מדוע רבני הקו נכשלו במאבקם בלהט"ב?

התפיסה כאילו הלהט"בים הם לא נורמליים נחלה כישלון חרוץ, סובר אורי קירשנבום, שמנסה להציג לאור תורת החסידות זווית מעט שונה על הכוחות הגדולים שיש לדעתו לבני הקהילה אשר מנותבים לשדות זרים

חדשות כיפה אורי קירשנבום 02/08/18 15:54 כא באב התשעח

מדוע רבני הקו נכשלו במאבקם בלהט"ב?
מצעד הגאווה בירושלים, צילום: גילי יערי/פלאש 90

פריחתה של תנועת הלהט"ב על שלל אגפיה וארגוניה הציבה בפני ציבור יראי ה' אתגר מעניין.

מחד, המאבק נגד תנועת הלהט"ב קל יותר מאשר מאבקים בנושאים דתיים קלאסיים שכן מדובר במאבק נגד תופעות שהתרבות האנושית, גם החילונית, הוקיעה במשך אלפי שנים.

לכאורה, במאבק בין תנועת הלהט"ב לעולם הדתי-שמרני, השכל הישר ניצב לימינם של האחרונים וזו כמובן נקודת פתיחה נוחה במיוחד. קל מאוד להסביר מדוע אין להעניק למשפחות חד-מיניות הטבות כמו אלו המגיעות למשפחות נורמטיביות וקשה להסביר למה נכון לערער אצל ילד את הביטחון בזהותו הבסיסית כך שכל תלמיד ביסודי צריך לבחון ברצינות אם יש מתאם בין המין שלו מבחינה פיזית לבין "מי שהוא באמת".

מאידך, קשה להתעלם מכך שדווקא העובדה שמדובר בערכים אנושיים פשוטים מקנה למאבק החרד"לי בתנועת הלהט"ב מאפיינים של חוסר אותנטיות. מרגע שהציבור החרד"לי פשט את עור הדתי-תורני ולבש את עור המציאותי-ריאליסטי משהו באותנטיות נפגע. רבנים עטורי זקנים שנטועים בעולמה של תורה מתקשים להצטייר כמי שדואגים לנורמליות של העולם, וכך, במקום לקצור פירות במאבק שבו הם בעמדת פתיחה נוחה למדי הם מואשמים שוב ושוב בכך שהם מוּנעים מהשקפת עולם משיחית ומנותקת.

כלומר, נוצר מצב הזוי שבמאבק שבו הטבע האנושי זועק לטובת הצד הדתי-שמרני - שכן הטבע בנוי כך שההתרבות מבוססת על קשר של זכר ונקבה והטבע מגדיר את זהותו המגדרית של כל בעל חיים - דווקא השמרנים-דתיים נתפסים כמנותקים מהמציאות, הם אלו שלא ערים למה שמתרחש ב"שטח".

אמירות שמצוטטות בשם רבני ישיבות הקו גורסות שהחשיבות במאבק נגד תנועת הלהט"ב היא בגלל המאפיינים הלא-טבעיים שלה, כלומר יש כאן, בעיני רבני הקו, מאבק על הנורמליות של העולם. על פי הטענה שהצגתי לעיל, ייתכן והכישלון של המאבק החרד"לי בתנועת הלהט"ב קשור בדיוק בבחירה הזו להכניס לדף המסרים ביטויים כמו "סוטים" במקום "עוברי עבירה". המרחב הציבורי יודע להכיל מאבקים דתיים קלאסיים, ובסוג כזה של מאבקים הדתיים קוצרים פירות בקלות רבה יותר מאשר במאבק בתנועת הלהט"ב בו הם בחרו להלחם את מלחמתה של הנורמליות.

בין חידושיה של תורת החסידות הוא העיקרון שבכל דבר יש "ניצוץ קדוש". גם רצונות, דחפים ותופעות שמתגלמות במציאות בצורה שלילית מכילות גרעין של אמת. תורות חסידיות לא מעטות אף קושרות את הדחף של אדם פלוני לעבור עבירה לדחף סמוי של בקשת אלוקים, רצון לקרבת ה', שמסיבות שונות לא הצליח לצאת אל הפועל בצורה מתוקנת. אותו ניצוץ קדוש שקיים בתהליך העבירה או התופעה השלילית הוא המעניק לה חיות. משכך, היכולת לסור מהדרך הרעה ולשוב בתשובה קשורה ביכולת להחזיר את אותו ניצוץ קדוש, אותו מניע נסתר של בקשת ה', לקדושה.

