עצה אחת לאמילי*

אני יודע שהתמנית להיות רק דוברת של מועצת יש"ע ולא אסטרטגית של כל המאבק נגד ההתנתקות, ובכל זאת, הרבה דקות יקרות של חשיפה תקשורתית יופקדו בידייך החל מהשבוע, ויהפכו אותך לדמות דומיננטית במאבק החשוב הזה. בתור דמות כזאת, הרשי לי לנדב לך עצה אחת...

אלישיב רייכנר 25/01/05 00:00 טו בשבט התשסה

אני יודע שהתמנית להיות רק דוברת של מועצת יש"ע ולא אסטרטגית של כל המאבק נגד ההתנתקות, ובכל זאת, הרבה דקות יקרות של חשיפה תקשורתית יופקדו בידייך החל מהשבוע, ויהפכו אותך לדמות דומיננטית במאבק החשוב הזה. בתור דמות כזאת, הרשי לי לנדב לך עצה אחת.

את נכנסת לתפקידך בימים בהם נראה שהאסטרטגיה החיובית והמתחברת של המאבק נגד ההתנתקות פשטה את הרגל. יהושע מור יוסף קודמך בתפקיד, פרש, כך מספרים, לאחר שחש שהקו המיליטנטי משתלט על אופי המאבק על חשבון הקו המתון שאותו רצה להוביל, ובאמת קשה להתעלם מהשינוי באווירה. עצומות הסרבנים צוברות תאוצה, ריח חריף של אלימות מתחיל להתפשט באוויר, ודיבורים על התנתקות מהמדינה חודרים לשיח הפנימי מבלי לעורר התרגשות. כולי תקווה שכדוברת מועצת יש"ע, לא תתפתי להצטרף לגל הזה, שמתחיל להצטייר ככדור שלג שלא ניתן לדעת היכן ייעצר.

אין ספק שלדוברי מאבק הקו המיליטנטי מאוד מפתה. הוא משכר, הוא ממכר, ולכאורה הוא גם מוכיח את עצמו במהירות כי הוא מספק הרבה כותרות. אבל ההצלחה הזמנית של המיליטנטיות היא אחיזת עיניים ואשליה שסופה להתנפץ. תדמית המשוגע שמזהיר את כולם 'אל תתעסקו אתי, אין לי גבולות', היא תדמית מרתיעה, אולי אפילו משתקת ממשלות לכמה ימים, אבל היא עלולה לחזור אלינו כמו בומרנג בצורה הרסנית וכואבת. נניח שבעזרת ה' נצליח במאבקנו להחזרת המנדט לעם, וראש הממשלה יכריז בקרוב על משאל עם או על בחירות, עם איזה פנים נפקוד את בתיהם של אזרחי ישראל?. עם קריאה לסירוב פקודה ועם תדמית של פסיכים שמזהירים שלא כדאי להתעסק אתם?.

כעיתונאית וכמתנחלת, אמילי, את ודאי מכירה את הביטוי השחוק 'להתנחל בלבבות'. בזמן האחרון קיימת נטייה הולכת וגוברת לזלזל בשאיפה הזאת. לא מעט פובליציסטים ימניים ופעילי שטח, מתייחסים לאחרונה להתנחלות בלבבות כאל אסטרטגית מאבק שלא הוכיחה את עצמה. הזלזול הזה נובע מטעות יסודית כאילו ההתחברות לעם וההתנחלות בלבו, היא רק אמצעי להתנחלות ביש"ע. כאילו כל הקטע של 'עם ישראל' הוא רק קמפיין יח"צני למפעל ההתנחלויות, משהו שאפשר לנסח בסטיקר כמו 'קירוב לבבות למען הגבעות'. כשמתייחסים להתחברות לעם כמו אל קמפיין או סלוגן, אין פלא שמציעים לזרוק אותה, אם היא לא מספקת את הסחורה, בשלב כלשהו.

כדי לא להגיע לתפיסה מעוותת כזאת, אני הולך לכתוב כאן כמה משפטים שיתכן והם פשוטים לך אמילי, אבל תאמיני לי שגם אני, כפעיל נגד ההתנתקות משנן אותם בכל פעם שהדם עולה לי לראש. ההתיישבות ביש"ע היא לא העסק הפרטי שלנו. אנחנו שליחים של כל אזרחי מדינת ישראל במילוי המשימה הזאת, ובלי המנדט של העם להתיישבות הזאת, יהיה הרבה יותר קשה להצדיק את קיומה. במקביל, ההתחברות לעם היא מטרה בפני עצמה, ללא קשר למשאל עם או לבחירות. שלמות העם והמדינה, מניעת אלימות ומלחמת אחים, הם ערכים עצמאיים, חשובים לא פחות מההתיישבות ביש"ע. בסופו של חשבון, ההתנחלות בלבבות היא כאמור לא קמפיין בחירות, אבל דווקא בגלל שהיא מחויבת המציאות, היא גם תוכיח את עצמה בקלפי. אני מהנאיביים שמאמינים שעם קצת מאמץ אפשר יהיה להשיג רוב במשאל עם נגד ההתנתקות, אבל זה יהיה כמעט בלתי אפשרי אם נמשיך לאיים בסרבנות ואם לא נגנה בחריפות כל סיטואציה של אלימות. לקריאה הברורה והצודקת 'לא להתנתקות' צריכים להוסיף גם 'לא לסרבנות' ו'לא לאלימות' מתוך הכרה שתהליך של התנתקות מהעם או מהמדינה רק יזרז התנתקות מחבלי ארץ נוספים.

יכול להיות שכל הדברים הללו פשוטים לך, אמילי. אם כן, אז כתבתי אותם כתזכורת לעצמי.

בהצלחה בתפקיד החדש.

* אמילי עמרוסי היא החל מהשבוע דוברת מועצת יש"ע

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר