מכתב לנבוך: איש אמוני מצביע הבית היהודי
קבלתי את מכתבך הכואב והנוקב. אני אוהב את היושר הטבעי שלך וכואב אתך את התמיהות והבלבול שהעלית במכתב.
אנסה לתמצת את דבריך. אתה נבוך לקראת הבחירות ובכלל בחיים .מצד אחד , אתה שומע רבנים מכובדים וכאלה שאינך מכיר המערערים על מצבו ואמונתו של הציבור הדתי לאומי בכלל , ועל דרכה של מפלגת הבית היהודי בפרט. בשצף קצף הם מבטלים , מנדים ומחרימים את הבית היהודי והעומד בראשו. הם מזהירים משיתוף כאלה הקרויים חילוניים מפחד לאיבוד הזהות היהודית ומכוונים לשיתוף פעולה עם מפלגות חרדיות המתנגדות למדינה לצבא ובכלל לתפיסה הרוחנית מבית מדרשו של הרואה הגדול..
ואתה שואל את עצמך אולי הם צודקים ? אם רבנים כאלה אומרים אז אולי אמת בפיהם ? אולי באמת הציבור הדתי לאומי הגיע לשפל המדרגה ? אולי באמת לא היו גזרות רעות על ישראל מעולם כמו מאז הבית היהודי ?
מאידך, אתה מרגיש לא כך. אתה שמח שסוף כל סוף יש ייצוג גדול ומשמעותי לציבור שלנו. אתה רואה כי רוב חברי הכנסת רובם ככולם קשורים לתורה ומייצגים אותה יותר מבעבר. אתה מרגיש שסוף כל סוף יש נציג המדבר על אר"י כארץ התנ"ך וארץ אבותינו ללא התנצלות. אתה גם יודע שיש לא מעט רבנים התומכים בבית היהודי וחושבים לא כדעת הרבנים הראשונים.
אתה יודע ובצדק כי בנושאי התורה פעל הבית היהודי בהנחיית וועדה של שמונה רבנים למרות השקר הגס שחוזרים עליו שוב ושוב . מותר לחלוק עליהם אבל לא לבטל ולזלזל ולשקר״.
לסיום מתייחס הרב גם לנושא של שיתוף הציבור החילוני במפלגה וכותב "חילוניים" ? אומללים נהיה אם לא נאחד כוחות. הקודש , האומה והאנושיות - "אומללים נהיה אם נניחם בפיזורם, במרידתם זה על זה ובהיחלקם כל אחד למחנה מיוחד..." {אורות עמ' ע}. כמה השתוקקנו לזמן הזה שנפרוץ את הגדרות המצמצמות. בזהירות ובהדרגה אבל זה מה שהתפללנו אליו כשלמדתי בישיבה״.