לא משנה אם אנחנו במערכת יחסים כבר מספר שנים או שהכל טרי ואנחנו ביחד רק מספר חודשים, אצל רבים מאתנו ט"ו באב הוא הזדמנות להראות כמה אנחנו אוהבים, כמה אנחנו בטוחים בקשר, ובהרבה מקרים הרצון הזה מתורגם למחוות רומנטיות גדולות ולפעמים גם יקרות.
אנחנו חוששים שמערכת היחסים הזו היא משובת נעורים חולפת
כשמדובר בזוג עצמאי ובוגר אנחנו מחליטים האם אנחנו רוצים הפקה או מחווה גדולה, אבל כשמדובר בילדים שלנו, בזוג צעיר בגיל ההתבגרות, לא תמיד נוכל להישאר כצופים מהצד. הרבה פעמים מפריע לנו שהילדים הצעירים שלנו, שיוצאים רק כמה חודשים יחד, מבזבזים הרבה מאוד כסף סביב יום האהבה. אם נהיה לרגע אמיתיים עם עצמנו, ברוב המקרים לא מדובר בערך המוחלט של המחווה וזה שהיא נראית לנו מוגזמת, יש לנו עוד כמה מחשבות כמוסות שרק מוצאות ביטוי בדרך שבה הם מתכננים את ההפקה של ט"ו באב.
אנחנו חוששים שמערכת היחסים הזו היא משובת נעורים חולפת, ונראה לנו מיותר להשקיע במשהו שתיכף יגמר, אנחנו לא ממש מעודדים את הקשר וחושבים לילדה שלנו מגיע משהו הרבה יותר טוב, לעיתים אנחנו פוחדים שהילדים יפגעו ושהצד השני לא מרגיש כמוהם או שאנחנו לא מסוג הזוגות שנותן מקום מחוות ולכן זה נראה לנו מגוחך. אז מה כן אנחנו יכולים לעשות? בסוף, בשורה התחתונה, ככה אנחנו מרגישים.
להבין שהילד הופך לעצמאי ולשמוח שהוא משתף אותנו
הדבר הראשון הוא להבין שהילד שלנו הופך להיות אדם עצמאי, סולל את הדרך שלו בעולם. חלק מהמסע הוא נפילות וצלקות, שלאט לאט הופכות אותנו למה שאנחנו. אי אפשר לצמוח בלי לעבור בשביל החיים ולכן לא ניתן לחסוך להם את השגיאות והכאבים. דבר נוסף הוא לשמוח שהם משתפים אותנו בתוכניות שלהם, ומכניסים אותנו לעולם הפנימי שלהם.
קחו כמה דקות של התבוננות פנימית וכנות ותבדקו עם עצמכם למה אתם חושבים שזה מוגזם, מיותר או לא ראוי. מה בעינכם היה הופך את אותה המחווה לראויה? עוד קילומטרז בזוגיות שלהם? מצב כלכלי אחר? אם הם היו בוחרים בן זוג אחר? ההתבוננות הזו תעזור לכם להבין מה אתם באמת חושבים ומרגישים לגבי הזוגיות הזו ובהתאם תעזור לכם להבין האם אתם מתנגדים מהמקום הנכון או שאולי אתם מכניסים את התפיסות, הפחדים והפגיעויות שלכם לתוך הסיפור.
מחווה רומנטית צילום: shutterstock
אתם לא חייבים להסכים איתם, אבל כדאי להקשיב להם
ומה עכשיו? אחרי שהבנתם טוב יותר עם עצמכם למה אתם חושבים שזה מוגזם, שבו לשיחה פתוחה וכנה איתם. תסבירו מה אתם חושבים, תבינו איתם למה זה חשוב להם ואיך הם רואים את הדברים. תבואו ממקום מייעץ ולא ממקום של "מהשיחה הזו חייבים לצאת עם מסקנה ועשייה ברורה".
אתם לא חייבים להסכים איתם ובטח שלא להשתתף במימון או בארגון, אבל תקשיבו להם בכנות, תנסו לראות את נקודת המבט שלהם ולהשמיע את שלכם. יש מקומות שבהם אנו מעדיפים לחסוך לילדנו את הכאב, אך לפעמים צריך לסמוך עליכם שידעו להתמודד עם התוצאות. ואולי גם לגייס קצת רומנטיות ואופטימיות, ולזכור שיש לא מעט זוגות שהתחילו כחברים בגיל ההתבגרות והתברר שזו הייתה אהבת אמת לאורך שנים. מי אנחנו שנדע מה צופן העתיד?