לא בקואליציה ולא באופוזיציה: בעוצמה יהודית מלמדים איך אוכלים את העוגה ומשאירים אותה שלמה

גם ראשי עוצמה יהודית יודעים שהם אינם שותפים קואליציוניים נוחים, ולכן הם מצאו נוסחה ילדותית למדי לצלוח את השנים בכנסת- להיות רשת ביטחון לנתניהו. מבולבלים? גם אנחנו

חדשות כיפה מירב כהן, חדשות כיפה 12/09/19 15:40 יב באלול התשעט

לא בקואליציה ולא באופוזיציה: בעוצמה יהודית מלמדים איך אוכלים את העוגה ומשאירים אותה שלמה
הד"ר מיכאל בן ארי, צילום: פלאש 90, יונתן סינדל

ראש עוצמה יהודית, הדוקטור מיכאל בן ארי, כיהן כחבר כנסת פעם אחת ויחידה כאשר 'ארץ ישראל שלנו' חברה ל''תקומה', וכך נכנס לכנסת ה-18. מה עשה בן ארי בזמן כהונתו? בעיקר השתתף בהפגנות והיווה רשת ביטחון לראש הממשלה, כך גם מתכוון לנהוג ממשיכו לדרך, איתמר בן גביר, על פי ראיון שנתן לכיפה.

רשת ביטחון עובדת כך שמצד אחד ד"ר בן ארי לא נכנס כשותף לקואליציית נתניהו, וכך, כביכול, לא היה אחראי למדניות ולמתרחש בה, מצד שני נתן לקואליציה המשכיות והישרדות פוליטית למרות שהוא לא מסכים עם החלטות שלה. כך למשל בן ארי ואריה אלדד גינו את הפסקת האש במבצע עמוד ענן ב-2012, וטענו כי "הפסקת האש היא הנפת דגל לבן של ממשלת נתניהו", אך אפשרו לקואליציה לחתום על הסכם הפסקת האש בכך שלא הצביעו נגדו.

מנבירה קצרה בארכיון של הכנסת ה-18 נמצא כמה מהפעולות שבן ארי כן השתתף בהן, בין היתר תנועת "ארץ ישראל שלנו" ביקשה להעניק מענק מיוחד של 20,000 שקלים למשפחתו של חייל שנידון ל-20 ימי מחבוש, בשל סירובו להשתתף בפינוי היישוב רמת מגרון. בן ארי רצה לשרוף את דגל אש"ף מול מטה האו"ם בארמון הנציב. אם לא די בכך, לאחר שחברי הכנסת קיבלו את הברית החדשה בכניסה לתפקידם, ח"כ בן ארי קרע את דפיו.

צילום: יח"צ

 

בן ארי לא היה חלק מהממשלה, ולא היה מחויב למשמעת קואליציונית. הוא יכל ללכת להפגין כאחד האדם מבלי להרגיש מחויבות או אחריות על המדיניות. איך בכל זאת שרדה הממשלה ה-32? ביום שראש הממשלה נתניהו נזקק לאצבע של בן ארי בהצבעות במליאה הוא ידע שהוא יקבל אותה. כך, לא דבק רפש בבן ארי כי הוא לא חלק מהקואליציה ויכול לעשות ככל העולה על רוחו כאחרון האופוזוציונריים, אך בזכותו הממשלה החזיקה כמעט 4 שנים.

לכאורה, כולם מרוצים, אולם מנהיג נמדד גם בהחלטות הקשות וגם לעמוד באחורי ההחלטות שהוא נאלץ לקבל בעל כורחו. הדרך הילדותית בה בחר בן ארי למקסם את הכהונה שלו מצביעה על חוסר יכולת מנהיגות ברגעי משבר ולחץ. מהרגע שאתה חבר בממשלה אתה לא יכול יותר לשבת ביציע ולצעוק כמה המשחק נורא, אתה שחקן פוליטי שחייב גם להתלכלך בזירה- לזה בן ארי כבר לא הסכים. יו"ר עוצמה יהודית העביר קדנציה שלמה שבה אין ממלכתיות, אין אחריות ואף אגדיל ואומר ילדותיות. 

עד פה השיעור בהיסטוריה, עתה נחזור למערכת הבחירות לכנסת ה-22. בראיון שהעניק איתמר בן גביר, יו"ר עוצמה יהודית הנוכחי, לכיפה הוא הסביר כי המדיניות של מפלגתו בכנסת ה-22 תהיה דומה. "יש הבדל בין רשת ביטחון לכניסה לקואליציה. אני אתן לנתניהו רשת ביטחון להיות ראש ממשלה כי אין אלטרנטיבה", כך הסביר עו"ד בן גביר, והוסיף: "לרשת ביטחון נתניהו לא צריך כלום. את הארבעה מנדטים שלנו יש לו. כדי להכניס אותנו לממשלה הוא יצטרך לעבור ממעשים לדיבורים. אני אשמח לשבת בקואליציה, להשפיע ולקבל תפקיד". 

במידה ויעברו את אחוז החסימה, איתמר בן גביר ילך בדרכו הקלה והנינוחה של מורו ורבו, מיכאל בן ארי. הוא יצביע יחד עם הקואליציה, אך לא מתכוון להיות חלק ממנה. כך, אפשר לאכול את העוגה,להשאיר אותה שלמה ולבסוף להגיש אותה צוננת למפלגות השמאל. פתאום אחוז החסימה נראה החלק הקל של גוש הימין. 

עוצמה יהודית הצליחה לעבור את אחוז החסימה במספר סקרים, אך הקושי הגדול לימין יהיה במידה ויעברו את אחוז החסימה, מכיוון שאף ממשלה, ימנית וניצית ככל שתהיה, לא תספק אותם. אנשי עוצמה הם לא שותף קואליציוני רלוונטי מכיוון שאין מדיניות רציונלית, המונהגת היום מימין או משמאל, שהם יכולו להצביע עבורה. הם לא יודעים להתפשר, שזה בהחלט לזכותם, אבל בפוליטיקה הישראלית זו בדיוק האומנות שצריך ללמוד- אומנות הפשרה, אולם בעוצמה יהודית כנראה את השיעור הזה.