1. מי שמחכה בקוצר רוח להרכבת הממשלה החמישית של בנימין נתניהו, הוא עו"ד איתמר בן גביר. המועמד שהוצב במקום ה-7 ברשימת איחוד מפלגות הימין מצפה שההבטחה שקיבל מסמוטריץ' והרב פרץ, לפיה יופעל בקדנציה הקרובה החוק הנורבגי, תקוים ותכניס אותו לכנסת ישראל.
ראשי הבית היהודי והאיחוד הלאומי אכן קיבלו הבטחה מצדו של נתניהו לפני הבחירות, שבתמורה לאיחודם עם עוצמה יהודית הוא יורה על קידום החוק המורחב, שיאפשר לשרים וסגני שרים להתפטר מתפקידם כחברי כנסת על מנת להכניס את הבאים בתור ברשימה.
אולם בליכוד יודעים שקואליציה עם בן גביר עלולה מהר מאוד להידלדל מ-65 ל-64 חברי כנסת. בממשלה הקודמת, שנחשבה לימנית ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, התרחשו מספר אירועים (כמו פינויי עמונה, 9 הבתים בעפרה ושכונת נתיב האבות ואי פינוי חאן אל אחמר) שלא הובילו את נציגי הציונות הדתית להפיל את הממשלה.
תהיו בטוחים שאם מקרים דומים, ואפילו פחותים מכך, יחזרו על עצמם בקדנציה הקרובה, ח"כ הכנסת המיועד בן גביר יפלס לעצמו מהר מאוד את הדרך לאופוזיציה. אז נתניהו ייסחט ביתר קלות על ידי מי שכבר כעת מקשים עליו, כחלון וליברמן, שישובו להיות לשון המאזניים שבין ממשלה לבחירות נוספות.
בקרוב באותה מליאה? סמוטריץ בן גביר והרב פרץצילום: יחצ
2. אז מה עושים במפלגת השלטון שלא רוצה לאבד את השלטון? מנסים להשיג מעין תעודת ביטוח שתוודא שמצבה של הקואליציה לא ידרדר כבר בתחילתה של הכנסת ה-21.
איך? דואגים לכך שגם אם בן גביר יפרוש בשלב כזה או אחר, הוא יתחייב שלא להצביע נגד הממשלה בהצעות אי אמון ויהיה בעל משמעת קואליציונית, גם מספסלי האופוזיציה, לאישור תקציב המדינה.
מבחינת איחוד מפלגות הימין מצב שבו חבר רשימתם פורש מהממשלה הוא לא נורא כל כך. במפלגה זוכרים היטב את פעילותו הנמרצת של אורי אריאל דווקא כחבר אופוזיציה בממשלת נתניהו השניה (2009-2013). אז כדי שיתמוך בממשלה מבחוץ, הוא זכה לשורת תגמולים לרבות תקציבים, קידום יוזמות חקיקה שהגיש וכן בחירתו לנציג האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים.
בן גביר יהיה מוכן להיות נאמן לממשלה, לפחות בנושאים הקריטיים לשלמותה, אפילו אם יקבל רק את המינוי שהוא כל כך משתוקק אליו, שיאפשר לו להשפיע על זהות היושבים במרומי בתי המשפט.
לא צריך שיטיפו לו בעניינים פרטיים. גדעון סערצילום: יונתן זינדל, פלאש 90
3. מחבר עוצמה יהודית אחד לחבר עוצמה יהודית אחר.
"'בתך לא תיתן לבנו, ובתו לא תיקח לבנך, כי יסיר את בנך מאחרי ועבדו אלוהים אחרים' (דברים, ז', ג'-ד'). פסוק זה, שהוא המקור לאיסור נישואי תערובת, מסביר שנישואים כאלה יגרמו לכך שהילדים שייוולדו יעזבו את דרך ה', ולכן התורה אסרה אותם".
כך כתב בשנת 2015 באתר ynet יהדות, רב היישוב ניר עציון ונשיא תנועת נאמני תורה ועבודה, הרב רונן לוביץ', שנחשב לאחד הרבנים הליברליים ביותר שיש כיום ליהדות האורתודוקסית להציע (דוגמא לכך, היא תמיכתו בנישואין אזרחיים). בהמשך הוא הבהיר כי איסור זה אינו נובע מגזענות: "יודגש כי תפיסה זו, לפיה יש לעם ישראל שליחות מיוחדת, איננה תפיסה גזענית, שכן באופן עקרוני יכול כל אדם שירצה בכך להתגייר ולהצטרף לעם ישראל, בעוד שבתפיסות גזעניות אין אפשרות לאדם להשתחרר מהגזע אליו נולד".
כל רב ואיש הלכה בגבולות הגזרה האורתודוקסים, מהזרם החרדי דרך זה החרד"לי-שמרני ועד לליברלי, יתנגד בכל תוקף לנישואי תערובת. בכלל, אין כמעט אדם דתי-מסורתי-חובב פולקלור יהודי, שישמין מנחת מכך שבנו או בתו יתחתנו עם בני זוג שאינם יהודים (מילה קצת מכובסת לגויים). כן. גם גדעון סער.
ובכל זאת, המכתב הפתוח ששיגר יו"ר ארגון להב"ה (למניעת התבוללות בארץ הקודש), בנצי גופשטיין, לבכיר הליכוד בדרישה שיפעל לסיכול הזוגיות של בתו, אלונה עם השחקן הערבי אמיר חורי, עוררה תחושה שלא מניעת התבוללות עמדה פה על הפרק אלא סיבוב תקשורתי גס ומגושם.
הציוץ של סער ותגובת גופשטייןצילום: צילום מסך מטוויטר
4. "אין ספק שאתה כיהודי גאה הנאמן למורשת ישראל סבא, מתנגד לקשר הזה", כתב גופשטיין במכתב שהופץ בכל כלי התקשורת והוסיף כי "לא מדובר בגזענות חלילה אלא בסוד קיומו של העם היהודי". יו"ר הארגון למניעת התבוללות בארץ הקודש לא הסתפק בפרשנות על יחסו של סער לבחירתה של בתו וביקש גם לחנך את השר לשעבר.
"כאב יהודי", הטיף גופשטיין, "מוטלת עליך החובה להסביר לאלונה, באהבה, שלעם ישראל יש יעוד וחזון לעולם כולו. שהיא בת למורשת ארוכה, למסורת רבת ועתיקת שנים, שהיא היא אשר שמרה עליו במשך כל שנות הגלות הארורה, בה סבל עם ישראל מרדיפות, אינקוויזיציות, מסעי צלב, פוגרומים ושואה". בסיום ההודעה לתקשורת, הציעה איש עוצמה יהודית את שירותיו בעולם השדכנות וכתב כי "כמו במקרים רבים אחרים, אני מקווה כי גם כאן נצליח לשכנע את אלונה כי הקשר הזה מזיק לה ולעם ישראל, ואני מקווה שתעזוב את חורי ותכיר במהרה חתן יהודי".
בגדול, גופשטיין צודק. התבוללות היא דבר רע ועל זה יסכימו יעקב ליצמן, בצלאל סמוטריץ', נפתלי בנט, אלעזר שטרן וכאמור אפילו גדעון סער עצמו. אך הניסיון לקשור אותו, לפחות פומבית, לבחירה של בתו (אשה בת 21 כן? לא ילדה בת 7) היה מיותר, ולבטח לא השיג את מטרתו. אלא אם המטרה העיקרית לא הייתה למנוע התבוללות, אלא להרוויח עוד קצת תשומת לב תקשורתית
אף אחד לא חשב מעולם לשלוח מכתב פתוח לנשיא ישיבת הר המור, הרב צבי טאו, על כך שיש לו אחות ששימשה כרבה בקהילה רפורמית. אף אחד לא העלה בדעתו להטיף לראש ישיבת עטרת כהנים, הרב שלמה אבינר שישפיע על ילדיו שחזרו בשאלה שיעשו תשובה. ואף ארגון שנלחם במודל המשפחה החדש לא פנה מעל גבי התקשורת לח"כ לשעבר מטעם יהדות התורה, מנחם מוזס, שינסה להמיר את נטיותיה על בתו הלסבית.
סער, איש שומר מסורת שמגדיר את עצמו בסטטוס בטוויטר כ"יהודי וציוני. נשוי לגאולה. אבא של דניאלה, אלונה, דוד ושירה. סבא של נמרוד", צייץ בנוגע לסערה שהמכתב המתוקשר חולל, מסר חד וברור: "אלונה, הבת האהובה שלי, היא אדם פרטי. צאו מהחיים הפרטיים שלה!". אם הייתי במקומו, הייתי כותב בדיוק את אותו הדבר. בעצם, לא בדיוק. הייתי מוסיף בסוף עוד כמה סימני קריאה, ומסיים בפניה אישית ופתוחה למר גופשטיין ואומר: "באמש'ך. רד ממני".