הוא ממש שמח למה את הורסת את החגיגה! רק עוד קצת תני לנו אותו תראי איך הוא נהנה!
אומרים לך כולם בשולחן שבת ואת מסתכלת על התינוק שלך וחושבת "אוי ואבוי הילד גמור מעייפות!"
אז למה הוא נראה כל כך בהיי? כל כך מאושר? ממש בשיא.
תחושת העייפות שלנו עולה לאט לאט, כמו גרף ליניארי, ורק מניסיון אנחנו יודעים לנהל אותה. אנחנו אומרים לעצמנו: "אני קצת עייפה רק עוד אשטוף כלים ואקרא משהו מעניין ואלך לישון" או "אני ממש עייפה מקלחת ולמיטה", הניהול העצמי של העייפות הוא מיומנות נרכשת שאנחנו לומדים מרגע שאנחנו נולדים.
כאשר אנחנו לא נותנים מענה לצורך שלנו ללכת לישון, הגוף שלנו מקבל שדר של "מצב סכנה- אין שינה באופק" והופ מגיעים לעזרתנו הורמוני האדרנלין שמקפיצים את העירנות שוב למרכז העניינים! ואז אפשר להמשיך לשרוד, להתמודד, להילחם, לשחק עם סבא בשולחן שבת, ואז התינוק "עובר את השלב", מה שאומר שיש פיק- קפיצה של אדרנלין בגוף ואז התינוק נראה ממש שמח, עירני ופעיל. חשוב מאוד לדעת שזה לא אומר שהילד לא עייף! זה פשוט אומר שהאדרנלין מטאטא את העייפות מתחת לשטיח ומאפשר להמשיך בחגיגה.
מה שקורה הרבה פעמים במצב הזה, התינוק או הפעוט בהיי עד שהוא פתאום נופל, מקבל מכה, בוכה ואז מחבקים אותו ומהר הוא נרדם. מה שנקרא לנתב את הבכי לשינה.
מה כדאי לנו לעשות אם כבר עברנו את השלב והילד שלנו נכנס להיי?
-
עצם הידיעה מה קורה לילד שלי בגוף מרגיעה, אני לא נבהלת אלא מקבלת את המצב כחלק מבריאות הגוף שלו.
-
אומרת יפה לילה טוב לכולם ולוקחת את הילד למקום רגוע ושקט, כמה שאפשר. לצאת איתו מההמולה של כולם לחדר אחר או אם צריך אפילו לצאת החוצה -אם החוץ מרגיע.
-
מאפשרת לילד שלי להרגיש את העייפות שנמצאת וכרגע מוסווית על ידי האדרנלין- שרה לו, מחבקת, מספרת סיפור, עושה מסאג' נעים, בטור על מחזורי שינה הסברתי את הקשר בין מגע לשינה עמוקה).
יש ילדים שיקח להם הרבה זמן להירגע והם כל הזמן יקפצו ויצהלו, יירגעו ואז שוב יקפצו ואפשר לשים לב שכל פעם הם יצהלו פחות ופחות עד שיירגעו לחלוטין ויירדמו.
ויש ילדים שיירדמו לאחר כמה דקות ונראה שהם רק חיכו לשקט הזה שיאפשר להם להירדם. כל ילד והזמן שלו, כל ילד והשפעת האדרנלין עליו.
וכדי להימנע ממצבים כאלו אפשר להגיע מוקדם למפגש המשפחתי שכולם יהנו מכולם, להודיע מראש שהולכים לישון בשעה מסויימת, לקחת את הילד לחדר צדדי ונעים, להיות איתו עד שיירדם וכך הילד יהנה משינה טובה ולמחרת מיום מוצלח ונעים והמבוגרים יהנו משיחות המבוגרים עד הבוקר...
בטור הבא אכתוב על איך ללמד את התינוק שלי שמה שהוא מרגיש זה עייפות. ניפגש!
רויטל הניג שניר - הורות מתוך חירות. 050-7640186, Horut.herut@gmail.com