זמן קצר לפני שאביגדור ליברמן הודיע רשמית על התפטרותו מתפקיד שר הביטחון, כבר החל נפתלי בנט את מהלך ההסתערות שלו על התפקיד שבו הוא כל כך חושק.
מזה זמן רב שיו"ר הבית היהודי, בגיבוי חבריו לסיעה, מפמפם את רצונו לשבת על כס ראש מערכת הביטחון. עד אתמול, הוא כיוון את יעד מימוש שאיפתו ליום שאחרי הבחירות הקרובות, בתקווה, שיצליח לגרוף מספר מנדטים מספיק גדול כדי לדרוש ולקבל זאת מנתניהו.
לאחר פרישת ליברמן, ולמרות שהעיד כי חבריו ויועציו המליצו לו להימנע מכך, החליט שר החינוך להקדים את הקריאה: 'קדימה הסתער', לנצל את חלון ההזדמנות שנוצר ולהכריח את ראש הממשלה למנותו לתפקיד. בבית היהודי אף הציבו אולטימטום, שבמידה ונתניהו לא יספק את הסחורה, הם יפרקו את הממשלה, אך הלהיטות הגדולה הזו של בנט, עלולה לגרום לו נזק פוליטי כבד כבר בעתיד הקרוב.
למען הגילוי הנאות, אני משוכנע שבנט הוא מהאנשים המוכשרים, הראויים והמתאימים ביותר, בעת הזאת בשדה הפוליטי, לשמש בתפקיד כל כך חשוב כמו שר ביטחון. הוא יזרים למערכת דם חדש, הרבה יותר נחוש ויצירתי. הוא יחשוב מחוץ לקופסא השבלונית שכולנו התרגלנו אליה בשנים האחרונות ויאתגר את מערכות הביטחון השונות. אך למהלך המסתמן שלו יש שני תסריטים אפשריים, אשר בסופם נראה שלא מחכה הפי אנד.
יעבוד בקרוב עם בנט? הרמטכ"ל הבא, אביב כוכביצילום: פלאש 90
האפשרות הראשונה, היא שראש הממשלה יסכים לדרישה וימנה את מקורבו בעבר, ויריבו בהווה, לתפקיד שהוא כה רוצה. אז, יעזוב שר החינוך את תפקידו וייכנס למשרד הביטחון, אולם בעת הזו מעבר שכזה אכן צפוי להניב פירות, הצרה היא שהם ככל הנראה יהיו באושים.
בשנים האחרונות ניסה יו"ר הבית היהודי למתג את עצמו כאלטרנטיבה ביטחונית ראויה לשרי הביטחון יעלון ולאחריו ליברמן. הוא לא הפסיק לתקוף את השניים ולהציג את דוקטרינת הביטחון השאפתנית שלו, שהבטיחה רבות לתושבי ישראל בכלל והדרום בפרט.
יתכן ואם היה מקבל קדנציה מלאה, היו חשים אזרחי ישראל את רוחות השינוי. אך בפרק זמן כל כך קצר (מקסימום שנה ובשנת בחירות אף פחות מזה) ובמיוחד כשהאיומים הביטחוניים על ישראל, מכל רוחות השמיים גוברים, קשה מאוד להאמין שגם אדם מוכשר כמוהו יצליח ליישם אפילו מעט מהשקפת עולמו.
מה כל כך נורא בזה אתם שואלים? הבעיה היא שאם את האשראי המוגבל שבנט יקבל מראש הממשלה והציבור, הוא "יבזבז" על שנת עבודה ביטחונית לא אפקטיבית ונטולת הישגים, יהיה לו קשה מאוד לדרוש ולקבל מנדט נוסף גם לאחר הבחירות הקרובות. שלא לדבר על כך שקדנציה קצרה ולא טובה בתפקיד, תהפוך לטרף קל עבור יריביו הפוליטיים, שלא יפספסו הזדמנות ללכת לו על הראש ולפגוע בו מבחינה אלקטורלית.
אתגרים רבים שרק יתעצמו בשנת בחירות. בית שנפגע מרקטהצילום: פלאש 90. יונתן זינדל
האפשרות השנייה, והסבירה יותר, היא שנתניהו יחליט לסרב לשר החינוך, ולאפשר לו לממש את התנאי שהציב ולפרוש מהממשלה בדרך לבחירות מוקדמות. גם במצב כזה, עשוי בנט להיפגע מאוד מבחינה פוליטית.
במהלך שלוש וחצי השנים שהבית היהודי כיהנה בממשלה, היא לא פרשה אחרי פינוי עמונה ונתיב האבות, לא פירקה את הקואליציה לאחר ביטול פנוי חאן אל אחמר, ולא תכננה לשבור את הכלים על רקע מהלך ההסדרה מול חמאס שיו"ר המפלגה כל כך מתנגד לה.
במידה והממשלה תפוזר, רק בגלל שיושב הראש לא קיבל את תפקיד שר הביטחון, הוא יואשם - גם אם לא בצדק, אבל מי בכלל מדבר על צדק בפוליטיקה - בכך שהדבר היחידי שגרם לו לפרק את הממשלה, לא היה קשור לאידאולוגיה, אלא למאוויים פוליטיים צרים.
וכך, מי שעל שמו תיצרב תודעת הקדמת הבחירות ומי שיותקף, הן מצד יריביו ובעיקר מצד בוחריו, על כך שפרש בגלל שלא קיבל ג'וב, יהיה לא אחר מאשר זה שדווקא שידר במהלך רוב הקדנציה ממלכתיות - נפתלי בנט. ואם הבוחרים המאוכזבים לא ינהרו לקלפיות, תפקיד שר הביטחון יהפוך לחלום רחוק עד בלתי אפשרי.