הגיבורים האפלים של היהדות

משה רט מצדיע להומואים הדתיים שממשיכים להיאבק, גם אם הם חשים שהאל נטש אותם – הם לא נוטשים אותו, והם מקבלים על עצמם חיים של מאבק והתמודדות מחוץ ומפנים

חדשות כיפה משה רט 09/09/12 09:53 כב באלול התשעב

הגיבורים האפלים של היהדות
shutterstock, צילום: shutterstock

תארו לעצמכם, שהייתם נקלעים לעולם בו חיים בני אדם נטולי יצר המין. אין נישואין או משפחות, והרבייה נעשית באמצעים מלאכותיים. אותם אנשים רואים ביצר המין משהו שפל, בהמי ומזוהם, ומתייחסים למי שנמשך פיזית לאנשים אחרים, כאל סוטה וחולה נפש. איך הייתם מרגישים בעולם כזה? אלו חיים היו לכם, אילו הייתם צריכים לכבוש את כוחות החיים הטבעיים שלכם, ולנסות להשתלב בחברה שמסביבכם, מתוך ידיעה שאילו יחשפו רגשותיכם - תהפכו מיד למנודים ומשוקצים בעיני חבריכם?

התיאור הזה, הוא מציאות אותה חווים יום יום, במשך שנים, אותם אנשים בחברה שלנו, שקוללו שלא מרצונם בנטיות מיניות הפוכות. נגזר עליהם לחיות מתוך ידיעה, שאולי לעולם לא יוכלו להקים משפחה נורמאלית, ולהעביר את חייהם בפחד מפני תגובתם של הסובבים אותם. גרוע מזה, הם אף עלולים להרגיש מתועבים בעיני האל, ולשנוא את עצמם עד כדי אובדן הטעם בחיים.

אותם אנשים, הבוחרים לשמור על דתם ואמונתם, הנם ללא ספק מאמינים אמיתיים, שקשה למצוא כדוגמתם. עבור דתיים רבים, הדת אינה יותר מאשר מצוות אנשים מלומדה, שאינה דורשת מהם ויתורים והקרבה יוצאת דופן. בעלי הנטיות ההפוכות, לעומת זאת, משלמים את המחיר הגבוה ביותר עבור אמונתם. אילו היו נוטשים אותה, היו יכולים להתקבל בזרועות פתוחות בקהילה החילונית, ולממש שם את נטיותיהם ללא מגבלה. אף על פי כן, הם ממשיכים לדבוק בה', על אף הגורל הקשה שגזר עליהם ותחושות הכעס והריחוק כלפיו. דוגמא מופתית של "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך" - אפילו נוטל את נפשך.

נכון, המעשה עצמו אסור בתכלית האיסור. שלא כמו במקרים של ממזרים ועגונות, כאן אין שום דרך הלכתית יצירתית להתיר את הדבר. זוהי עבירה חמורה שהתורה קראה לה "תועבה", על אחת כמה וכמה אם היא נעשית במוצהר ובפרהסיא, בנוסח מצעדי הגאווה למיניהם. אדם שחי באופן קבוע עם בן מינו, לא יוכל לקרוא לעצמו "דתי", יותר מאדם שמחלל שבת באופן קבוע. אבל היצר עצמו לא נאסר, וגם לא ניתן לאוסרו; וכי מה אשם האדם שאלו הן נטיותיו? האם לדתיים "נורמאליים" אין יצר הרע, המושך אותם לפעמים לעבירות לא פחות חמורות? כולנו נשמות אלוהיות, אבל כולנו גם שוכנים בגופים של חומר. הגיבור היהודי אינו זה שאין לו יצר - אלא זה הכובש את יצרו. וגם אם אדם נכשל לפעמים, אין לך דבר העומד בפני התשובה.

קטונתי מלתת עצה לאותם אנשים, המתמודדים עם ניסיונות שכאלה, שב"ה לא נגזר עליי לעמוד בהם. אבל אולי יש כיוון שיכול לעזור. בניגוד לספרות המוסר והשבחים היהודית, שגיבוריה הם דמויות מופת של שלמות ללא רבב, הרי שהספרות הגותית (gothic) מלאה וגדושה בדמויות של גיבורים אפלים ומיוסרים, המתמודדים עם החשיכה שבנשמתם. הגיבור הגותי הוא אדם שקולל ביצרים ודחפים אפלים, המבדילים אותו משאר בני האדם, והופכים אותו לאויב הגדול ביותר של עצמו. הוא מכיר היטב את הייאוש והספק, הפיתוי והתשוקה, ואת התחושה המייסרת של חוסר טעם בחיים. הוא מנסה להסתיר את טבעו מהסובבים אותו, אבל אינו יכול להימלט מעצמו. כה קל יהיה עבורו להיכנע לתשוקותיו ולהתמסר לאפילה שבתוכו, או לחילופין, לשים קץ לקיומו המיוסר. כה רבים אכן עושים זאת. אך רבים אחרים בוחרים להאמין בטוב ובאור שבתוכם, להאמין שיש משמעות לחייהם, ושגם להם יש ייעוד נשגב שהם יכולים להגשים. גם אם הם חשים שהאל נטש אותם - הם לא נוטשים אותו, והם מקבלים על עצמם חיים של מאבק והתמודדות מחוץ ומפנים.

כשאני קורא את העדויות האישיות הכאובות של בעלי הנטיות ההפוכות, איני יכול שלא להבחין בדמיון הרב בינן לבין תיאורים דומים כל כך בספרות הגותית. ספרים של מחברים כמו אן רייס וכריסטי גולדן, וסדרות כמו ,World of Darkness אם קוראים אותם לא כפנטזיה אלא כמשל המשקף את נפש האדם, יוכלו להביא תועלת רבה לאותם קוראים שימצאו בהם את עצמם, וישאבו השראה ממאבקיהן של הדמויות בסיפור. עבור אלה שאינם חשים את אותן נטיות, יועילו הספרים הללו כדי ללמד יחס מורכב ומקבל יותר כלפי אחיהם, במקום לדון אותם אוטומטית כ"סוטים" ו"מתועבים".

ואחרי הכל, חשוב לזכור שאין לאבד תקווה. הכל בידי שמיים, וכמו שאמר ר' נחמן: "יש עניין שיתהפך הכל לטובה" - אפילו נטיות הפוכות.

הכותב הוא דוקטורנט במחלקה לפילוסופיה כללית בבר אילן. לבלוג האישי של משה רט.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן