נשים נשואות לא יכולות להיות פונדקאיות, כך קובע פסק הלכה חדש של הרב אריה כץ במאמר שהתפרסם בכרך החדש של סדרת ספרי 'תחומין' מבית מכון צומת. הסיבה העיקרית היא חשש לממזרות, התרחקות מהבעל וחשש של יצירת קשר פסול בין האישה הפונדקאית לבין האב המיועד. עדיין, יש נשים נשואות דתיות שבחרו לשמש פונדקאיות ולסייע לנשים אחרות בהבאת תינוקות לעולם.
הילה, בת 34, היא אישה דתייה, נשואה, וכאשר הייתה אם לשלושה בחרה להיכנס לתהליך.
"עשיתי את זה מתוך רצון מאוד גדול ותחושה פנימית שזה מתאים לי, היא מספרת, "גם בעלי וגם אני, באנו מתוך תחושת שליחות. רצינו שגם אחרים יחוו את אותה שמחה שיש לנו עם הילדים שלנו".
"ברור שהעניין ההלכתי היה שיקול מאוד משמעותי, ובדקנו עם הרב אבינר עוד לפני שהגענו להחלטה. אם לא הייתי מוצאת פסק הלכה שמתיר לא הייתי עושה את זה", היא מבהירה.
לשאלה האם הייתה הולכת לרב אחר במידה והרב אבינר היה מסרב, הילה אומרת שהיא לא יודעת.
הבעל, במקרה הזה, היה "200% בתהליך וברגע שקיבלנו את האישור ההלכתי והרפואי שנינו היינו מגויסים לתהליך. אני מכירה גישות לפיהן לבעל קשה לראות את אשתו בהריון עם תינוק זר, אבל שנינו כאן היינו בתחושת שליחות".
-
עוד באותו נושאפרו ורבו? פסק הלכה חדש אוסר על פונדקאות לאישה נשואה
08/07/21 11:00
"בגלל ההתנתקות הרגשית שנדרשת, היה לי בראש שמדובר בתינוק לא שלי וההורים המיועדים נוכחים מאוד, גם מול הילדים בבית. בתהליך יש ליווי פסיכולוגי, וקיים סכום בחוזה שמיועד לליווי נפשי מטעם הוועדה שאחראית על כך. כמו כל דבר, ברור שיש סיפורים אחרים שאנשים יוצאים בתחושות לא טובות".
- "הילד שאלד יגדל בבית לא דתי"
באשר להורים המיועדים, מדובר בזוג חילוני, בלי ילדים. "התלבטנו הרבה האם לצאת לדרך איתם. מלכתחילה הגענו בגלל זוג דתי ובסוף זה לא יצא לפועל. השאלה הייתה שאלד ילד שאחר כך לא ישמור תורה ומצוות. עשינו שאלת רב, גם עם הרב אבינר וגם עם הרב שלנו ביישוב כרמי צור, ובסוף החלטנו ללכת איתם".
"לפני הלידה עשינו תיאום ציפיות, אבל בסוף נאלצתי לעבור ניתוח קיסרי. שמרנו על כל כללי הצניעות", הילה מדגישה, "האב המיועד נכח בחדר הלידה עוד לפני הניתוח, ובכל פעם שבאו לבדוק אותי הוא יצא בלי שבכלל ביקשתי. כל התהליך היה מאוד מכבד, ונתנו מקום לתחושות שלי".
"ילדתי תאומות", היא מחייכת, "ועד היום, שלוש שנים אחרי אנחנו בקשר הדוק. אין לי תחושה אימהית איתן, אולי יותר כמו דודה. אנחנו אוהבים את הבנות ופשוט שמחים שהם משפחה מאושרת".
באשר לפסק ההלכה החדש, מבחינת הילה כל אחד צריך לעשות את השיקולים הרגשיים וההלכתיים שלו. "זה לא תהליך שמתאים לכל אישה ולכל זוג", תהילה מדגישה, "זה באמת תהליך מורכב ואינטנסיבי, אבל אני יצאתי עם טעם של עוד".
- "בעלי חושב שזו הקרבה גדולה מדי עבור אנשים אחרים"
הדברים האמורים בחוברת עלולים להשפיע גם על נשים ששוקלות לעבור את התהליך. עבור אפרת שנמצאת בתחילת הדרך, הפסיקה לא משנה את ההחלטה לשמש אם פונדקאית. היא בת 31, נשואה ואמא לארבעה ילדים בני שנתיים, 4, 8, ו-10. עוסקת בעריכת דין. בשבילה, החלום לעזור לנשים בהבאת ילדים לעולם עוד היה קיים מגיל צעיר: "כשסיפרתי לחברות שלי מתקופת השירות הלאומי על התהליך הן מיד אמרו לי, ברור דיברת על זה כבר מתקופת השירות. התבשלתי עם התהליך ואחרי שעברתי שתי לידות וראיתי שההריונות שלי טובים ואני נהנית מהם, החלטתי ללכת על זה".
