1.
הימין צריך להבין שעברייני תג מחיר לעולם יהיו טרוריסטים. הרי הסכסוך ביננו לערבים אינו שפיט, אתם יודעים, זה הכל עניין של נקודת מבט. של נרטיב. על כל נקודת מבט יש נקודת מבט אחרת. הרי לנו הייתה שואה, ולהם הייתה נכבה. ארץ ישראל שלנו, אבל בעצם היא גם שלהם. בדיוק אותו הדבר. הם רואים זאת כך, ואנחנו אחרת. רק תבחר סיפור. בשיח אפשר להציג זאת כך ואפשר להציג זאת אחרת, עובדות הן רק צד משני בשיח, העיקר היא הטענה. הצגת הדבר ולא ביסוסו.
אלא מה, אחת הפשלות בשיח הנרטיבים היא שמבין הצדדים בסכסוך, יש רק צד אחד שעוסק בפעילות טרור. ומאיזו נקודת מבט שלא נסתכל על זה - רק אחד. הפשלה הזאת צורכת טיפול. החור שנוצר בעלילת משוואת הנרטיבים צורך כיסוי. כך למעשה עברייני גרפיטי מכוערים הופכים לטרוריסטים. הם הרי חייבים להיות כאלה. אחרת יש חור בעלילה. אחרת אפשר להציג זאת כך אך ואי אפשר אחרת.
כך גורמים בשיח הנרטיבים יעשו הכל, אם זה מניפולציות עיתונאיות או הצעות חוק, כדי להכריז על טרור יהודי. תבינו, זו לא מלחמה נגד מתנחלים, זו מלחמה על התמה. ומי שישמע מדבריו קורטוב של כתב הגנה כלפי תג מחיר או יציג זווית אחרת, הנו תומך בטרור. כי כאן כבר אין שני צדדים, יש רק אחד- טרור. ולכן צריך להבין שזה לא משנה כמה מסרים להשבת הפרופורציות ביחס לתג מחיר יצאו, זה פשוט לא משנה. הם מוכרחים להיות טרוריסטים. כמו שמדינת ישראל מוכרחה להיות מדינת אפרטהייד.
2.
ולכן הראשונים שצריכים לחסל את עברייני הגרפיטי של תג מחיר הם קודם כל הימין הישראלי. קודם כי עבריינים ראוי לחסלם ולאחר מכן מכיוון שכך תשוב המשוואה להיות חסרה. כך שוב טרור יהיה רק בצד אחד של הסכסוך. כמובן, עד שימצאו ה'טרוריסטים' הבאים. אני ממליץ על 'נ נח נחמן מאומן'.
3.
בין נערי הגבעות לעיתונאי השטחים יש ברית בלתי כתובה. אלה מפרנסים את אלה, ואלה מפרנסים את אלה. עברייני תג מחיר מבינים יותר מכל אחד אחר שגרפיטי במסגד בשכם או ניקוב צמיג של קצין צה"ל לא באמת יקדמו את האג'נדה הפוליטית שלהם וככל הנראה לא יצליחו להביא ראש ממשלה עם חולצה מכותבת "ה' הוא המלך" בצבע בורדו. הם מבינים את זה, אבל הם גם מבינים דבר מה אחר. הם מבינים שאם אין בכוחם להביא להישגים פוליטיים וגם לא להישגים משמעותיים בשטח, הזירה שנותרה להם היא הזירה התקשורתית. אל תטעו, גרפיטי במסגד לא נועד להפחיד ערבים וגם לא נועד "לזעזע" את ראש הממשלה. הוא נועד לתקשורת. הוא נועד בכדי לקבל כותרת שתמלא את העבריינים בתחושה של "אנחנו על המפה ואנחנו נשארים על המפה". אם הם לא יכולים לקבוע את המציאות הפוליטית במדינת ישראל הם יקבעו את סדר היום במדינת ישראל. 'אם זה מה שאנחנו מסוגלים זה מה שאנחנו נעשה', הם יאמרו. יאמרו וגם ינצחו.
הם ינצחו כי מעבר לתפקידה של תקשורת לשקף מציאות, חקר האמת או הגנה על הדמוקרטיה באמצעות אור השמש, תפקידה הוא ליצר סדר יום. כאשר הזירה הפוליטית מגיבה לאייטם, כאשר כוחות הביטחון מגיבים אליו וכאשר הרשתות החברתיות גועשות אף הן, זהו האות לעיתונאי להמשיך ולספק עוד מאותו החומר. אם כותרת תג מחיר יצרה סדר יום פעם אחת, היא תעשה זאת שוב. והעיתונאי ועברייני תג מחיר ידאגו לכך גם כן כחלק מאותו הסכם לא כתוב. אתמול (ד') הציב ידיעות אחרונות בעמוד השער את סיפורה של תושבת יצהר שהצהירה שבסיטואציה מסוימת היא תפגע פיזית בחיילים, בעוד שאייטם ירי על היישוב פסגות זכה להיכנס לעמוד 27 בין מודעות האבל. לא מדובר באידאולוגיית דה לגיטימציה למתנחלים. גופי תקשורת המיינסטרים משוללי אידאולוגיה, הם חיים בעיקר על מינוף סדר יום ובידור שמשווים להם השפעה והכנסות. אם יצהר מבדרת אתכם, אנחנו ניתן לכם עוד מאותו החומר.
לברית הבלתי כתובה בין העיתונות לעברייני תג מחיר, שותפים גם כוחות הביטחון ומוסדות המדינה. עברייני תג מחיר יבצעו גרפיטי, התקשורת תסקר כאייטם ראשי, פוליטיקאי יזדעזע, כוחות הביטחון ישתלטו על ישיבה ביצהר ויכריזו על הקמת יחידה מיוחדת לחיסול התג מחיר לא לפני שראש השב"כ יזהיר מפני כדור השלג אלים שבקרוב מאוד, אבל ממש בקרוב, יביא גם לרצח ערבים- הוא יגיד את זה פעם אחר פעם במשך חמש שנים ויותר. ממש אוטוטו יהיה רצח. כבר מעל חמש שנים אוטוטו. המסר הוא "כוחות הביטחון מזועזעים, כוחות הביטחון עושים, אוהו כמה שאנחנו עושים". ושוב, התקשורת תסקר את פעילות כוחות הביטחון, כי שוב - סדר יום. ופוליטיקאי משמאל יזדעזע, ופוליטיקאי מימין יגנה, כי גם הם רוצים להיות חלק מסדר היום. זהו המעגל הכלל מערכתי שמזין את עצמו. מעגל שמצליח לעגל נער טיפש אחד באמצעות עם תרסיס שחור.
4.
בנושא אחר לגמרי - בואו נעשה רגע דמיון מודרך. עצמו עיניים. דמיינו יום הזיכרון. חולצות לבנות. צפירה. עצב. עמידה בחצי גורן. ראש מורכן. "אנחנו מאותו הכפר". דמעה. הדלקת לפיד. לכל איש יש שם. חיילים. "לאורך הים". ממחטות. ואז - "אל מלא רחמים" בנוסח ספרדי. לא עובד, נכון?
לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il