התנדבתי לצבא, לחטיבת גולני, בשנת 2003, בחור בן 18 מנצרת. לא ידעתי איך יקבלו אותי, איך יתייחסו אלי, אם יפריע למישהו שאני ערבי. לא ידעתי שאני נכנס למשפחה השנייה שלי. שירתי יחד עם יהודים- חילונים ודתיים, עם דרוזים, היינו כולנו משפחה אחת גדולה כשאף אחד לא מתייחס לרקע ולמוצא שלי.
ערב יום הזיכרון הוא לא זמן לפרובוקציות או ציניות, זהו לא הזמן לערב בין השכול של חללי צה"ל לבין משפחות מחבלים. יש לנו יום אחד בשנה שנשאר לנו כדי באמת להתאבל על החללים שלנו, זה יום שממנו נוכל לצבור כוחות ומשמעות ואולי להבין שרבים כל כך מתו בשביל להגן על המדינה שלנו, ואנחנו שנשארנו בחיים צריכים להמשיך ולשמור עליה, מבפנים, בינינו.
היה לי מפקד בצבא, רועי קליין. הייתי מפקד צעיר בגדוד 51, הוא היה הסמג"ד. מי שהכיר אותו אישית לא יופתע לדעת שכבר אז הרגשתי זכות גדולה לשרת תחתיו. אני זוכר באחת משיחותינו במהלך מארב שקיימנו על גבול לבנון שהוא סיפר לי על משפט יהודי "כל ישראל ערבים זה לזה", משפט שמאוד אהבתי את המשמעות שמאחוריו, לא זו הדתית, אלא זו שמדברת על ערבות הדדית בין כולנו.
רס"ן רועי קליין הי"דצילום: באדיבות המשפחה
הביינישים ששירתו איתי אפילו שמחו, הרוויחו גוי של שבת שיהיה איתם בחדר. למדתי דרך הצבא על המדינה ועל החברה היהודית באופן הכי ישיר שיש. עד היום אני מכיר את הקידוש בעל פה. רכשתי בצבא ערכים ואני אומר בפה מלא שבזכות השירות הצבאי שלי למדתי להיות בן אדם לפני הכל.
לקראת השחרור שלי מהצבא פרצה מלחמת לבנון השניה. במהלך המלחמה איבדתי מפקדים (ובהם רועי קליין, בעל עיטור העוז), חברים לנשק וחיילים שעליהם פיקדתי. אני עצמי נפצעתי קשה מטיל קורנט שנורה לעברי. בכל שנה מחדש, אני מוצא את עצמי ביום הזיכרון מתפרק. זהו יום של מחשבות, שאלות, ובעיקר געגועים למשפחה שלי- החברים לנשק- שנשארו מאחור.
יום הזיכרוןצילום: פלאש 90
במהלך השנים מאז הפציעה אני פועל בתחום ההסברה הישראלי בעולם ובתחום החברתי בתוך המגזר הערבי כדי לקרב בין החברה הערבית למדינת ישראל. הקמנו עמותה שנקראת "ביחד ערבים זה לזה", כן, על בסיס אותו משפט שלמדתי מקליין. במסגרת העמותה זכינו בשנה האחרונה להפיץ את כרטיס בניה לזכרו של חלל צה"ל-בניה רובל בחברה הערבית, כך שיונצח גם בידי בני נוער מהחברה שלנו שיצטרפו לשרשרת מעשים טובים ברחבי המדינה לזכרו. המטרה שלנו היא שהחברה הערבית כולה תדע ביום זה להתאחד עם החברה היהודית, לשים בצד את המחלוקות, ולהרכין ראש לזכר חללי צה"ל, אלו שחירפו נפשם ונפלו בשביל כולנו, בשביל מדינת ישראל.