מטבע הדברים, ימי בין המצרים מוקדשים לעיסוק נרחב סביב חסרונו של בית המקדש בימינו. לא פחות מ-1946 שנים חלפו מאז חורבן בית המקדש השני והזיכרונות המועטים כבר חלפו מזמן.
במשך 2000 שנה כמעט ביקשו בני העם היהודי לחזור לארץ ישראל והתפללו שלוש פעמים ביום לבניין בית המקדש, אך מלחמת ששת הימים, במסגרתה שוחררו הר הבית והעיר העתיקה, הזרימו כוחות חדשים בציפייה לבניין בית המקדש השלישי.
בימים אלו, על רקע ימי בין המצרים, ממשיכים אנשי מכון המקדש, בראשותו של הרב ישראל אריאל, שהיה בין משחררי העיר העתיקה, לקדם את בניית בית המקדש דה פקטו. בעבר הקימו אנשי מכון המקדש תערוכה מרהיבה עם שחזורים רבים של כלי המקדש בצורה מדויקת, כשהמפורסמת בהם היא המנורה המוצבת סמוך לכותל המערבי, וכעת, כשכלים רבים כבר מוכנים הם מעבירים הילוך לשלב הבא: קמפיין גיוס תרומות לשרטוט התכניות לבניין בית המקדש.
"כל פרויקט בנייה בסדר גודל עצום כמו זה, שרוצה לקבל אישורים, דורש הכנה מקדימה רבה", מספר הרב חיים ריצ'מן, מנהל המחלקה הבינלאומית במכון המקדש, אשר אחראי על הנושא. הרב ריצ'מן עוסק כבר שנים בתחומי המקדש וכתב ותרגם ספרים רבים בנושא. בין היתר, מגיש הרב ריצ'מן תכנית שבועית ברדיו ובטלוויזיה, בו הוא מסביר אודות הצעדים הנעשים לקראת בניית בית המקדש השלישי.
"אחרי מחקרים מדוקדקים עברנו להתמקד בתכניות ארכיטקטורה מעשיות", מספר הרב ריצ'מן בראיון ל'כיפה'. "התחלנו לפני כמה שנים עם תכנית מצומצמת של לשכת הגזית, שם ישבו הסנהדרין וכעת אנחנו יוצאים לדרך עם התכנית הכוללת".
"מטרת התכנית בפרט וכל פעילות מכון המקדש בכלל, היא לעשות ככל הניתן, כדי לקיים את מצוות 'ועשו לי מקדש'", מוסיף הרב ריצ'מן. "מדובר במצוות עשה המחייבת את עם ישראל, לא משהו שאמור לרדת מהשמיים או על ידי המשיח. בימי בין המיצרים עם ישראל נמצא בתקופת אבלות כמו על קרוב משפחה. בתקופה זאת אנו אמורים להיות מפוקסים על איכות החיים שחסרה לנו בלי השראת שכינה. חז"ל הבינו שלהבדיל מאבלות על קרוב משפחה בה לא נראה את האדם שוב, באבלות על חורבן המקדש המטרה היא שלא רק נתאבל, אלא גם נפעל לבניינו".
הרב ריצ'מן מסביר שעלותו של הפרויקט מוערכת בסדר גודל של רבע מיליון דולר "מחיר די סטנדרטי לבניין כזה". על הפרויקט הוא אומר שהמטרה היא לא רק לגייס מספיק כסף, אלא לתת לאנשים להיות שותפים. "אנשים מאחלים כל הזמן שלא נצטרך לצום בתשעה באב, והשאלה היא מה הם עושים בשביל זה. איפה אתה מוצא יהודי שבערב סוכות יושב ומחכה שהסוכה שלו תיבנה? אם הקב"ה מצווה, אנחנו מקיימים. איפה כתוב שבניין המקדש שונה מבניית סוכה בכל הקשור לבנייתו הפיזית? זה דבר שתלוי בנו אם הקב"ה מצווה, אנחנו מקיימים. איפה זה כתוב שבניין המקדש שונה? זה דבר שתלוי בנו ודרוש תיקון דווקא בימים אלה. עם ישראל הם אלה שמחויבים, המטרה שלנו היא להרים את הנושא ולעסוק בהכנה ככל הניתן".
 |
|
(צילום: מכון המקדש)
|
גם נושא המודרניזציה לא חמק מעיניהם של אנשי מכון המקדש. למרות שמדובר במבנה ההיסטוריה החשוב ביותר ביהדות, הרב ריצ'מן מסביר שבמקדש החדש, שהם מתכננים, יותקנו אמצעים מודרנים שיאפשרו את עשיית המצווה, לצד נוחות וטכנולוגיה חדשנית. "מהכיור למשל תצא כמות מספקת של מים לכל כהן שעוסק בקרבן התמיד, תותקן מערכת חימום פנימית ומתחת למקדש תהיה חנייה תת קרקעית".
"במגילת המקדש נרשמו התכניות לבנין בית המקדש, במסגרתם נכללו דברים קבועים כמו המידות וכמובן התוכן. את כל השאר ניתן יהיה להתאים ולשנות במידת הצורך לפי המצב באותו הדור. אין ספק שלטכנולוגיה יש חלק חשוב בעבודה ה'. מי יודע אולי יהיו גם אפליקציות בבית המקדש השלישי".
[embed]
ומה הלאה? גם לכך יש לרב ריצ'מן תשובות. "יש עוד הרבה דברים שנמצאים בהכנה. לאחרונה דיווחנו על פרה אדומה שנמצאה בארצות הברית, שאולי בהמשך נייבא ארצה. אם נצליח בזה, נוכל לחדש את תהליך הטהרה ואפילו אם נטהר אדם אחד, מדובר בהתקדמות משמעותית. כל הפעילות מתבצעת למען מטרה אחת: לקיים את מצוות 'ועשו לי מקדש'"