מאז פורסם דבר קיומו של הספר "תורת המלך" נדמה כי כל רב ומנהיג ציבור דאגו להבהיר בכל פה "זה לא משלנו". ארגון בית הלל הציג עמדתו לפיה "הספר פסול, מלבה שנאה לזרים ומציג את ההלכה באופן מעוות שגורם נזק לתורה וללומדיה". מבלי להתייחס לתוכן הספר, הרי שהאמירה כי מדובר בספר "פסול" היא סתמית וקצת "מתיפייפת".
ההלכות הנוגעות ליחסו של עם ישראל כלפי הגויים הן בין היחידות שגורמות לשומרי ההלכה לנוע בחוסר נוחות לנוכח הפער בינן לבין מציאות החיים הנוכחית. כל זאת למרות שישנן הלכות רבות שיוצרות מציאות חיים בלתי אפשרית בימינו כגון הלכות שמיטה, הלוואה בריבית ותקנות חברתיות שונות.
ביחס לאותן הלכות שקיומן ויישומן בימינו מעורר קשיים, מוצעים הסברים או פתרונות שהופכים להלכה הנוהגת. שינויים הלכתיים נעשים חדשות לבקרים כאשר יש בכך צורך ציבורי, קהילתי וחברתי. ביחס לנושאים אלה, ובפרט בכל הנוגע להלכות המובאות בספר "תורת המלך" האמירה כי הלכות מסוימות הן "פסולות" או "מעוותות את ההלכה" נאמרת באופן ענייני וברור.
אך אם הלכות אלה פסולות ומעוותות את ההלכה, לכל הפחות כפי שהיא מתפרשת כיום, הרי שיש הלכות רבות אחרות כגון "קרנבל" שירת נשים, לגביהן לא נאמרה אמירה כה נחרצת - שמדובר בחומרות פסולות המעוותות את ההלכה וגורמות נזק לתורה וללומדיה.
לא נאמר כי האיסורים המוטלים חדשות לבקרים על נוכחותן של נשים במרחב הציבורי הן חומרות פסולות. לא נאמר שמדובר בהלכות, שגם אם הן קיימות בספרות ההלכתית הרי שאינן רלוונטיות למציאות החיים הנוכחית, כמו הלכות רבות אחרות שקיימות באותה הספרות.
יש בגינוי המקיף כל כך לספר "תורת המלך" מקצת הצביעות. אילו האמירה בנוגע לעיוות ההלכה הייתה מופיעה ביחס לכלל ההלכות "המעוותות" כי אז ניתן היה להעלות זאת גם בקשר להלכות המופיעות בספר. אך כשהטענה עולה במקומות ה"קלים" שכמעט ואינם שנויים במחלוקת, ואינה נשמעת ביחס לנושאים מורכבים יותר שנמצאים על סדר היום הציבורי באופן תדיר הרבה יותר, אזי היא סתמית, שלא לומר צבועה ומתחסדת.
היעדר אומץ לומר אמירה נחרצת ביחס לחומרות המיותרות שנדמה כי הפכו להיות בבחינת "כל המחמיר חומרה מוגזמת ומופרכת יותר, הרי זה משובח", היעדרה של השמירה הברורה והבלתי מתפשרת על שפיות ההלכה והתאמתה למציאות הדתית וההלכתית הנוכחית, ביחס לנושאים רלוונטיים ומהותיים, צובעת את ההתייחסות המיידית והרחבה כל כך להלכות בספר תורת המלך באור לא רלוונטי, קטנוני וחסר מנהיגות.
לו רק הייתה נאמרת אמירה כללית ביחס ליישום הלכות המתאימות למציאות חיים אחרת, בימינו. לו רק הייתה נשמעת העמדה כי העיוות ההלכתי בכל מקום בו הוא מופיע, הינו פסול, כי אז הייתה בכך אמירה משמעותית בעלת חזון. לו רק הייתה נשמעת אמירה כזו.