גם בן הזוג של הפונדקאית הוא חלק מהעניין, ועבור הבעל של אפרת ההסכמה לא באה בקלות. "בעלי לא אוהב את הרעיון, הוא היה מעדיף שלא אעשה את זה, גם בעיקר בגלל השיקול הבריאותי. הוא דואג לי , הריון זה לא דבר פשוט. בנוסף, הוא חושב שזו הקרבה מאוד גדולה בשביל מישהו אחר. אולי נרצה עוד ילדים משלנו בעתיד. אחרי תהליך ארוך הוא הבין שאני מאוד רוצה את זה, והוא יודע שזה החלום שלי. היו הרבה מהמורות בדרך והוא ראה שאני ממשיכה למרות הכל כדי להגשים את החלום שלי עבור משפחה אחרת. בסופו של דבר, הוא אוהב אותי והחליט להיות איתי במאה אחוז".
- "ביקשתי שהתינוק יעבור גיור"
באשר להורים המיועדים, אפרת מספרת שכבר בהתחלה הייתה אהבה גדולה והסיפור שלהם מאוד נגע ללבה. מדובר בזוג לא נשוי, ללא ילדים, והם גם לא דתיים. יש להם ברית זוגיות ואולי בעתיד הם יתחתנו.
"בהחלט הטריד אותי בהתחלה שמדובר בזוג לא דתי. החלטתי להמשיך איתם משתי סיבות. זוגות דתיים מבקשים פונדקאית לא נשואה בגלל המורכבות, ובסופו של דבר אף אחד לא מבטיח לי שהילדים שלי, אותם אני מגדלת להיות דתיים, יגדלו להיות כאלה. כמו כל תינוק שאני יולדת, אין לי שליטה על האדם שהוא יהיה. אין לי מטרה להביא תינוק שיהיה דתי ברמה כזו או אחרת. כמו שאני לא בודקת אם ההורים המיועדים יודעים לחנך, אני גם לא בודקת על העולם הדתי. זה שיקול לא רלוונטי". |
סוגיה נוספת ומורכבת לא פחות היא גיור התינוק. לזוג המיועד יש עוברים מוקפאים, כך במידה והם יגמרו הם יאלצו תרומת ביצית. "ביקשתי שבמקרה כזה התינוק יעבור גיור. אמנם במדינת ישראל תינוק נרשם כיהודי לפי האם שנשאה אותו, אבל בהלכה היהודית זה לא ככה. אני ביקשתי את זה מתוקף העובדה שאני אישה דתייה".
- לא פורצת דרך
באשר לעניין ההלכתי של אישה נשואה המשמשת אם פונדקאית, אפרת לא נותנת לחדשות האחרונות בנושא להשפיע עליה. "אני יודעת שיש רבנים שמתירים את העניין הזה כך שבכל מקרה היה לי גב להסתמך עליו". היא מבהירה, "אני לא פורצת דרך או משנה סדרי עולם". ודאי שהשיקול הזה הוא חשוב עבורי ולכן הלכתי להתייעץ. נפגשתי עם הרבנית מלכה פיוטרקובסקי ובמשך שעה ארוכה היא עברה איתי על ההשתלשלות ההלכתית וההיסטוריה של החוק במדינה. בנוסף, דיברתי עם חברות שהיו פונדקאיות והתייעצו עם רבנים אחרים ושמעתי פסקי הלכה אחרים. למרות המתנגדים מצאתי שיש גב הלכתי מספיק רחב להישען עליו".
"פסק ההלכה החדש לא הולך לשנות את דעתי, אבל אני בהחלט מצטערת לשמוע שיש גם דעות כאלה. זה לא עובר לי ליד האוזן ואני מכבדת את פסק ההלכה ולגמרי לא מתווכחת איתו, פשוט אני מצאתי גב מספק להישען עליו. אגב, זה בירור שצריך לעשות מראש לפני חתימה על חוזה, אי אפשר לצאת בקלות מהתחייבות להורים המיועדים".
אמנם קשה לדעת מראש לגבי דברים שעוד לא עברת, תהית איך זה יהיה היחס של האב המיועד כלפייך? אתם תראו אחד את השני ובבטן יש לך את התינוק שלו?
"ברור שאלו דברים שחושבים עליהם לפני, אבל זה לא קשור לעובדה שאני דתייה או נשואה. כמובן שזה מוסיף רגישות מסוימת, אבל זה בעיקר העניין שמדובר בגבר ואישה זרים. פעם בעלי אמר לי שזה נורא מוזר לשתף גבר זר מול רופא בפרטים על המחזור או הפוריות שלי, אני בדרך כלל בנאדם פתוח ולא מתפדחת מדברים כאלה אבל כן אז הייתה חוסר נוחות מסוימת. לכן, בפגישה אחר כך הייתי יותר רגישה. דיברתי בלשון מקצועית, ושאלות שרלוונטיות רק לגבי הקפדתי לשאול לא בנוכחות הזוג, כמובן אחרי שעדכנתי את האם המיועדת. למשל, בשאלות על טיפול הורמונלי או קיום יחסי מין בין הפונדקאית לבעלה, אין שום סיבה שההורים המיועדים יהיה בחדר".
באשר לשאלת נוכחות האב המיועד בלידה, אפרת מבהירה שחשוב לה לתת להורים חווית לידה מקסימלית. "זו שאלה מורכבת ואי אפשר לענות עליה עד לרגע האמת, אבל השאיפה שלי שהוא יהיה מאחורי וילון בחדר הלידה. שוב, לא בהכרח בגלל שאני נשואה או דתייה, אלא יותר בקשר לצניעות שלי, שזה משהו שמלווה אותי כבר שנים".