בוטים? הפייק האמיתי של בחירות 2019 הוא פייגלין

כיצד יתכן שמפלגת זהות והעומד בראשה, שנכחו ברשת לא פחות מבני גנץ ומועמדים חזקים נוספים, התרסקה ביום הבוחר? רוני ארזי מנתח, מהפן הדיגיטלי, את כישלון המפלגה שסומנה כמעט על ידי כולם כהפתעת הבחירות

חדשות כיפה רוני ארזי 10/04/19 21:18 ה בניסן התשעט

בוטים? הפייק האמיתי של בחירות 2019 הוא פייגלין
משה פייגלין, צילום: פלאש 90

בזמן שכולנו קשקשנו על ה"בוטים" של נתניהו, הפייק הגדול התרחש במקום אחר לגמרי: הבאזז סביב מפלגת "זהות".

כמה נתונים: מספר הכניסות לערך בויקיפדיה של מפלגת זהות בארבעת החודשים האחרונים עמד על כ-132 אלף. מדובר ברק 10% פחות ממספר הכניסות לערך של "כחול לבן" ו-60% יותר ממספר הכניסות לערך של "הימין החדש".

ב-30 הימים שקדמו לבחירות מספר החיפושים בגוגל על שמו של משה פייגלין כמעט זהה למספר החיפושים על שמו של בני גנץ. לפייגלין יש 149 אלף אוהדים בפייסבוק, לעומת גנץ עם 144 אלף אוהדים בלבד. גם בטוויטר המרחק לא גדול – פייגלין עם 17 אלף, גנץ עם 23 אלף.

איך ייתכן, אם כן, שבין שתי המפלגות הללו מפרידים יותר מפי עשרה קולות בקלפי? שבני גנץ היה כפסע מתפקיד ראש הממשלה, בעוד פייגלין מתפלל לקולות החיילים שאולי יעבירו אותו את אחוז החסימה? האם ההנחה שדיגיטל יכול לנבא משהו אודות תוצאות הבחירות שגויה מיסודה?

מחקרים רבים שפורסמו בעשור האחרון הוכיחו שניתן לחזות בעזרת חיפושי גוגל ומחקרי רשת את התפשטותן של מגפות, משברים פיננסיים בהתהוות ואפילו גלי התאבדויות מקומיים. גם בחירות. מאמרים רבים (תמיד בדיעבד, יש להדגיש) הוכיחו כיצד ניתן היה לחזות את ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות באמצעות חיפושי גוגל. כבר ב-2015 טען מאמר ב"וושינגטון פוסט" שניתן היה לחזות את תוצאותיו של משאל עם באירלנד אודות נישואים חד-מיניים בעזרת ניתוח החיפושים ברשת.

אבל יש הבדל בין הבחירות בארה"ב ומשאלי עם, לבין מערכת הבחירות בישראל. קל להיעזר בגוגל כאשר ישנם שני צדדים מרכזיים שמתמודדים זה מול זה, ובעיקר כאשר ההפרשים ביניהם גדולים. בדר"כ יהיה קל לראות את ההפרש בין הצדדים מתבטא גם בכמות החיפושים. אבל כאשר כמעט 50 רשימות מתמודדות על כמה מיליוני גולשים - קהל יחסית קטן במונחים של גוגל - והפרשים של כמה מאות קולות בין המפלגות יכולים לחולל שינויים מרחיקי לכת בגלל אחוז החסימה הגבוה, הסיכוי לבצע תחזית על בסיס נתוני החיפוש – שואף לאפס.

ובכל זאת – הבאזז הגדול סביב פייגלין היה שונה מכל יתר המפלגות. הוא הגיע מכל עבר – גם בפייסבוק, גם בטוויטר, ולקראת סוף הבחירות גם בעיסוק התקשורתי ב"הפתעת הבחירות" המסתמנת. כמה מהמדגמים האחרונים העניקו לפייגלין 5-8 מנדטים. תוצאות האמת הנמוכות הפתיעו גם אותי, כמי שעוקב דיגיטלית אחרי זהות ומאמיניה האדוקים בחודשיים האחרונים בהשתאות.

אז מה ההסבר שלי לפער העצום? ראשית, כסף. פייגלין הביא אל הקמפיין הזה פעילות דיגיטלית בעצימות גבוהה וחסרת פרופורציה ליתר המפלגות. כמות ומגוון התוכן היו אכן ברמה ובהיקף של מפלגה גדולה ולא של מפלגת נישה שמכוונת בקושי לארבעה מנדטים. בנוסף, כל מי שהיה נוכח בזירות השיח בפייסבוק ובטוויטר בחודשים האחרונים ראה את צבא המגיבים של פייגלין בכל פינה, שועט לעבר כל פוסט ברוח קרב. אין פוליטיקאי שלא היה רוצה צבא מגיבים פעיל ומגויס כל כך. לבסוף, אפשר וצריך להודות שהאיש הזה ותורתו הביאו אל מערכת הבחירות הזו משהו שונה ומעניין, שגרם לרבים מאיתנו לתהות על קנקנו, אף אם לו לרגע אחד לא התכוונו להצביע בעדו.

בזירה הדיגיטלית מתנהלים מדי יום קמפיינים שמעוררים עניין גדול בציבור, מביאים אותו להקליק על מודעות ולהיכנס לאתרי אינטרנט, לקרוא תוכן ולצפות בסרטונים, שכל מטרתם היא להביא את הגולש לקבל החלטה על רכישה של מוצר. חלק מהקמפיינים הללו מצליחים גם לעורר עניין וגם להביא למכירות של אותו המוצר. אבל ישנם בהחלט קמפיינים המסוגלים לעורר עניין ואינם מסוגלים להביא מכירות. הקמפיין של זהות היה כזה – מעניין מאוד, אבל לא מספיק מוכר.

הכותב הוא מומחה דיגיטל ומנכ"ל חברת הפרסום משרוקית

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן