איפה נהיה בחג הבא: ילדים להורים גרושים מדברים על הבחירות בחגים

תקופת החגים מביאה איתה התמודדות לא פשוטה עבור ילדים להורים גרושים, הצורך לבחור בכל פעם מחדש איפה יחגגו את החג הקרוב להכריע בין אבא לאמא ולסחוב את רגשות האשם על השארת אחד ההורים לחגוג לבד

חדשות כיפה נטע רובינשטיין 22/09/19 10:20 כב באלול התשעט

איפה נהיה בחג הבא: ילדים להורים גרושים מדברים על הבחירות בחגים
צילום: shutterstock

תקופת החגים צועדת ומתקרבת לקראתנו ולא לכולנו יש דאגות כמו מתי נעשה את קניות החג, את מי נזמין לארוחות ובאיזה בגד נתחדש. ילדים להורים גרושים נמצאים כל שנה מחדש ב"דילמת החגים". הם מתמודדים עם מצב לא פשוט בו הם צריכים לבחור איפה יעשו את החג הקרוב: אצל אמא או אצל אבא?

כשהילדים עוד קטנים ההורים מחליטים עבורם כיצד תקופת החגים תתנהל ואצל מי יהיו בכל חג אך כשהם גדלים יש ברשותם את הבחירה האישית (שלא תמיד היא ממש אישית). הבחירה של הנער המתבגר להחליט איפה יהיה בחג הקרוב מלווה לעיתים ברגשות אשם ואי נעימות. על המתבגר בעצם לקבוע ולהחליט "במי יבחר הפעם".
כשהילה (22), היתה בת 12 הוריה התגרשו, היום היא משתפת אותנו: "כשהיינו קטנים ההורים היו מחליטים בשבילנו איפה נהיה, ובמקום מסוים זה היה קל שמישהו מחליט עבורך, אבל ככל שהתבגרנו התחלנו לבחור לבד היכן לחגוג כל חג. אני יכולה להגיד שכשהייתי צעירה יותר בחרתי איפה לחגוג חגים ושבתות רק לפי הצרכים והאינטרסים האישיים שלי, איפה החברים שלי באותו חג, אם יש לי מבחן ללמוד אליו וכו' אבל ככל שהתבגרתי אני מרגישה שאני מקבלת החלטות באופן יותר בוגר, מושכל ומתחשב בשני הצדדים וגם בצרכים והרצונות של ההורים שלי". 

ההורים של אמיר (25) התגרשו כשהוא היה בן 9: "יש לנו מין מוסכמות במשפחה על התנהלות בחגים שחוזרת על עצמה כל שנה. כשהיינו ילדים קטנים ההורים חילקו ביניהם איפה נעשה את החגים וכיום אנחנו פשוט רגילים לתבנית מסויימת, אין יותר מדיי בחירה. אם בחג אחד היינו אצל אבא, בחג שאחריו נהיה אצל אמא וכן הלאה". 

צילום: shutterstock

 

במשפחות עם מספר נפשות בדרך כלל האחים ירצו להיות יחד בחג - דבר שיוצר בעייתיות ומכניס מורכבויות נוספות לבחירה, ההחלטה שכל האחים יהיו ביחד אצל הורה אחד בהכרח גורמת לכך שההורה האחר יישאר לחגוג לבדו את החג. בחירה כזו יכולה להיות מאוד קשה עבור האחים כי בידם ההכרעה מי מההורים יישאר בחג לבד.  

הילה מספרת כי היא והאחים שלה מעדיפים להיות כל חג ביחד כך הם מרגישים יותר בטוחים ומאוחדים, אבל לא תמיד קל להם לגבש עמדה אחידה, יש פעמים שאח אחד רוצה ככה והאחות רוצה אחרת אבל תמיד מנסים לגשר בין כולם. "ההרגשה קשה ומבאסת לדעת שהורה אחד נשאר לבד בחג כשכולנו נחגוג יחד אצל האחר. בקלות אני יכולה להרגיש אשמה או פוגעת, אבל אני מנסה לא לתת לאשמה לחלחל בי. אני יודעת שההורים שלי הכניסו את עצמם לזה ומודעים לכך למרות כל הקושי שבדבר. מה שכן, אני יודעת שהסיטואציה הרבה יותר מורכבת לילדים הנשואים שצריכים להתחלק עם עוד משפחה, כמו אחותי למשל, שיש לה משפחה נוספת והיא צריכה להתחשב גם בה בכל חג". 

גם אמיר משתדל לחגוג את החגים עם כל אחיו אבל טוען שלא תמיד יש הרגשה 'לא נעימה' להשאיר הורה לבד בחג. "דיי התרגלנו עם השנים לכל הקונספט של חגים וגירושין. גם ההורים וגם הילדים, כולם מבינים שזוהי התבנית המשפחתית שלנו: חג פה, חג שם". 

דבר נוסף שגורם לתקופת החגים להיות תקופה מורכבת לילדים היא הציפייה לאווירה משפחתית והתכנסות סביב שולחן החג כולם יחד. בחלק מהמשפחות עם הורים גרושים מושג המשפחתיות משתנה עם השנים ומקבל תפנית. על הילדים להתמודד עם הסיטואציה החדשה שבה המשפחה שהייתה כבר לא תהיה אותו דבר.
מהדברים של אמיר עולה כי יש לו געגוע קטן ומתוק לזמנים ההם שבו כל המשפחה שלו חגגה יחד את החג. הוא מספר כי היום הוא לא נהנה מתקופת החגים ומחכה שתעבור: "אני לא יודע להצביע על גורם אחד שמשפיע על כך אבל יכול להיות שחלק גדול מההרגשה שלי היא בעקבות זה שאיבדנו את האווירה של החגים, המשפחתיות שהייתה פעם כבר לא קיימת, כל התמונה השתנתה". 

גם הילה מסכימה שמושג 'המשפחתיות' שלהם שינה את פניו. "אם פעם היינו יושבים המשפחה הגרעינית סביב השולחן אוכלים צוחקים ומספרים סיפורים, היום או שמישהו תמיד יהיה חסר או שיש פנים חדשות שהצטרפו למשפחה וכל הדינמיקה שהייתה השתנתה".  

צילום: shutterstock

תמי סמט פסיכולוגית ומנהלת את "מכון באר אמונה" מציינת כי תקופת החגים מתמצתת ומשקפת תהליכים אישיים ומשפחתיים המתרחשים במשך כל השנה בעוצמה נמוכה יותר. האינטנסיביות והרגישות של התקופה הזו משפיעים על ההורים הגרושים ובהכרח גם על ילדיהם. היא מבהירה כי יש הבחנה מאוד גדולה בין גילאי הילדים וההתמודדות שלהם עם תקופת החגים. כל תקופת גיל מביאה עימה התמודדות אחרת מצד הילדים.  אך בכל מקרה ובכל גיל, גם במקרים האופטימליים של מקרי הגירושין, הילד חווה הפסד כלשהו ומרגיש קרוע בין הוריו. הילד תמיד יצטרך לוותר על משהו ועל מישהו כי כשהוא יהיה בחג אצל אבא הוא יפסיד את החג אצל אמא וכן להפך.

כשהילדים מתבגרים הם מבינים כי מצופה מהם יותר להקשיב ולהבין גם את צרכי ההורה, מצופה מהם להיות לא רק במקום המקבל אלא הנותן. וכן מילדים אלו ישנה ציפייה כפולה וכך גם השקעה כפולה. אם במשפחה עם הורים נשואים הילד הבוגר יצטרך לבחור אם להיות אצל ההורים בראש השנה או בסוכות אז במשפחה עם הורים גרושים הילד יצטרך להיות בשני החגים אצל ההורים, פעם אחת אצל אמא ובפעם השניה אצל אבא. דבר זה הופך מורכב עוד יותר כשהילד מתחתן ומקים משפחה בעצמו ועליו לתמרן בין כל המשפחות הסובבות אותו.  

סמט ממשיכה וטוענת כי "אחת המשימות המורכבות ביותר של ילדים להורים גרושים היא יצירת ההבחנה בין סיפור הגירושין של ההורים לבין סיפור חייהם העצמאיים. כדי לאפשר לילדים לחיות חיים בריאים הם צריכים להבין שהחיים הפרטיים שלהם נמצאים בידיים שלהם ועליהם להתמקד בבנייתם אך יחד עם זאת להתעקש ולשמור על תקשורת טובה ושיח פתוח עם ההורים, דבר שיכול לפתור הרבה בעיות".

מבחינת ההרגשה הלא נעימה שנוצרת אצל הילדים בעקבות חלוקת החגים סמט חושבת שאין פתרון קסם שיעזור למנוע הרגשה זו, אך ניתן לעשות כמה דברים שיוכלו אולי לשפר אותה. "בצד הפרקטי ניתן לשלוח להורה שאתה לא הולך אליו לחג משהו עם התייחסות אישית שיראה שאתה חושב עליו, אוהב אותו ויודע שהסיטואציה לא קלה עבור כולם. ובצד הרגשי חשוב לפתח שיח משותף וחשוב בין הילדים להוריהם. זו ההזדמנות לשתף את ההורה, לשקף את רגשותייך ולהגיד לו 'אני חושב עלייך למרות שאני לא אהיה איתך בחג' שיח כזה יכול לעזור להפחית את ההרגשה הלא נעימה שנוצרת בעקבות חלוקת החגים בין ההורים, ולעבור את תקופת החגים יותר בקלות".