מערכת בחירות מטבעה מזמנת בירורים בנושאים שונים, חלקם טכניים מעשיים וחלקם מהותיים ועמוקים. את הבירורים הטכניים, המנתחים את היכולות המעשיות של כל אחד מהמועמדים נראה לי שמיצינו ואין כל כך מה לחדש שם.
המציאות הפוליטית שנוצרה במערכת הבחירות הנוכחית שמה את הציבור הציוני דתי כיעד מטורגט על ידי מפלגות רבות. משה פייגלין התבטא שהוא היחיד שאוחז בתורת הרב קוק, נפתלי ואיילת אומרים שצריך להצביע להם כי צריך ציונות דתית בהנהגת המדינה, הליכוד מציג בפנינו את הנבחרת הדתית לאומית וכמובן איחוד מפלגות הימין שמאגד למעשה את המפלגות הדתיות.
כדי לקבל החלטה למי עלינו לתת את קולנו, צריך לנקות את רעשי הרקע ולתת את הדעת מהי הציונות הדתית. אני לא רוצה לעסוק בשאלות המתישות על גבולות המגזר, איפה הוא מתחיל ואיפה נגמר. אני רוצה לעסוק במכנה המשותף הערכי הבסיסי ביותר.
המפלגות כך נראה מנסות לאפיין את בני הציונות הדתית כאנשי "ארץ ישראל הישנה והטובה" אולי "כל מה שטוב בציונות ומלטף במסורת" וכו' כאשר למעשה מדובר בעוד ציבור מפולח לצורך שיווק.
נראה לי שהדברים הם קצת יותר מורכבים והציבור הזה הוא לא רק מאגר מצביעים קשוב אלא בעיקר בית מדרש. נציין כי הציונית דתית היא למעשה המפלגה היחידה אותה יסדו רבנים- הרב מוהליבר, הרב ריינס ואחריהם הרב מאיר בר אילן וכדו' בעוד את המפלגות החרדיות ייסדו עסקנים חשובים.
הציונות הדתית נולדה מתוך אמונה כי התגשמות החזון הציוני היא "אתחלתא דגאולה" ולפיכך שמה לה למטרה להבטיח את צביונה הדתי של המדינה היהודית שתקום בארץ ישראל. כמו כן ביקשו מקימיה לחזק ולהרחיב את רגש הדת בתוך הציונות ולהפיץ את רוח הציונות בתפוצות.
בהחלטות המזרחי נקבע כי התורה היא מרכזו של העם היהודי וכי הציונות היא הכלי המשמר את התורה הזו - הם ביקשו להרחיב את הרגש הדתי בתוך הציונות ולהפיץ את הקשר הרוחני שקיים בין עם ישראל, ארץ ישראל והתורה. (ויקיפדיה)
בית המדרש הציוני דתי רואה בציונות את התממשות חזון הנביאים וחלק ממשי מתהליך הגאולה.
באורות ישראל פרק ו' כותב מרן הרב קוק זצ"ל את הפסקה הבאה: "אין המדינה האושר העליון של האדם. זה ניתן להאמר במדינה רגילה....... מה שאין כן מדינה שהיא ביסודה אידיאלית, שחקוק בהויתה תוכן האידיאלי היותר עליון שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד. מדינה זו היא באמת היותר עליונה בסולם האושר, ומדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ד' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון. אמת, שאושר נשגב זה צריך הוא לביאור ארוך כדי להעלות אורו בימי חושך, אבל לא מפני זה יחדל מלהיות האושר היותר גדול."
הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל כתב כי "תורה והמדינה היו ויהיו בישראל גוף אחד ומאוחד שאין בו פירוד, כי כל אחד מהם מותנה הוא בקיומו של חברו... "
הרב יהודה לייב מימון זצ"ל: "תורתנו אינה מפרידה בין שתי השקפות אלו היונקות שתיהן מתחום אחד, תחום של קיום האומה. תורת אלוהים חיים שהיא גם תורת חיים מדברת על יעודים חומריים, מדיניים, כשם שהיא מדברת על יעודים רוחניים דתיים".
להבנתי תפקיד הציונות הדתית לא נגמר בסידור תפילת יום העצמאות ועמידה בצפירה. בית המדרש הזה, אשר הבין כבר בהצהרת בלפור את גודל השעה ואת המשמעויות שמחלחלות היום לחלקים נוספים נרחבים ביהדות האורתודוקסית, בית המדרש הזה צריך לבנות קומה נוספת לקידום תהליך הגאולה! עלינו ללמוד את תורת המדינה על מנת לדעת בבא העת לנווט את ענייני המדינה בצורה יותר שלימה, מתוך תורה זו ולאור העקרונות עליהן תורה זו מיוסדת.
נראה לי פשוט לומר כי אדם שהינו ציוני ודתי לא יוכל להצביע לתנועה אשר חרתה על דגלה את הפרדת הדת מהמדינה. הצבעה להפרדת התורה מהמדינה משמעותה יאוש מתורת רבותינו הגדולים, מרן הרב קוק ובנו הרצי"ה והפניית עורף לאמונות הבסיסיות מתוכן צמחנו.
ההסטוריה הקצרה שלנו מלמדת אותנו שבחירת המנהיגים שלנו לא צריכה להתייחס רק לפועל היוצא, כלומר לדעות הקצה. הדרך לגיבוש הדעות חשובה לא פחות. אני זוכר את עצמי כילד מפגין בעד ארץ ישראל ועל הבמה ישבו מי שלימים היו אלו שפגעו בה בצורה הקשה ביותר. היום אני יודע שאעדיף עשרות מונים אדם שמאמין באחיזתנו בארץ ישראל מכח האמונה יותר מאשר ביטחוניסט פרגמטי שיכול לשנות את הערכת המצב שלו בכל יום.
בניית הקומה הנוספת אותה הזכרתי לא תוכל לבוא לידי ביטוי שלם ללא שייכות מהותית לתנועה זו, שייכות אשר יש לה יתרונות רבים הנובעים מהרוח הגדולה אותה היא נושאת, אך יש לה גם מגבלות לכאורה שנובעות מדין התנועה ומשיקולים של אחריות ציבורית בראייה תורנית מעשית. כל תנועה בעצם הגדרתה שואבת את כוחה ואת מגבלותיה מהאנשים המרכיבים אותה ולא מאדם יחיד העומד בראשה, מוכשר ככל שיהיה.
לכן לדעתי הקטנה, הבוחר הדתי לאומי שלא התייאש מחזון הציונות, מי שמבין שהציבור היוצא מבית המדרש הזה לא רק שאינו מהווה מגבלה אלא מהווה רוח אדירה במפרשיו, מי שעדיין מאמין שמדינת ישראל היא אתחלתא דגאולה ושאי אפשר להפריד בין הדת היהודית ללאום שלה, יבחר להצביע לתנועה שנובעת מתוך תורה זו. תנועה שאנשיה מחוייבים לתורה ומצוות כפי שהם מחוייבים להמשך תקומתה של המדינה. תנועה שלא רק שאינה מפרידה תורה ממדינה אלא תנועה שעבורה המדינה היא תורה.
לאור הבנה זו אני אצביע בלב שלם ובנפש חפצה לאיחוד מפלגות הימין טב, שהיא להבנתי התנועה היחידה שחיה את הרעיון הזה בשלמות ותדע להוציא את התורה הגדולה הזאת מהכח אל הפועל. התנועה שתדע בעזרת ה' לנהל כל משרד שיהיה תחת אחריותה לאור ומתוך נאמנות לבית המדרש הזה ובכך תקדם את מדינת ישראל עוד שלב בתהליך הגאולה כפי רצונו יתברך, הבוחר בעמו ישראל באהבה.