מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן פרסם היום (ג') את דוח תלונות הציבור המלא הנוגע לתקופת הגלים השלישי והרביעי של משבר הקורונה. הדוח מאגד את הטיפול בתלונות הקשורות למשבר הקורונה שהגיעו החל מה- 1 בדצמבר 2020 עד ה- 15 באוקטובר 2021. דוח זה מצטרף לשני דוחות קודמים שפרסם מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בנוגע לגל הראשון (15 מרץ 2020 עד ה- 30 יוני 2020) ולדוח שעסק בכל התלונות בשנת 2020 ובו נתונים על משבר הקורונה ב-2020.
בתקופת דוח מיוחד זה העוסק בגלים השלישי והרביעי, התקבלו בנציבות 16,191 מכתבי תלונה, מהם 1,687 מכתבים בנושאי קורונה. מדובר בירידה בשיעור של כ- 36% במכתבי התלונה העוסקים במשבר הקורונה לעומת תשעת חודשי הגל הראשון והגל השני, שבהם התקבלו 2,637 מכתבי תלונה שעסקו במשבר.
השוואת הנתונים שבדוח זה לנתונים שבשני דוחות הנציבות הקודמים הנוגעים למשבר הקורונה משקפת את המעבר ממצב חירום משברי ל"שגרת חיים בצד הקורונה". הדבר בא לידי ביטוי גם בכך שהתלונות בגל השלישי ובגל הרביעי עוסקות לא רק בדרישה לביטחון סוציאלי - סיוע חומרי וקבלת גמלאות ומענקים כספיים - אלא גם בניהול שגרת חיים לצד הקורונה - יציאה מהארץ וכניסה אליה, השתתפות באירועים במגבלות התו הירוק וכדומה.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ונציב תלונות הציבור אמר עם פרסום הדוח כי, "אופן ההתמודדות של מדינת ישראל עם משבר הקורונה משתקף היטב מבירור התלונות. הנציבות שימשה כתובת למתלוננים כמעט בכל מגעיהם עם הרשויות וחתרה בראש ובראשונה למתן סעד מהיר למתלוננים. מדיניות זו באה לידי ביטוי בכך ש-56.6% מהתלונות נמצאו מוצדקות או שעניינן בא על תיקונו בזמן הבירור. אנחנו זמינים לברור כל תלונה ואני קורא לגופים הממשלתיים להפיק לקחים מהסוגיות העולות בדוח ולתת מענה מהיר ומיטבי לפונים אליכם".
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
בראש רשימת הגופים שהתקבלו עליהם מספר התלונות הרב ביותר בתקופת בגל השלישי והרביעי נמצא המוסד לביטוח לאומי - 484 תלונות, לעומת 1,779 בגל הראשון והשני. משרד הבריאות עם 246 תלונות (140 בגל הראשון והשני). 149 תלונות התקבלו במשרד הפנים, אחרי שלא התקבלו תלונות בגל הראשון והשני. רשות המיסים קיבלה 89 תלונות (לעומת 135 בגל הראשון והשני). למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים הגיעו 90 תלונות (48 בגל הראשון והשני). שירות התעסוקה קיבל רק 22 תלונות לעומת 54 בגל הראשון והשני.
66.4% מהתלונות על המוסד לביטוח לאומי נמצאו מוצדקות או שבאו על תיקונן, 60.9% מהתלונות על משרד הבריאות נמצאו מוצדקות או שבאו על תיקונן ו- 57.9% מהתלונות על רשות האוכלוסין נמצאו מוצדקות או שבאו על תיקונן.
מרבית התלונות שהתקבלו בתקופת הדוח עסקו בשירות הציבורי (552 תלונות), בגמלאות (424 תלונות), ברווחה (338 תלונות), בתשלומים ומענקים (161 תלונות) ובחופש התנועה (72 תלונות). בנוגע לתלונות בנושאי קורונה הנוגעים לגופים האחראים על שירותי הבריאות, 73% ממכתבי התלונה עסקו במשרד הבריאות. מרבית התלונות (99) התקבלו בנושא החיסון, 64 בנושא הנחיות הבידוד ו- 64 על התו הירוק.
בין המקרים: בידוד לאישה שנפטרה וקורס קצינות
המבקר התייחס למספר מקרים בולטים של תלונות שהגיעו לגופים הציבוריים. באחד המקרים התקבלה תלונה על דוח בסך 5,000 שקלים שקיבל נער בן 16.5 בגין הפרת בידוד, אף שהחלים ממחלת הקורונה והשלים את מכסת ימי הבידוד שנקבעו לו. הדוח לא ניתן לנער במקום, והשוטר מסר לו כי הוא יישלח אליו בדואר. הדוח בושש לבוא, וכעבור זמן קיבלה המשפחה דרישה לתשלום הדוח מרשות האכיפה והגבייה. המשפחה הגישה בקשה לביטול הדוח, אולם הבקשה נדחתה בטענה כי עבר המועד האחרון להגשתה.
בעקבות התערבות הנציבות הודיעה המשטרה כי לאחר בחינת נסיבות המקרה ובדיקה עם משרד הבריאות הוחלט לבטל את הדוח שניתן לנער.
אוכפים תקנות, ארכיון. צילום: דוברות המשטרה
מקרה נוסף אירע כשאדם עם מוגבלות נפשית שמוכר על ידי הביטוח הלאומי כנכה בשיעור 100% קיבל מהמשטרה דוח בסך 500 שקלים בגין אי-עטיית מסכה על אף שהוא מתקשה בכך מאוד בשל מצבו הנפשי. דודתו שפנתה לנציבות הלינה כי המשטרה דחתה את הבקשה שהגישה בשמו לביטול הדוח.
הבירור העלה כי לבקשה לביטול הדוח לא צורף מסמך המעיד על הקושי של האחיין לעטות מסכה, בשל מוגבלותו הנפשית, אלא רק מסמך מהביטוח הלאומי המעיד על נכות רפואית. המתלוננת המציאה לנציבות את המסמך המתאים, והנציבות פנתה עם המסמך למשטרה. המשטרה הודיעה לנציבות כי החליטה לבטל את הדוח.
במקרה אחר, מתלונן פנה לנציבות וטען כי למרות שאימו נפטרה מקורונה כחודש לפני הגשת התלונה, המשטרה המשיכה להתקשר אליו בכל שבוע כדי לוודא שהאֵם שומרת על כללי הבידוד. המתלונן ציין כי שיחות אלו גורמות לו עוגמת נפש רבה, וכי כל פניותיו למשרד הבריאות ולמשטרה לצורך הסרת שמה של אימו מרשימותיהם לא הועילו.
בתגובה על פניית הנציבות מסרה המשטרה כי רשימות החייבים בבידוד מועברות אליה ממשרד הבריאות. משרד הבריאות מסר לנציבות כי בתחילת משבר הקורונה הסיר מהרשימות המועברות למשטרה רק את הנפטרים שסיבת פטירתם הייתה קורונה. לגבי אימו של המתלונן, היה רשום במערכת הממוחשבת של המשרד "נפטרה לא מקורונה", ולכן שמה לא הוסר מהרשימות, אולם לאחר פניית המתלונן בנושא, הוסר שמה של אמו מהרשימות.
בידוד, ארכיון. צילום: Hadas Parush/Flash90
משרד הבריאות הודיע לנציבות כי תיקן את מערכת המחשוב שלו וקבע בה שגם נפטרים לא מקורונה יוסרו מרשימת החייבים בבידוד המועברת למשטרה. המשטרה מסרה כי בעקבות התלונה הופקו לקחים, וכי רשימת החייבים בבידוד מופצת לצוותים האוכפים את הנחיות הבידוד בתדירות גבוהה יותר.
הנציבות קיבלה פנייה של חיילת בודדה שציינה כי אימה הגיעה במיוחד מברזיל ב-15 באוקטובר האחרון, כדי להשתתף בטקס סיום קורס הקצינים שלה שתוכנן להתקיים ארבעה ימים לאחר מכן. האם, שחוסנה בברזיל, נדרשה לעשות בדיקת PCR ובדיקה סרולוגית, לאחר שהבדיקות יצאו שליליות, ומשלא נמצאו בגופה נוגדנים לנגיף, נדרשה האם לשהות בבידוד למשך שבעה ימים, ולפיכך היה נמנע ממנה להשתתף בטקס. החיילת פנתה למשרד הבריאות וביקשה לאשר לאמה יציאה מיוחדת מהבידוד לטקס. משלא נענתה, פנתה למחרת היום לנציבות.
בעקבות פניית הנציבות למשרד הבריאות, נשקלה הבקשה והוחלט שהאם תעבור בדיקת PCR נוספת ואם תצא בה שלילית, תאושר יציאתה מהבידוד לטקס. בבוקרו של יום הטקס, מסר משרד הבריאות כי אושרה לאם יציאה מהבידוד לטקס בו משתתפת בתה.