גדולי רבני הציונות הדתית, זקנינו ההולכים לפני המחנה, הודיעו היום על כשלון המאמץ מול ארגון צהר, והורו לארגון צהר לפרק לאלתר את מערך הכשרות שלו הפוגע ברבנות הראשית, ומחליש את רמת הכשרות במדינה. בשורות הבאות אבקש להטעים את הוראתם של רבותינו, המחייבת את כולנו, קטנים וגדולים כאחד.
הדבר פשוט שאי אפשר לקבל את העובדה שכל קבוצה תכונן לעצמה מערך דתי עצמאי סקטוריאלי (כשרות, גיור, נישואין). שהרי אם זהו הכיוון, מדינת ישראל איננה כסא ד' אלא מנגנון טכני חילוני. היא נהפכת מ 'מדינה יהודית' ל 'מדינת היהודים'. היא תהיה אוסף אזרחיים פרטיים, שהחליטו לחיות יחד, וכל קבוצה עושה לעצמה דין ומגבשת לעצמה זהות דתית משלה, בלי זהות יהודית ראשית ממלכתית.
אין לי ספק שכמה מחברי צהר עושים את המהלך הזה לשם שמים ולטובת עם ישראל ולחיזוק הכשרות. אולם, בעוד כוונותיהם טובות, מעשיהם מזיקים מאד מאד.
'הפרדת הדת מהמדינה', זהו מערך הכשרות של צהר, לעניות דעתי. משום שאם המדינה, קרי- הרבנות הראשית, דבר אין לה עם מערך הכשרות, ועם מערך הגיור, ועם מערך הנישואין, אזי מה הופך אותה למדינה יהודית? במה היא נחשבת לגוף בעל זהות אלוקית? היא הופכת בין רגע למנגנון חילוני לגמרי שאין בו קטגוריה לאומית דתית. מנגנון טכני, שיש בו דברים חיוביים, אך אינו כסא ה' בעולם כי אם המשך הגלות, המשך קהילתי-סקטוריאלי ולא לאומי-יהודי. ניהפך למדינה חילונית עם קהילות דתיות. ובזה אנו חולקים על כל מה שמסר לנו הראי"ה זצ"ל - 'מדינת ישראל היא יסוד כסא ה' בעולם', ומחריבים את מפעלו הגדול, הרבנות הראשית לישראל.
תעודות הכשרות של צהרצילום: יוסי זליגר
האם כאשר הקב"ה אמר לנו בסיני- 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש', הוא התכוון שנהיה ממלכה של כהנים פרטיים ההולכים בכיוונים שונים בלי רועה רוחני המרכז את כולנו? שנהיה אנרכיה רוחנית? מיהו משה אם כן? ומיהו בועז, ומיהו יפתח? מיהו רבן גמליאל, ומיהו ראש הסנהדרין שבכל דור ודור? קישוט בעלמא?
יש מי שרצה להשוות את פלגנותם של צהר, לבתי הדינים שהיו בעבר בכל שבט ושבט, נוסף לביה"ד הגדול בירושלים. אולם זוהי טענה שאינה נכונה ביסודה, הלא זהו בבחינת טענו חיטין והודה לו בשעורין. הרי בתי הדינים שבכל שבט, היו כפופים לבית הדין הגדול והמרכזי בירושלים, ולא מורדים בו. אפילו המינוי של הדיינים שבכל שבט, היה על פי בית הדין המרכזי בירושלים, כדברי הרמב"ם-
"אמרו חכמים, שמבית דין הגדול היו שולחין בכל ארץ ישראל, ובודקין: כל מי שמצאוהו חכם, וירא חטא, עניו, ושפוי, ופרקו נאה, ורוח הברייות נוחה הימנו, עושין אותו דיין בעירו. ומשם מעלין אותו לפתח הר הבית, ומשם מעלין אותו לפתח העזרה, ומשם מעלין אותו לבית דין הגדול".
הוי אומר- בתי הדינים המקומיים, והדיינים שלהם, מגיעים מתוך מינוי של המרכז הרוחני. ומדוע? משום שרק כך באה לידי ביטוי האמירה העצומה האלהית- 'ממלכת כהנים'. תורה אחת המתגלה במציאות המקומית, על ידי מרכז רוחני אחד, המנווט ומכריע מי ידון והיכן וכיצד. לא רק פגיעה מהותית ביהדותה של המדינה יש כאן, אלא פגיעה בסמכות רוב ככל זקני חכמי ישראל המתנגדים למהלך הפרטי הזה.
על כן, קבוצת רבנים, הפועלת בצורה שאינה מקבלת את סמכות המוסד הדתי העליון של מדינת ישראל, וגורמת להפרטתו דה פקטו, ופועלת בסתירה להוראת גדולי הציבור הדתי לאומי עצמו שמוחים נגד המעשה הזה (ובכללם נשיאי צהר בעבר), ופועלת בסתירה לכמעט כל זקני חכמי ישראל המורים להם לחדול, קבוצה פלגנית זו, האם היא דומה לבית דין לגיטימי שהיה בכל שבט בימי קדם?! הרי זהו הרס עצם המושג של 'משה קיבל תורה ומסרה'. דהיינו, היררכיית הפסיקה שבכל דור.
בנוסף הדבר ברור שצהר אינם מבקשים להיות בית דין של שבט אחד, אלא בית דין נוסף לכלל ישראל. לו היה קם בית דין של עיר אחת בימי קדם, ומבקש להחליף את ירושלים, האם זה היה מותר? חס ושלום.
זאת ועוד. הטענה שהעולם החרדי ממנה לעצמו ממילא בד"צ, היא טענה שאין בה ממש, משני טעמי. האחד, וכי אם הם חוטאים, אנו הציונות הדתית הנאמנים לתורת הרב קוק, נחטא גם כן? וכי אם יש טעות אצל אחרים זה מכשיר את הטעות אצלינו? ממתי הציונות הדתית גורמת להפרדת הדת מהמדינה? האם עברנו על דעתנו?
השני, הכשרויות החרדיות באות תמיד על גבי כשרות הרבנות הראשית, ולא במקומה. הם רוצים תוספת חומרא. אחרי שיש כשרות של הרבנות הראשית לישראל, בא החרדי ומוסיף כשרות משלו עם הידורים. זה מאד לגיטימי, משום שאין כאן שום תחליף למרכז הרוחני הלאומי שהוא הרבנות. אלא הידור על גביו ולא במקומו. לעומת זאת צהר, באים לתת כשרות במקום הרבנות הראשית ולא יחד עימה ועל גביה. הם אינם באים להוסיף אלא להחליף. זהו הבדל של שמים וארץ.
לו צהר היו מוסיפים כשרות כמו בד"ץ, לא היתה קמה צעקה כזו. משום שלא היתה נפגעת הרבנות הראשית, ולא היה נסיון להחליפה. אך עתה מנסים לפגוע ולהחליף ולכן כל זקני חכמינו מתנגדים לזה.
הטיעון הנוסף, שאם לא ממנים מספיק דיינים מארגון מסויים, הדבר מתיר לאותו ארגון להקים מערכת משלו, הוא טיעון מסוכן לעצם קיומנו במדינה ריבונית אחת.
וכי אם לא יקבלו עובדים למשרד הפנים, או שוטרים למשטרה, או חיילים לצבא, מסקטור מסויים, האם זה יתיר ח"ו למישהו להקים צבא פרטי? משרד פנים סקטוריאלי? משטרה פרטית? ודאי שלא. זה מסוכן לסולידאריות ולעמידתנו כגוף לאומי אחד. וכך גם הרבנות הראשית. גם אם יש טענה על אפליה, זה אינו מתיר לאף אחד להקים אלטרנטיבה לגוף הממלכתי ולהפריט את כל מה שבנינו כאן מאז ימי הרב קוק. תוהו ובוהו יהיה כאן.
אם יש בעיות, יש לתקן מבפנים, ואפשר בהחלט. יש הרבה רבני ערים דתיים לאומיים שמתמנים, גם בשנים האחרונות, ודיינים רבים, בלי קשר לצהר ובלי קשר לדרך אמונה או לגוף סקטוריאלי אחר. אלא בצורה טבעית. לא בכדי במועצת הרבנות הראשית יושבים לא מעט רבנים מהציונות הדתית, ולא בכדי אנו רואים השתלבות גדולה של רבנינו במשרות חשובות בשנים האחרונות. המציאות אינה בעייתי כפי שמנסים להציגה.
עד כאן הטיעונים העקרוניים. ואולם, ישנו גם הטיעון פרגמטי.
כאשר חנות מקבלת כשרות מגוף פרטי, היא יכולה להערים עליו בצורה קלה למדי. הרי אם יגלו את הערמה, המקסימום שיעשו לה הוא הסרת הכשרות. וגם לא יפרסמו זאת. מה יש לחנות להפסיד אם יתפסו אותה מאכילה טריפה? כלום. כשרות פרטית פועלת בלי שיניים אמיתיות בשטח. רק כשרות ממלכתית, המגובה על ידי חוק ההונאה בכשרות, מסוגלת לאיים (סליחה על המילה אך ההכרח לא יגונה), על חנויות שונות, כך שאם לא ישמרו על הכשרות כראוי לא רק שיאבדו את כשרות הרבנות, אלא יאבדו את הכשרות בכלל. וגם יפרסמו שמם ברבים, בהיתר חוקי. כשרות ממלכתית, היא כשרות יעילה.
נוסף לכך, אינני מבין כיצד נעלם מעיניהם הסיכון הגדול בהפרטת מערכי הדת. הרי הרפורמים והקונסרבטיבים ברכו על מערך הכשרות של צהר. ולא בכדי. הם כבר בונים (ואני כותב מידיעה) מערך כשרות משלהם, ומי יעצור אותם אחרי שצהר פרצו את הפתח והכשירו את היכולת להקים מערכים פרטיים חוקיים? הרי במו ידינו אנו מכשירים כניסה של גופים לא אורתודוכסים למדינה, ונותנים להם את המפתחות. עלינו לעצור זאת טרם יהיה מאוחר מדי.
אנשי צהר, אנא חיזרו בכם. עוד לא מאוחר. עשו 'צהר לחזרה בתשובה', הודו בטעותכם וחיזרו אלינו, חדשו ימיכם כקדם. עיסקו בתכנית בר המצוה לחילונים, עיסקו בהסברת היהדות במאור פנים, עיסקו בטוב ובהטבה ולא בפירוק המצע המשותף לכלל האומה בארצה. יש לצהר יכולת לעשות טוב בתחומים חשובים, וחבל שהכח מופנה עתה להרס הרה"ר במקום בניין העם.