ביטלתם לנו את יום האם ואנחנו לא מרוצות

בתהליך זוחל יום האם הפסיק להיות יום האם, כי מה עם יום האב? ולא לכל המשפחות יש אם, ולא לכל המשפחות יש אב, ולפעמים האם היא האב, ולפעמים האב הוא האם, ולפעמים הם ביחד, ולפעמים לחוד, והכל נהיה מורכב כל כך, וכבר אי אפשר להגיד שום מילה בלי לפחד מהמשופמות, או המשופמים, או שניהם ביחד, או שתיהן ביחד

יערה ישורון
ל בשבט התשפ
,
25 בפברואר, 2020 8:30
יערה ישורון

יערה ישורוןצילום: אבישג שאר ישוב

בראשית היה יום האם, כי האם היתה בבית ומישהו היה צריך להגיד לה תודה, כי לא היה לה בוס שיעשה את זה. ואז היא יצאה לעבודה, והסתבר שיש בתים שלא תמיד יש בהם אם, ושגם האב יכול להיות, ושהאם יכולה לעשות עוד כל מיני דברים חוץ מלבשל ולחכות לילדים עם ארוחת צהריים חמה מיד אחרי שסיימה לצחצח עם אקונומיקה את שאריות הבוקר.

אבל האם עדיין היתה חוזרת הביתה בארבע שלוש או ארבע פעמים בשבוע, כי לבעלה מוכנים לתת כאלה תנאים מפליגים בעבודה רק אם הוא גרוש ואלה הסדרי הראיה שלו. אז האם היתה עובדת 9 שעות ביום פלוס שעות נוספות, ומגיעה הביתה לפחות שלוש פעמים בשבוע, ובשעון שלה זה תמיד היה מסתדר, כי אין ברירה, וכי היה לה שעון של אמהות.

אבל לאט לאט, עם כל אחר צהריים של האב, שרק החליף את האם כי היא היתה חייבת להשלים שעות בעבודה, גדל לו התאבון. והוא רצה להיות עוד עם הילדים. פתאום הוא ראה איך הם נראים באור יום, וכמה כיף לפעמים יכול להיות איתם כשלא מדובר רק בשעות הצרחות של המקלחות. וגם לה היה נחמד בעבודה, ואפילו העריכו את מה שהיא עושה וחשבו שזה לא רע, נקודת המבט הזו שהיא מביאה איתה.

בתהליך זוחל יום האם הפסיק להיות יום האם, כי מה עם יום האב? ולא לכל המשפחות יש אם, ולא לכל המשפחות יש אב, ולפעמים האם היא האב, ולפעמים האב הוא האם, ולפעמים הם ביחד, ולפעמים לחוד, והכל נהיה מורכב כל כך, וכבר אי אפשר להגיד שום מילה בלי לפחד מהמשופמות, או המשופמים, או שניהם ביחד, או שתיהן ביחד.

ואז הוחלט במועצת העם העליונה לקחת צעד אחד אחורה. ולא להגיד אם או אב, כי זה מורכב מדי ומסובך מדי, והזעם הקדוש של כולם כבר נהיה קדוש מדי, ובמקום יום האם או יום אב נהיה חג שלם של כל הקדושים. הזועמים. והזועמות. אף אחד כבר לא ידע מי על מי ולמה, ומה אסור להגיד ומה מותר.

אז אמרו – משפחה. יום המשפחה. כן, ככה אפשר לשטח, לפשר ולגשר, וכולם יהיו מרוצים.

אז הילדים של היום כבר לא יודעים שפעם היה יום האם, כי יום אחד בשנה היה מותר להגיד – וואלה, את אשה מושלמת, את בת זוג נפלאה, את אישיות כובשת ומממשת, אבל את גם אמא, ולתפקיד הזה, של האמא, אנחנו רוצים להגיד תודה, ולשלוח פרחים, ולאפות עוגיות, ולכתוב מכתבים מלאים באותיות בגדלים שונים וציורים של פרח בגובה של בית. כי בלב אנחנו יודעים שיש אמא. ויש לה תפקיד. גם אם האמא היא אבא, או סבתא, או סבא.

וגם לאב יש תפקיד. לפעמים האם עושה אותו, לפעמים דמויות אחרות, אבל שכחנו שצריך להגיד תודה לכל התפקידים, כי מרוב שרצינו שכולם יהיו מרוצים, שכחנו שצריך שקודם יהיו כולם. שקודם כולם צריכים פשוט להיות.

ומועצת העם עומדת מול אמהות שמתבוננות ביום האם שנעלם להן, ועל המשימות שנוספו להן ביחד עם העבודה במשרה מלאה, והדף היומי, והבישולים בשישי, והשניצלים בשלישי, והמקלחות בשש, וועדת חינוך בתשע, ולא מבינה למה שוב הן לא מרוצות, ומה שוב הן רוצות, ואיך אפשר לרצות אותן, ולספק אותן, ולמה אי אפשר פעם אחת להגיד תודה ושהרעיון היה גאוני, ולמה אי אפשר, פעם אחת, שיהיה כאן וואן ביג האפי יום משפחה.

והאמהות שנשאו וילדו והניקו עומדות ומבקשות – השאירו לנו את יום האם. בתמורה, נעניק לכם יום אב, או חודש אב. מי יודע, אולי נרצה לחגוג אותו בעצמנו.

25.02.2020

1. בראשית לא היה יום האם, אלא אנשים ידעו להעריך כל אחת וכל אחת העריכה את עבודתה באמא ולא הרגישה רגשי נחיתות (ואז בא הפמיניזים הקיצוני והחליט שכל אחת צריכה להיות הכל, ועכ)

דווח על תגובה לא ראויה
25.02.2020

2. והדף היומי? (נועה)

אם יש לנשים רגשי נחיתות ולכן הן לומדות יומי (למרות האיסור ההלכתי) יש להן בעיה...
ביהדות יש חלוקת תפקידים

דווח על תגובה לא ראויה
25.02.2020

3. רציתן שוויון? קיבלתן רוצה לחזור לעבר? (מרא דאתרא)

רציתן שוויון - אז הנה קיבלתן. אי אפשר להדיר את האב מהמשפחה. היום כשהאמהות יצאו האבות גם נכנסו אז יש שתי אפשריות או יום אב ויום לאב או יום המשפחה. את רוצה לחזור ליום האם? אין בעיה עזבי את האוניברסיטה והעבודה ותחזרי להיום אם במשרה מלאה ואז בהחלט נצדיע לך כי מגיע לך. אבל אי אפשר לרצות הכל. בעידן המודרני ילד לא יכול לחיות בתחושה שאחד ההורים שווה יותר כי ילד אוהב את אבא ואת אמא גם כשהם גרושים. בינתיים יש יום האב רק שהוא בט' באב כי זה מצב האבות במדינה.

דווח על תגובה לא ראויה
25.02.2020

4. בלי בכי (אליהו יניב לוי)

מספיק לבכות גם בטנק אתן בוכות איבדתן את המקום שלכן אצל הגברים מזמן

דווח על תגובה לא ראויה
25.02.2020

5. לא תקבלי אמפתיה (עקר בית)

הטור הזה לא מזמין אמפתיה, תתרגשי בזעם קדוש כמיטב מסורת הפמיניזם

דווח על תגובה לא ראויה
25.02.2020

6. וואלה, לא הצלחתי לעקוב אחר כל הקשקוש המקושקש הזה... (אמא)

דווח על תגובה לא ראויה
25.02.2020

7. כשהאמהות הפסיקו להיות אימהות, בוודאי שיום האם הפסיק להיות יום האם... (אמהות שמרגישות שצריך גם קריירה "להגשמה עצמית", הן )

דווח על תגובה לא ראויה
25.02.2020

8. אהבתי את תגובה 6! מסתבר שלא הייתי לבד בקושי במעקב (כנראה הכישרון שלי בקריאת מאמרים אקדמיים :-))

דווח על תגובה לא ראויה
25.02.2020

9. אהבתי את תגובה 6! מסתבר שלא הייתי לבד בקושי במעקב (כנראה הכישרון שלי בקריאת מאמרים אקדמיים :-))

דווח על תגובה לא ראויה
25.02.2020

10. אני דווקא ממש מרוצה... (רות)

כאמא שגם עובדת וגם מכינה שניצלים,
ממש לא חסר לי יום אחד כזה בשנה שבו יגידו לי "תודה".
התודה האמיתית היא הזיק בעיניים של הילדים שלי,
הקשר המשפחתי, שולחן שבת עם זמירות ודיונים סוערים...
ואת יודעת מה?
לכל אחת מאיתנו זכות הבחירה למה להקדיש את ימיה ולילותיה.
אולי אם היית בוחרת להקדיש יותר בבית ופחות בחוץ,
היית מרגישה מהם את התודה האמיתית..

דווח על תגובה לא ראויה
25.02.2020

11. מחג מקסים לחג מגעיל. זו כפיה ליברלית על מי שלא חושב כמוהם.. (אבי )

עד כמה הליברלים הם לא ליברלים?

דווח על תגובה לא ראויה
25.02.2020

12. פמיניסטית מנותקת ויהירה (רונית לוי)

שוב את מדברת בשם כל הנשים שרובן הגדול לא היו ולא יהיו פמיניסטיות מבחירה מושכלת? בתור אמא שהיא גם מורה ונשואה לבעלי (כן ! בעלי! לא אישי לא בן זוגי ולא שום דבר) שהוא מורה ואברך ומסייע בגידול הילדים ואחזקת הבית - יום האם שייסדו הגויים וחיקו אותם אנשי התנועה הציונית לא רלוונטי. יום המשפחה שלנו רלוונטי ועוד איך. ואפילו הוא מיותר. לנו יש יום המשפחה בכל שבת ובכל חג. לא צריכים את "חגי" הגויים. הקשקושים הפמיניסטיים שלך לא מדברים אל רוב נשות ישראל וטוב שכך. מי שרוצה להיות אמא לא צריכה שינשקו לה את הרגליים מטעם המדינה. בעלה והילדים צריכים לומר תודה ובימינו גם אני צריכה לומר תודה לבעלי. יום המשפחה בכל שבת וחג זו דרך היהודים.

דווח על תגובה לא ראויה
26.02.2020

13. תגובה 12 - רונית לוי - תגובה נפלאה (יעל)

מזדהה עם על אות בדברייך.
מספיק עם הפמיניזם הדוחה הזה ומחיקוי כל מה שחילוני

דווח על תגובה לא ראויה
26.02.2020

14. ממש ככה. (אמא אחת)

בסוף, ברוב הבתים, תפקיד האם הוא העמוס והמתיש ביותר
ולו בגלל ההריונות והלידות והדכאונות.
אבל ברוב הבתים גם מעבר לזה.
כשאני הייתי ילדה, היינו מביאים פרח לאמא, ואפילו עושים מסיבה.
זה כל כך חסר לי היום כאם.
לאמהות שלי אין מקום בכלל, רק למקצוע, ורק מראים לי כל הזמן כמה הילדים תוקעים לי את ההתקדמות.

דווח על תגובה לא ראויה
27.02.2020

15. ל-14: ואם יהיה יום האם, לא יהיו עדיין 364 ימים שיבהירו לך שמה שחשוב בו עבודה והילדים תוקעים התקדמות? (הגיע הזמן לשנות גישה - להיות אמא זה עיקר והעבודה בשביל המשפח)

דווח על תגובה לא ראויה
27.02.2020

16. כשאת אומרת ביטלתם (נו באמת )

למי את התכוונת חייזרים מעולם הבא
זה נשים במשרד החינוך ביטלתם ...

דווח על תגובה לא ראויה
01.03.2020

17. לא כתוב בתורה יום האם. (אפרת)

כמו שאין יום ירושלים או יום החללית המעופפת ועוד.
כתוב בתורה "כבד את אביך ואת אמך" כמו שבברכת המזון כתוב "ותבנה י-ם עירך" וכן ב18 "בונה ירושלים".
יש דברים שאבוי לנו אם נעשה להם יום, כי זה פשוט "כרום זולות לבני אדם".
אם נשכיל להבין שאת אמא צריך להעריך כל יום כל היום, ואת ירושלים צריך לזכור ולאהוב ולהתפלל עליה כל יום כל היום, לא נגיע למצב שנציין יום אידיוטי בשנה שצריך להגיד לה תודה!
יהודי מלשון הודיה, על כל רגע ורגע. ולא יהודי ליום אחד.
צר לי אם אני נשמעת מיושנת מדיי או כבדה מדיי או לא נאורה מספיק. ככה אני, רוצים? תקבעו יום לכבוד אפרת הפרימיטיבית.

דווח על תגובה לא ראויה
01.03.2020

18. "יום אפרת הפרימיטיבית" (שיו כמה צחקתי)

אחלה רעיון!

דווח על תגובה לא ראויה
02.03.2020

19. ל-17: דוקא בתנ"ך מופיע הצמד "יום ירושלים" פעמיים... ויש על זה "וורט" יפה (ניתן למצוא באינטרנט. הפעם הפחות מוכרת הופכת להיות רמז ליום י)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הרב אברהם סתיו צילום: מרים צחי

ליל הסדר - הזדמנות להתנתק מהחששות והפחדים

קרא עוד