מבנה דומה החיל הרב קוק זצ"ל על תופעת עזיבת הדת בדורו. הרב קוק טען שהמניע לתופעת ההתחלנות בקרב צעירי הדור הוא תפיסה מוטעת של הדת, הצביון הגלותי שקבלה הדת ודחף חזק בקרב הדור הצעיר לפרוץ את חומות הגטו הרוחני. הפתרון לתופעה זו הוא הסברה מעמיקה על כך שדווקא הדת בצורתה האמתית היא זו המכילה את אותם מאוויי נפש של הדור הצעיר. אם נבקש להיות נאמנים לדרך זו שברוך ה' קנתה לה שבת בקרב שלומי אמוני ישראל, גם בהתייחסות שלנו לתנועת הלהט"ב נצטרך להתבונן איזה ניצוץ קדוש מחייה אותה, אילו מאוויים חיוביים היא מטפחת שהעולם הדתי טרם למד להכיל.

תנועת הלהט"ב חרטה על דגלה, כפשוטו וכמשמעו, את הצבעוניות. העולם מגוון, נפש האדם מגוונת, ישנן תופעות שונות ומגוונות, צבעוניות וחריגות, ולהכל הכל יש מקום. את הכל צריך להכיל, להכיר ולקבל. תנועת הלהט"ב מזמן כבר לא מתמקדת במאבק להכרה בכך שיש כמה סוגים של בני אדם, אלא בכך שלכל אחד מותר לחיות את חייו איך שמתחשק לו ועם מי שמתחשק לו. אין צורך בהגדרות. נהפוך הוא. הגדרות הן מה שמפריע למימוש כל תאווה שצצה באמצע החיים ולכן צריך להימנע מהגדרות. כל אחד יכול להיות כל דבר בכל זמן, ומחר הוא יוכל להיות בדיוק הפוך. הכל בסדר.

במידה רבה, המאבק העיקרי של תנועת הלהט"ב הוא נגד המחשבה שהמציאות הגשמית מכתיבה לנו את אורח החיים ושהאנושות מחויבת להישמע לה. מבחינה ביולוגית התרבות בעלי החיים נעשית רק באמצעות חיבור בין זכר לנקבה? אז מה! למה שהמציאות החיצונית הזו תמנע מאנשים בעלי מאוויים אחרים לממש את תשוקתם? אדם מסוים מרגיש שהוא אישה למרות שהוא חי בגוף גברי - אסור לתת לכרומוזומים לקבור את הרגשות!

בקיצור: האנושות צריכה לפרוץ את גבולות המציאות תוך נאמנות למאוויים הפנימיים שלה. כמה ניתן להעריך את התפיסה הזו. כמה חשוב שכל יהודי יאמין ויממש את תשוקותיו לקדושה למרות שמציאות חייו החיצונית לא ממש מאירה לכך פנים. איזה אור גדול היה בעולם אם כולנו היינו מאמינים שאפשר ללכת בגדול על השאיפות הכי גנוזות שבנפשותינו ולממש אותן במציאות, ואם המציאות לא יודעת להכיל אותן אז יש לנו קצת עבודה איך לתקן ולשכלל את המציאות כך שלא תפריע למאוויי הנפש אלא אדרבה - תסייע ותפתח אותם.

והנורמליות? בנורמליות דבקנו מספיק. מספיק דורות הכפפנו את עצמנו למציאות ולקולות השולטים בה. כעת הגיע הזמן לפרוץ ולממש את כל מה שהדחקנו במשך הדורות, בפרט ובכלל.

הביקורת על תנועת הלהט"ב היא לא על כך שהיא סותרת את הנורמליות אלא בדיוק להפך. התנועה הזו לקחה את החופש והפריצה, את האור והמימוש והורידה לקליפות את המושגים הללו. מי שהולך אחרי האג'נדות הלהט"ביות ולא מסוגל לחיות חיים של ריסון לתאוותיו הרעות הוא זה שקובר את היכולת לפרוץ ולממש את שאיפותיו, הוא זה שלא מאמין שהעולם הזה באמת יכול להפוך למשהו אחר. 

גדולי החסידות לימדונו שכשיהודי ירא שמים רואה עם הארץ שעובר על החמורה שבחמורות הוא צריך לחשוב שהוא עצמו אשם בכך, כשלא דקדק בנטילת ידיים ובמצוות שביום יום. כך גם אנו צריכים להתייחס לתנועת הלהט"ב הפורחת.

אם היינו משכילים לאמץ את האמונה שאת המציאות החיצונית אפשר לשנות, שאפשר "להפוך את העולם היום" כלשונו של הרבי מליובאוויטש, ושאת מאוויי הנפש,התשוקות והכיסופים ניתן להפוך לדבקות בה', לחיים מלאי תענוג אלוקי - עליהם אסור לוותר בשום פנים, מן הסתם אנשי החופש והצבעוניות לא היו צריכים לחפש את עצמם בשדות זרים ולשתות מבורות נשברים.

הכותב הוא חבר הנהלה בתנועת 'דרך חיים' בראשות הרב גינזבורג.

אורי קירשנבום

אורי קירשנבוםצילום: דרך חיים

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן