בחירות 2019 סיקור מיוחד בכיפה

גם אחרי הפסדים - תבחרו לראות את הטוב

אם אנחנו רוצים לסחוף אחרינו, אנחנו צריכים להדגיש את הטוב, את השמחה שאנחנו רוצים להוסיף, את החידושים שבאמתחתנו. שירי רימון בעצות לפוליטקיאים, לאנשי השיווק ובעיקר לנו עצמנו על הבחירה בטוב במהלך חיינו

שירי רימון
יז באלול התשעט
,
17 בספטמבר, 2019 11:48

צילום: shutterstock

כולם טועים, כולם. למה הם בוחרים לפנות אלינו כך? הכי קל לנו להאשים את ראשי המפלגות או את אנשי השיווק שלהם, אבל השיעור החשוב שאנחנו צריכים ללמוד הוא היכן טעינו אנחנו. 

בתחילת דרכי כאמא לפעוטות וגם כמטפלת, כאשר פנתה אלי ביתי בבכי בתלונות על אחרים אני זוכרת איזו השפעה הייתה עלי. ככל שהחברה פגעה בה יותר, ככה היא הפעילה אותי יותר. רגע לפני השינה כשאמרתי לילה טוב היא רצתה עוד זמן איתי. היא ידעה היטב לומר לי "אמא, את יודעת מה היה לי עצוב היום?" ואני מיד נדרכת.  אגב לסיפור טוב, היה אפשר לחכות לבוקר. 

הפוליטיקה היא כבר לא רק ימין או שמאל ולא רק אנשים רמי מעלה ומקבלי החלטות. היום הפוליטיקה היא שחקנית אורחת, מרכזית אבל אורחת, בין אנשי השיווק שמנסים למכור לנו כמה המוצר של האחר גרוע ומסוכן. אומרים עליהם, שהם מקצוענים, שבדרך רומסים כל חלקה טובה, אפילו בכירים הידועים כאנשי חינוך ודרך ארץ נופלים שם בין הסיסמאות. 
מה עם לספר כמה אתם טובים לנו, מדוע זה כבר לא עובד? 
מה קרה לנו בדרך?
 

צילום: shutterstock


היום אני מבינה כמה חשוב ללמד ולכוון ילדים לראות את הטוב. כשהילדה שבה מתנועת הנוער ומספרת על בלגן בפעולה אני לא מעוניינת לשמוע מה אחרים עשו רע ומי הפריע והחריב אלא איך היא תרמה לטובת האווירה והעניין. איך לדעתה היה אפשר אחרת, כדי למנוע מראש את הפיצוץ. 
כאשר היא מספרת על קושי שהיה לה עם חברה אני מבקשת ממנה רגע לראות את הדברים מהמקום של החברה. היא לא חייבת להסכים שהחברה צודקת אבל היא רואה עכשיו את הדברים מנקודת מבט נוספת. זה יכול לגרום לדעה שלה רק להתחזק וגם לשכנע אותי בצדקת הדרך שלה אבל עכשיו אני מבקשת ממנה שתכבד גם דעה או תחושה אחרת.
 
אם אנחנו רוצים לסחוף אחרינו, אנחנו צריכים להדגיש את הטוב, את השמחה שאנחנו רוצים להוסיף, את החידושים שבאמתחתנו. אני מבקשת ללמד אותן לחפש את הטוב ולשאוף לו. אני שמחה על הדרך שעשיתי, כמה גדלתי מאז וכמה היום אני יודעת יותר. 
תקופת הבחירות השנה תוקפת פעמיים בזמן קצר. היא מחזירה אותי לילדותי, מזכירה לי את האתגר שחוויתי כילדה להורים שאינם מצביעים לאותה המפלגה. אני מניחה שזה לא נדיר. עם זאת השילוב בין בת מזל מאזניים (או כל תרוץ אחר שיהיה לי לקושי שלי בקבלת החלטות) לבין הורים בעלי דעות שונות ויכולת השפעה רבה עלי, לא היה לי פשוט. בעיניי לא יכול להיות מצב שאמא שלי לא צודקת או חלילה שאבא שלי טועה. אז בכל זאת? ובכן, הדרך.

צילום: shutterstock


במהלך החיים כולנו נתקלים בדעות רבות ומגוונות. בדרכי פעולה שונים משלנו, באמונות ובסגנונות. לא מצופה מאף אחד לשנות את דעתו, למרות שגם זה קורה. למעשה הדרך היחידה שאנחנו צריכים להילחם עליה היא דרך הסובלנות. השלום. הורי תמיד כיבדו זה את דעתו של זאת ולהפך. 
אני אפילו זוכרת את בקבוק היין שהמפסיד קנה למנצח. הכל ברוח טובה. אם דוגמא אישית היא המסר הכי חזק, מדוע לא נתחיל מהיום, אנחנו, העם. לצרוך את הטוב, לשתף אותו ורק אותו בלבד. להתעניין בו, לדרוש בו יותר. להשאיר את הרפש מוזנח בצד כאבן שאין לה הופכין. אנשי הקמפיינים כבר ילמדו אותנו מחדש, מי שירצה להנהיג אותנו יהיה חייב לישר קו. 
בחרו את הטוב,  ועל דרך השאר מאליו כבר יסתדר.

לטורים קודמים

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

גנץ ונתניהו  צילום: פלאש 90, יונתן סינדל, מארק ישראל סלם

סקר מנדטים: שתי המפלגות הגדולות מתחזקות, אך גוש הימין נחלש

קרא עוד