לאן נעלם החופש?

השביתה הגדולה במשק הזכירה למשה רט כי העולם המודרני אולי הביא עימו מעלות רבות, אך חופש היא בוודאי לא אחת מהן

חדשות כיפה משה רט 08/02/12 10:59 טו בשבט התשעב

לאן נעלם החופש?
yxejamir-cc-by-sa, צילום: yxejamir-cc-by-sa

השביתה הגדולה במשק יצאה לדרך. המוני אזרחים יצטרכו להסתדר בלי הרכבות, הבנקים, משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, הדואר, המוסד לביטוח לאומי, הרשות לניירות ערך, רשות המסים, ועוד כהנה וכהנה. קטונתי מלחוות דעה לגבי הצדק והתועלת שבשביתה, אבל מעבר לזה, יש משהו ששביתות שכאלה פותחות את עינינו לראות.

הערך העליון והחשוב ביותר בעולם המערבי בימינו, הוא החופש. חופש הביטוי, חופש העיסוק, חופש האמונה, חופש-כל-מה-שעולה-על-הדעת. לא לחינם נקראת העמדה הרווחת הזו בשם ליברליזם. להיות עם חופשי בארצנו - זוהי פסגת השאיפות של רוב בני האדם. יש הרבה מה להגיד בעד ונגד הערך הזה, אבל באופן מפתיע, כאשר אנו בוחנים את המציאות בשטח, אנו מגלים שמבחינות רבות האדם המודרני הינו כבול ומוגבל באופן שמעולם לא היה כמוהו.

דמיינו לעצמכם אדם שחי בתקופה המקראית, למשל. הוא רוצה להקים בית, לעבוד ולהתפרנס. כל שעליו לעשות הוא למצוא לעצמו פיסת אדמה פנויה, ולהתחיל לעבוד. הוא יכול להחליט איזה בית לבנות ואיפה, מה לזרוע בשדה, באיזו שעה לקום לעבודה, במה להשקיע את כספו, וכן הלאה. איש לא עומד לו על הראש, לא אומר לו מה לעשות בשטח שלו, מה מותר ומה אסור לו. הצלחותיו וכישלונותיו הם בידיו בלבד - וכמובן בידי שמיים. נכון, החיים קשים ולא פשוטים מהרבה בחינות, אבל בכל הנוגע לחופש, האדם המקראי הממוצע נהנה ממידה גבוהה ביותר של חופשיות. רק השמיים הם מעל לראשו.

השוו את הציור הזה למצבו של האדם כיום. אדם רוצה לקנות אדמה, ולבנות בית - כמה תהליכים בירוקרטיים עליו לעבור, כמה אישורים מנהלתיים ומשפטיים, על כמה מסמכים עליו לחתום, מול כמה גופים עליו להתנהל - מנהל מקרקעי ישראל, הטאבו, רשות המיסים, העירייה, הבנק ועוד; הבית שהוא בונה חייו להתאים לדרישות של התב"ע, של חוקי העזר העירוניים, ושל כל מיני כוחות נעלמים נוספים. כך גם אם הוא רוצה לקנות לעצמו שדה, או אדמה לכל מטרה אחרת. אין פה שום מקום לחופש - מלמעלה כבר יבהירו לו בדיוק מה מותר לו לעשות ומה אסור, איך כמה ולמה.

אדם רוצה ללכת לעבוד - מיד הוא מסתבך ברשת של חוקים, דרישות ונהלים, הסתדרויות עובדים ואיגודים מקצועיים, רישיונות עסק, מיסים, חברות ביטוח וכן הלאה. בין אם הוא שכיר או עצמאי, מרגע שעשה את צעדו הראשון בשוק העבודה הוא נתון בידיהן של מערכות עצומות ומעורפלות, שאיש אינו מבין עד הסוף, ושקובעות לו בקפדנות את המסלול ואת גבולות הגזרה המותרים לו.

כך גם לגבי הבנקים, וכך גם לגבי מערכת המשפט, וכך גם לגבי הרשויות המקומיות והארציות. האדם המודרני אינו חופשי; הוא לכוד ברשתות עצומות של חוקים וחובות, תקנות ונהלים, שמונעים כל התנהלות חופשית באמת. לא משנה לאן הוא הולך ומה הוא עושה, האדם המודרני אינו יכול לעשות צעד אחד ללא עורך דין ורואה חשבון צמודים. לא פלא שאלה המקצועות המשגשגים ביותר בימינו. אם פעם אנשים פנו לנביא או למכשף כדי שיעזור להם להתמודד עם הכוחות הנסתרים המאיימים עליהם, היום ממלאים מומחי המשפט והכלכלה את התפקיד השמור לידעונים מעין אלה. אליהם פונה האדם העומד חסר אונים מול האלים והשדים הבלתי מובנים המושלים עליו.

רובנו אולי התרגלו כבר לחיות בכבלים, עד שאיננו שמים לב אליהם כמעט. אנשים מתנדנדים להם בתוך קורי העכביש, ושרים על חופש וחירות. אבל אז קורה משהו כמו שביתה במשק, ופתאום כולם מגלים איך הם בעצם חסרי אונים, איך הם לא מסוגלים לזוז בלי הפקיד ברשות המיסים שאמור לחתום להם על אישור בשביל הביטוח הלאומי שהם צריכים למסור למשרד המשפטים כדי שיכולו לגשת לוועדת התכנון של העיריה ולקבל רישיון לעסק שלהם כדי שיוכלו להצהיר על הכנסותיהם בבנק ולקבל הלוואה לרכישת מגרש וכן הלאה וכן הלאה. ואגב, למה בכלל פורצות שביתות, אם לא מהסיבות הללו בדיוק?

ללא ספק, יש הרבה יתרונות לתקופה המודרנית - אבל חופש הוא לא ממש אחד מהם. אולי זה מחיר הכרחי כדי להשיג את היתרונות האחרים; אבל כשאני מסתכל על המוני בני האדם הלכודים ברשתות הבלתי נראות, עולים בי געגועים לתקופות פשוטות יותר, בהם העולם היה ברור, מובן וחופשי. לאיש האדמה החוזר בסוף היום מהשדה או מהמרעה לבית שבנה במו ידיו, ונהנה מיגיע כפיו, בלי שום מסמכים וחתימות ואישורים. ואולי היום, בראש השנה לאילנות, זה הזמן הטוב ביותר לחלום על כך.

הכותב הוא דוקטורנט במחלקה לפילוסופיה כללית בבר-אילן

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן