1. "לא משנה אם אתה למעלה או למטה, העיקר להישאר במשחק". כך אמר פעם ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, בהתייחס לצורך של כל פוליטיקאי, בלי קשר למעמדו ותפקידו, להישאר רלוונטי ולחכות להזדמנות לפרוץ ולפרוח. במידה ואיילת שקד מחזיקה בתזה דומה ומתכוונת ליישמה במערכת הבחירות הקרובה, כדאי לה לשקול זאת מחדש ולקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורה בעת הזו: להישאר בבית ולא להצטרף לאף מפלגה.
שקד היא מסוג הפוליטיקאים שלא נדבק בהם רבב, וזה מה שמאפשר לה להתנהל כמעט ללא פגע תדמיתי ותקשורתי (מימין כמובן. בשמאל מנסים לעלוב בה בכל הזדמנות, אך זה רק מעלה את קרנה בקרב אנשי המחנה הלאומי).
דוגמאות? הנה רק שלוש מהשנה האחרונה. בחודש אוקטובר האחרון, כשהיא ונפתלי בנט עדיין הובילו את הבית היהודי, התכנסה ועידת המפלגה כדי לאשר מספר חוקים בהובלת היו"ר דאז. חרף העובדה שלהצעות של בנט היו מתנגדים רבים, והוא אף ספג לא מעט שריקות בוז, דווקא שותפתו למהלכים, שקד, התקבלה בתשואות ובמחיאות כפיים כשהוזמנה לעלות לבמה.
חודשיים לאחר מכן, החליטו שני הטאלנטים של הציונות הדתית (תרצו או לא, הם עדיין נחשבים טאלנטים) לעזוב את הבית היהודי לטובת הקמת הימין החדש. לכל אורך מערכת הבחירות, הקפידו במערכת הפוליטית, ובמיוחד בציונות הדתית, לתקוף בעיקר את בנט, ואילו שקד נותרה יחסית נקייה מאשמה.
לזה ניתן להוסיף את הקריאות האחרונות מצד חלק מחברי הליכוד, לשריין אותה ברשימת המפלגה לכנסת ולייעד לה תפקיד שרה. מישהו שמע על ח"כ או שר שהציע הצעה דומה בנוגע לבן בריתה הפוליטי? יפה. גם אני לא.
צריכה המשיך בחישוב המסלול מחדש. איילת שקדצילום: פלאש 90, הדס פרוש
2. במידה ונתניהו וליברמן היו מסתדרים ומקימים ממשלה, שרת המשפטים לשעבר היתה כבר חברת ליכוד מן המניין שמתחילה לפלס את דרכה במפלגת השלטון לקראת הפריימריז לרשימת הכנסת ה-22 (אי שם בשנת 2023). אלא מה, הכנסת ה-21 פוזרה תוך חודש בלבד וטרפה לה את כל הקלפים.
לשקד יש כרגע שלוש אפשרויות: להצטרף בכל זאת לרשימת הליכוד, לחזור לבית היהודי, או להמשיך את השותפות עם בנט בימין החדש. למען האמת, אף אחת מבין האפשרויות האלה אינה ריאלית או כדאית עבורה.
האופציה בליכוד ככל הנראה נסגרה מאחר וראש הממשלה כבר הודיע (בשיחות סגורות שאיכשהו "דלפו" לתקשורת) שהוא לא מתכוון לשריין אותה ברשימת מפלגתו. מצד שני, לחזור לבית היהודי שגם כך מדממת ונאבקת על חייה, ולהיתקל בביקורת נוקבת מצד המתנגדים להתחפש לשטיח עבור מי שמבחינתם דרכה עליהם רק לפני חצי שנה - גם זו לא נראית כהברקה הפוליטית של המאה. מצד שלישי, לחזור לימין החדש? איזו סיבה יש לה לעשות שוב מאותו הדבר שכבר נכשל, ולסכן את עצמה באי מעבר אחוז החסימה בפעם השנייה ברציפות? כישלון חוזר, שני בתוך פחות מחצי שנה, יהווה מבחינתה מכה אנושה לשאיפותיה הציבוריות.
אז מה נותר לה לעשות? לבחור דווקא באפשרות הרביעית: להישאר בבית. אם היא חוששת ממהלך שכזה, היא יכולה להתייעץ עם גדעון סער שנעלם מהבמה הציבורית למשך 4 שנים וחזר עם כוחות מחודשים בדרך לכיבוש צמרת הליכוד, חרף התנגדות נתניהו. או עם משה כחלון שלאחר הפסקה בת שנתיים מהעולם הפוליטי המציא את עצמו מחדש וחזר כשר אוצר. או עם ראש הממשלה בעצמו, שלאחר הכישלון בבחירות 1999 פרש לביתו וחזר כעבור 4 שנים למשרד האוצר ומשם בנה את עצמו, לאחר לא מעט מהמורות, וסלל את דרכו לבלפור שם הוא דייר קבע כבר למעלה מעשור.
שקד צריכה להודיע על לקיחת פסק זמן, להתפקד לליכוד, להוריד פרופיל תקשורתי, לפנות לעבודת שטח ולצבור כוח פוליטי משמעותי. כך, כשתקופת האכשרה שלה תסתיים, היא תוכל להתמודד על מקום גבוה ברשימת המפלגה מבלי להזדקק לחסדיו של איש.
למעשה, אילולא הבחירות המפתיעות שהוקדמו ורעיית ראש הממשלה (על פי פרסומים זרים), היא כבר היתה בדרך לאתגר הבא. אך למרות ההתפתחויות הדרמטיות, אסור לה לסטות מהמסלול החדש אחרת הישארותה במשחק, כפי שהציע האיש מחוות השקמים, עלולה להנחית מכת מוות לקריירה הפוליטית של מי שמתעתדת להיות האישה השנייה בתולדות המדינה שמכהנת כראש ממשלה.
לא לחזור לאחור. ארכיון: שקד בתקופתה בבית היהודיצילום: פלאש 90. מרים אלסטר
3. "יש לנו הסכם טוב שנחתם רק לפני זמן קצר ולא צריך עכשיו מקצה שיפורים ושכל אחד ימקסם את ההישגים שלו. חתמנו על ההסכם הזה אחרי תהליך ארוך וקשה שהמאיס אותנו על הציבור. לכן חייבים להודיע על המשך הריצה המשותפת ואז לפתוח את הדיאלוג עם כל מי שרוצה לשרת את מדינת ישראל והציונות הדתית ואם צריך פשרות וויתורים אז זה מה שנעשה. יש גם חשיבות גדולה לעיתוי החיבור. צריך לעשות את זה כמה שיותר מוקדם ולא להגיע ליום האחרון של הגשת הרשימות כשנוצות שלנו מרוטות והציבור מאס בנו".
את הדברים האלה אמר השבוע יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ בצלאל סמוטריץ', בראיון באולפן כיפה. גם הוא לא שיער שכעבור יממה, תוצת שוב "מלחמת היהודים" בין שתי המפלגות שצריך עדשה מיקרוסקופית מיוחדת כדי למצוא את ההבדלים ביניהן.
בליכוד דממת אלחוט, בש"ס ויהדות התורה לא תשמעו תדרוכים אחד נגד השני, בישראל ביתנו כולם מתיישרים לפקודת ליברמן ואפילו המתח הפנימי בכחול לבן כמעט ולא פורץ החוצה. רק במפלגות הציונות הדתית, כן אלה התורניות שכל כך חשוב להן להילחם בפלישת הרפורמים לרחבת הכותל, לא מסוגלים לשמור על חזית אחידה בחצר האחורית שלהם.
אז מה קרה שם ביומיים האחרונים שכולם שוב אחוזי תזזית וששים אלי קרב? לכל אורך המשא ומתן הקואליציוני הקפידו בבית היהודי-איחוד לאומי להצהיר כלפי חוץ כי אותם מעניינים רק שני תיקים - חינוך לרב רפי פרץ ומשפטים לסמוטריץ'. אך בעוד ובאיחוד הלאומי באמת האמינו שדרישתם תתקבל, בבית היהודי נשמעו קולות סקפטיים שסברו כי את תיק החינוך אכן צריך לקבל יו"ר מפלגתם, אך ראש האיחוד הלאומי יכול בהחלט, מבחינתם, להסתפק בתיק ביצועי אחר.
ביום רביעי בערב, כשראש הממשלה הודיע על מינויו (הזמני עד להרכבת הממשלה) של אמיר אוחנה לתפקיד שר המשפטים, יצא קצפו של סמוטריץ' שתקף חזיתית את נתניהו וטען כי הוא מפלה כדרך קבע את הציונות הדתית וכי על הציבור הדתי לאומי "להפיק לקחים".
אין מישהו שקצת בקיא בנבכי הפוליטיקה המגזרית, שחשב שמהבית היהודי עומדת לצאת הודעת גיבוי וחיזוק לשותפתם להנהגה. אך להודעה, שבה נכנס "גורם" במפלגה במהירות של מכונית מירוץ בסמוטריץ', אף אחד לא ציפה. "ראוי שלקראת המו"מ הקואליציוני שיערך מיד לאחר הבחירות הקרובות נפיק לקחים", נאמר בהודעה ונטען כי "לא ברור למה סמוטריץ' איתו הלכנו כתף אל כתף לאורך כל המו"מ בוחר לתקוף את ראש הממשלה במקום להסיק מסקנות". בסביבתו של סמוטריץ' היו קצת בהלם מהמתקפה, אך במחשבה שניה לא באמת הופתעו ממנה.
יחזיקו מעמד למרות החשדנות? סמוטריץ ופרץצילום: דוברות איחוד מפלגות הימין
4. מצד אחד, יש מי שחושב שמקור ההודעה בחוסר הניסיון של המעטפת הפוליטית של הרב פרץ, כולל חוסר ניסיונו שלו. יתכן גם שבסביבת יו"ר הבית היהודי משוכנעים בצורך שלו "לסמן טריטוריה" וליצור לעצמו תדמית חזקה שתהדוף את כל הניסיונות השונים להדיחו מתפקידו. בנוסף לזה חשוב לציין שמהרגע שהרב פרץ נחת בשדה הפוליטי, יועציו השונים מאוד חוששים מכוחו וכישרונו של סמוטריץ' והדבר מוביל אותם לצעדים מגלומנים שבמקום לשוות מנהיגות יוצרים תחושה של לא פיל, אלא ממוטה המסתובבת בחנות חרסינה.
מנגד, יש בצד תומכי הבית היהודי מי שמשוכנע שיו"ר האיחוד הלאומי כבר יודע שלא יקבל את תיק המשפטים וכבר השלים עם העובדה שיעמוד בראש משרד ממשלתי אחר. בנוסף, בטוחים אותם אנשים שסמוטריץ' מחפש דרכים "לרדת מהעץ" וזעקות הגוועלד שלו השבוע נגד נתניהו הן בבחינת אסטרטגיה שתרפד את הנחיתה ממרומי השאיפות לבצע רפורמות במערכת המשפט לתכנון כבישים ומחלפים ברחבי הארץ.
כך או כך, כדאי מאוד שמי שצריך להתאפס יתאפס במהירות ואם אין לו יכולת להתאפס בעצמו, אז שהממונים עליו יאפסו אותו. אם כל אחד ימשיך להעיף לחלל האוויר הודעות ותדרוכים כאוות נפשו, במיוחד אם הם לא על דעת האחראים עליו, זה אולי יפרנס את כלי התקשורת אך יגרום נזק רב למותג החבוט ממילא ששמו הבית היהודי-איחוד לאומי.
לדעתי, עידן המפלגות הקטנות והמגזריות צריך להגיע לסיומו, ולפחות הציבור הדתי לאומי שמעורה בחברה הישראלית הרבה יותר מאשר מגזרים אחרים, כמו החרדי והערבי, צריך לנהור בהמוניו למפלגה לאומית אחת ולהביא את ערכיו לשם. אולם, כל עוד יש לציונות הדתית מפלגות מיוחדות ונציגי ציבור שדואגים לצרכיה, הדבר האחרון שהיא צריכה זה עוד מערכת בחירות משופעת בדיבורים, פוסטים וציוצים על אחדות ישראל, שבפועל יתגלו כלא יותר ממסך עשן שנועד להסתיר תככים, מזימות ותרגילים פוליטיים משנות ה-50.
הגיע הזמן שכל הצדדים יפסיקו עם השטויות, הקשקושים והפרנויות, ישבו יחד, לא כאילו מדובר בישראל וחמאס אלא בשתי מפלגות ציוניות דתיות, ויסגרו עניינים לפני שבאמת יהיה מאוחר מדי. הציבור לא יסלח למי שיבזבז לו את הזמן והמוח במאבקי כוח מיותרים על מקומות, ובטח לא יקנה את לחיצות הידיים המבוימות והחיוכים המזויפים. מה שהוא כן יעשה, זה פשוט להצביע למפלגות אחרות שיותירו את הבית של הציונות הדתית מרוסק כאילו עבר עליו D9, מחכה שמישהו יפנה את ההריסות לאתר הזבל של הפוליטיקה הישראלית