אל תתבלבלו: היהדות ממש לא בעד חופש דת

לצד הגינויים על הצתת המסגד במסגרת פעולות "תג מחיר", משה רט מבהיר: "ביעורה של העבודה הזרה מהארץ היא אחת מהמצוות החשובות ביותר ביהדות"‬

חדשות כיפה משה רט 05/10/11 16:39 ז בתשרי התשעב

אל תתבלבלו: היהדות ממש לא בעד חופש דת
קובי גדעון, צילום: קובי גדעון

איזה מזל שאנשי "תג מחיר" שורפים דווקא מסגדים. ככה אנחנו יכולים לגנות אותם בפה מלא, להזדעזע ולהוקיע יחד עם כולם, בלי שום רגשות מעורבים. הרי למזלנו הרב, הרמב"ם פסק שהאיסלאם אינו עבודה זרה, כך שאין עלינו שום מצווה לבער את המסגדים מן הארץ. אנו יכולים להפגין כלפי המוסלמים ואמונתם את מלוא הסובלנות וחופש הדת שמאפיינים, כידוע, את רוחה של היהדות מאז ומעולם, ולהתאחד באופן נדיר עם דעת הקהל הארצית והעולמית. איזה קידוש השם פוטוגני.

אבל מה היה קורה אילו במקום מסגד תמים, היו אנשי "תג מחיר" מציתים, למשל, כנסיה? נניח, כנסיה קתולית למהדרין, עם כל הצלמים והפסלים והצלבים. האם גם אז היינו יכולים בנוחות כזו לטעון, שהיהדות שוללת בכל תוקף פגיעה במקומות הקדושים לכל דת שהיא? האם היינו יכולים להעמיד פנים, שחופש הדת הוא אחד מערכי היסוד של היהדות?

בואו נכיר באמת. איסור עבודה זרה וחובת ביעורה מן הארץ, הוא אחת מהמצוות החשובות ביותר ביהדות. לא רק היהודים מצווים על איסור עבודה זרה, אלא כל אומות העולם, בתור אחת משבע מצוות בני נוח. הימנעות מעבודה זרה היא תנאי הכרחי להיתר ישיבת גויים בארץ, והתורה מבהירה שוב ושוב באופן חד משמעי מה עלינו לעשות עם הפסלים, המקדשים והמזבחות שאנו מוצאים פה בארץ, ואיזה "חופש פולחן" בדיוק מגיע לעובדי הבעל והאשרה. המלכים הגדולים של ישראל נמדדו לא לפי מהפכות הצדק החברתי שהובילו, אלא בעיקר על פי מידת מאבקם למען ביעור העבודה זרה מהארץ.

נאמר גלויות: חופש הדת והפולחן אינו אחד מערכיה של היהדות - הוא האנטיתזה של היהדות! הארץ ניתנה לנו על מנת שנבער מתוכה את העבודה זרה ועובדיה, והגלות באה בין היתר בשל ההתרשלות במילוי חובה זו. במצב אידיאלי, לא היו כאן בארץ כנסיות, ולא מקדשים לשום עבודה זרה אחרת, וגוי שלא היה מקבל על עצמו איסור זה, לא היה זכאי לשבת בארץ. זוהי הלכה פשוטה ומוסכמת ללא עוררין.

אז נכון, המוסלמים מאמינים באל אחד ושוללים את הגשמות; כלשון הרמב"ם, הם "מייחדים ייחוד שאין בו דופי". ממש נופת צופים. אבל האם שלילת הריבוי והגשמות היא הדבר היחיד הקובע? ומה לגבי דת העומדת מאחורי הג'יהאד והטרור העולמי, ואחראית לרצח של המונים (וכמו שנאמר: לא כל המוסלמים הם טרוריסטים, אבל כל הטרוריסטים הם מוסלמים)? האם דת הקוראת בלי בושה להשמדת מדינת ישראל, ודוגלת ברצח חסר אבחנה של כל מי שאינו מוסלמי, זכאית לכבוד ולהכשר מטעם היהדות, שאת תורתה היא בכלל מכחישה? נוצרייה כמו אמא תרזה היא עובדת אלילים נתעבת, אבל אלה העוטפים את ילדיהם בחגורות נפץ בשם דתם הם "מייחדים ללא דופי"? אילו עובדי המולך, שורפי התינוקות, היו שוללים ממנו את הגשמות וקוראים לו "אללה", הם היו הופכים בכך ל"אחינו לאמונת הייחוד"? זה לא נשמע לכם קצת מוזר?

לצערנו, במציאות של היום אין לנו אפשרות לבער את העבודה הזרה מן הארץ. שומרי התורה הם מיעוט, וגם אם היינו הרוב, יתכן ששיקולים של פיקוח נפש לאומי ותלות בדעת הקהל העולמית היו כובלים את ידינו. ודאי שאין היום סמכות לאף אחד לקום על דעת עצמו ולשרוף כנסיות, מסגדים או כל מבנה אחר, מעשה שאין מאחוריו שום היגיון או תועלת אלא חוסר אחריות בלבד. אבל עלינו להצטער על כך שאין באפשרותנו לבער את העבודה זרה מן הארץ, לא לשמוח על כך שיש לנו תירוץ להימנע ממצוות לא-הומאניות ולא-פוטוגניות כגון זו. נכון שנוח יותר כשאפשר להיות נחמדים וסובלנים ולמצוא חן בעיני החילונים והגויים, אבל חשוב יותר למצוא חן בעיני ה'. בהחלט ראוי לגנות את אלה הפועלים ללא דעת ובחוסר אחריות, אבל בואו לא ניתפס להצגות מוגזמות של סובלנות דתית כביכול, ושל כבוד כלפי כל מאמיני הדתות באשר הם - כי אנחנו לא כאלה, ואם נעשה יותר מדי הצגות, בסוף נתחיל להאמין בהן בעצמנו. גם אם המציאות כופה עלינו כורח מסוים, אין שום סיבה להפוך את המצוי לרצוי, ואת הבדיעבד למצווה לכתחילה.

ואי אפשר שלא לתהות, איפה היו רגשי הזעזוע והסלידה של מנהיגנו מכבדי הדת כאשר הוצתו עשרות בתי כנסת בגוש קטיף בידי "מאמיני הייחוד ללא דופי". משום מה לא זכור לי ששמעתי מהם יותר מדי גינויים באותו זמן. מוסר ההשכל: דוכני תפילין זה נחמד, וקבלת שבת משותפת זו חוויה מרוממת, אבל אין דבר שמעורר רגשי הערכה בקרב החילונים כלפי הדת, יותר מאשר המוני קנאים מתפרעים שעומדים מאחוריה ומאיימים לשרוף את המדינה. לתשומת ליבם של "מעיני הישועה" ו"ראש יהודי"...

הכותב הוא דוקטורנט במחלקה לפילוסופיה כללית בבר-אילן

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן