הבחירות בירושלים: מה זה להיות ציוני דתי?

אני רק שואל - את נפתלי בנט, את איילת שקד, את חגית משה ואת כלל הרבנים ונשות ההלכה שמעורבים בהחלטה שתתקבל בבית היהודי - איך אנחנו רוצים שדברי הימים יזכרו את ההחלטה שהתקבלה? כהחלטה עסקנית או כהחלטה ערכית?

חדשות כיפה חנן רובין 07/11/18 18:34 כט בחשון התשעט

הבחירות בירושלים: מה זה להיות ציוני דתי?
חנן רובין, צילום: באדיבות המצולם

לפני כמה חודשים כתבתי באיזשהו מקום שאני ״איש הציונות הדתית״. לכאורה ההגדרה הזאת נשמעת לי ברורה: גדלתי בתוך הציונות הדתית, למשפחה עם ייחוס (סבי, ד״ר משה אריה קורץ, היה ממקימי ״המזרחי״) וכל חיי אני פועל בתוכה - גם בתקופות שמרדתי בה. אך האמירה הזאת, במאה ה21, עוררה דיון בקרב כמה אנשים. מישהו שם כתב : ״מה זה להיות ציוני דתי?״ ומיד קיבל תשובות מגוונות - ״להיות ציוני דתי זה להצביע בנט״, כתב אחד, ״להיות ציוני דתי זה לשלב בין תורה לעבודה״, כתבה אחרת, והיו כאלו שמצאו הגדרות פשוטות יותר - על גודל הכיפה (צבעונית בגודל בינוני) ומיקומה (מעל הקרקפת ובזווית ישרה) על הסנדלים (שאני מקפיד בהם כבחמורה) ואפילו על סט הספרים שאתה מחזיק בבית (הרב קוק/חנן פורת/אורי אורבך). עד שבא אחד ואמר ״להיות ציוני דתי זה להיות אדם ערכי, מישהו שהערכים מובילים אותו בכל אורחות חייו לפני התועלת האישית״, וכמו רבי עקיבא שאמר ״הלכה למשה מסיני״, נמצא שכולם הסכימו עימו. 

הציונות הדתית זוהתה מאז ומעולם עם ערכיות, וכפי שכתבו לי, עם ההבנה שאותה ערכיות היא זו שמכריעה ברגעי האמת. זו אינה בחירה קלה. מזומנים לנו חיים מלאי אתגרים עם הכרעות קשות. אבל זו הבחירה שאנחנו עושים בגלל הזהות שלנו. על בסיס התפיסה הזו גדלנו וחונכנו. ההבנה שבכל מצב שהוא, להיות ציוני דתי פירושו לבחור את הבחירה הערכית - היא חלק מהDNA שלנו. על בסיסה התגייסנו לצבא, על בסיסה בחרנו מקצוע ועל בסיסה אנחנו מגדלים את הילדים שלנו. ועל בסיסה אנחנו מצביעים בכל מערכת בחירות (שאותה אנחנו לא מפספסים, כי להיות אדם ערכי פירושו למלא את חובתינו האזרחיות ולהיות מעורב בחברה) - הבחירות לגבאי בית הכנסת, הבחירות לוועד הבניין, הבחירות הארציות והבחירות המקומיות.

כן, הבחירות המקומיות. אלו שמכריעות כיצד ייראו חיינו בשנים הקרובות. איזה בית ספר ייפתח ליד הבית, איזה פארק ישדרגו, ומה יהיה מצב הניקיון ברחובות. והנה בירושלים, בירת ישראל, המקום החשוב ביותר לעם היהודי כולו, שני מועמדים עלו לסיבוב השני - עופר ברקוביץ ומשה ליאון, ופתאום הציונות הדתית הופכת להיות הקול המכריע. אלו שבפתקים שישלשלו לקלפיות ייקבעו מי ינהיג ויוביל את העיר המסובכת והמופלאה ביותר בעולם. ובמקום שהציונות הדתית תפעל לפי ערכיה ותוביל, אנחנו רואים אותה נגררת ועוסקת בחישובים פוליטיים.

כן, שמעתם נכון. לא דיון ערכי על מה חשוב לנו, אלא דיון טכני על מי מהצדדים ייתן יותר. לא מה הבחירה הערכית והנכונה לעשות, אלא למי יש יותר סיכוי לנצח. נכון תגידו לי, זו הפוליטיקה, אבל אני טוען שדווקא בתוך הביצה הפוליטית, דווקא במקום הזה ש״אין בו אנשים״, תפקידה של הציונות הדתית הוא להוביל שיח אחר. שיח של ״השתדל להיות איש״. שיח שהערכיות מובילה אותו, מעל לכל דבר אחר.

איך אני יודע שזה אפשרי? כי אנחנו ב׳התעוררות׳ היינו בדיוק במקום הזה. לפני חמש שנים בחרנו לתמוך בניר ברקת לראשות העיר. לא ישבנו איתו, לא סיכמנו איתו, לא קיבלנו ממנו דבר. החלטנו באופן מודע לעשות מהלך חד צדדי כי ידענו שזה הדבר הנכון לירושלים. כי בחרנו במהלך ערכי. אגב, המתמודד ממולו היה משה ליאון.

אז עזבו אתכם שהרשימה של התעוררות מלאה בדתיים. ועזבו אתכם שעופר ברקוביץ הולך לבית כנסת כל יום שישי, ועזבו אתכם שכותב המאמר בעצמו היה חבר מועצה מטעם התעוררות. עזבו את המספרים, שמראים בבירור שלעופר יש סיכוי טוב לנצח.  בואו נשים בצד את הכל, כי זה לא מה שחשוב באמת. אני רק שואל - את נפתלי בנט, את איילת שקד, את חגית משה ואת כלל הרבנים ונשות ההלכה שמעורבים בהחלטה שתתקבל בבית היהודי - איך אנחנו רוצים שדברי הימים יזכרו את ההחלטה שהתקבלה? כהחלטה עסקנית או כהחלטה ערכית? כהחלטה למען אדם כזה או אחר, או כהחלטה למען ירושלים?

זוהי קריאה לכולנו. שהבטחנו לבוחרים שלנו פוליטיקה אחרת. בואו נתעורר. בואו נפסיק להסתכל סביב ולחפש שותפים. זה לא מה שמנהיגים עושים. מנהיגים מלכדים סביבם ולא מסתכלים סביבם. כי בסופו של דבר, ההחלטה הזאת היא הדוגמא האישית שלכם לכל הצעירים והצעירות שרוצים לשנות. שרוצים לתת לערכיות להוביל אותם. לכל האלו שאומרים להם ״שאין להם סיכוי״ ובמקום להמשיך הלאה הם מתעקשים. כי זה הדבר הנכון לעשות. כי הם מאמינים. וכי הם לא מפחדים מדרך ארוכה.

 

חנן רובין הוא סטארטפיסט וחבר מועצת העיר ירושלים לשעבר מטעם התעוררות

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן