מאמר תגובה אנחנו רוצות את הגברים אתנו באולם ההכתרה

בפוסט זועם שכתב אסי צובל הוא האשים בטרלול קיצוני את האיסור על אבות לצפות במופע ההכתרה של בנות האולפנות. במאמר תגובה מחזקת אותו עינת ברזילי: "אין סיבה שאבות יסכימו לגזרה הזאת. חיבור בין נשים וגברים הוא זכות בסיסית"

חדשות כיפה עינת ברזילי 14/03/22 20:37 יא באדר ב'

אנחנו רוצות את הגברים אתנו באולם ההכתרה
אישה מופיעה. יש מקום גם לגברים?, צילום: Tomer Neuberg/Flash90

חגיגות אדר בעיצומן, באולפנות ובבתי הספר על הבמה הבנות מרהיבות ביכולותיהן ומחוץ לדלתיים הסגורות נשארים האבות. זה לא היה ככה תמיד. כשאני שרתי "למי למי יש יותר כבוד" (פלייבק) אבא שלי ישב בקהל והנהן בראשו לעומת קזבלן הבת. גם כל בני השבט שלי. זו הייתה הדרך של בית הספר ליצור קהילה. הורים ותלמידות וצוות חינוכי חוגגים יחד את פורים.

אסי צובל כתב בכעס על האיסור לצפות במופע של בתו שהופך אותו בעיני עצמו לסוטה

מאז עברו כמה עונות של נינג'ה ישראל, והסתיימו מסכתות שוב ושוב, ואבא אחר, אסי צובל, כותב השבוע בכעס על האיסור לצפות במופע של בתו שהופך אותו בעיני עצמו לסוטה. חשוד. ואם בעיני עצמו, מה בעיני בתו?

כשאנחנו נאבקות בהחמרות היתר בשל הצניעות, אנחנו עושות את זה כדי למנוע דחיקת נשים לקצה האוטובוס שנוהג את חיינו, בשם עיוות מסולף אבל גם למען הגברים ובדיוק מהסיבה הזאת: אנחנו לא רוצות את ההנחה שכל גבר מסוכן וכל אישה מסכנת. גברים ונשים מהווים יחד משפחות, ומשפחות מהוות קהילה שכל הפרטים בה חשובים ותורמים לתסיסה בריאה של החברה. אנחנו צריכות את אופן החשיבה של גברים ונשים. את נקודת ההסתכלות המשותפת.

האמירה לפיה אין ברירה אלא להרחיק אבא ואח מהאולם כדי שהבת תוכל לזרוח, היא מסר מסוכן לנשים

חיים באקווריום שבו אנו צופים אלה על חיי אלה מרחוק לא משקפים את המציאות היומיומית הטבעית. בחברה מתוקנת נשים צעירות רוצות וצריכות לבטא כישרון, עצמאות, כושר ארגון וההורים שלהם זכאים להינות מזה. אמירה לפיה אין ברירה אלא להרחיק אבא ואח מהאולם כדי שהבת תוכל לזרוח, היא מסר מסוכן לבנות ונשים שמשדר להן, תוכלו להיות אתן במלוא עוזכן, רק באין גברים בסביבה. ולכן הקול שהשמיע אבא דתי מהיישוב, כל כך חשוב.

מרתק לשמוע את הצד השני שלא מוכן לשתף פעולה עם הנהגות שמציירות גברים באופן מעוות. הופכות אבא מעורב שמעוניין לקחת חלק בשמחה של בתו לגבר שרואה רק את הצד היצרי שבאישה ולכן יש להימנע ממנו. אין סיבה שאבות יסכימו לגזרה הזאת שיש בבסיס שלה הנחה מעליבה, ובהוצאה לפועל שלה הפרדה לא טבעית בין בני משפחה ברגע משמעותי.

דווקא פורים מצליח להשתנות ולהכיל כחג חלוץ נוכחות של נשים כמובילות תפילה, קוראות מגילה וחזניות

טעות נפוצה רואה בפמיניזם מאבק של המינים זה בזה, אבל הנה דוגמה שממחישה בדיוק את ההיפך: הפמיניזם הוא אינטרס קהילתי ומשפחתי. חיבור בין נשים וגברים לטובת עשייה ציבורית, יצירה, לימוד והתפתחות הוא זכות בסיסית. הפמיניזם לא תובע מגברים לוותר על מקומם לטובת הנשים אלא מכשיר לנשים את הדרך למצוא את מקומן בעצמן ולהרגיש בו נוח.

אנחנו רואות בכל החברים בקהילה אנשים חיוניים, שיש להם סיפור, ידע, תורה שלא נרצה להחמיץ. זה נכון לגבי בית הכנסת, המרחב המשמעותי והקבוע ביותר בחייה של קהילה, שדווקא בפורים מצליח להשתנות ולהכיל כחג חלוץ נוכחות של נשים כמובילות תפילה, קוראות מגילה וחזניות. בחג שבו אישה הפכה את המציאות על פיה והביאה גאולה נוכל לומר בפירוש: אנחנו רוצות את הגברים באולם ואיתנו במאבק.

עינת ברזילי היא דוברת ורכזת מדיה בארגון 'קולך'

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן