טור אישי מזונות לא לגרושים ופתרון לגברים במונדיאל

סוף סוף הגיע החורף. באמת הגיע הזמן, כבר נמאס לי ללבוש סוודר וסנדלים, מגפיים וחולצה קצרה ועוד כל מיני קומבינציות הזויות של עונות מעבר. אגב, גם נמאס לכולנו ממשלת המעבר אבל מסתבר שמבחינתה אין שום בעיה להמשיך בכהונה. 

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאהביאו לי את הנקמן שהמציא את חגורות הבטיחות לילדים ברכב

  31/07/22 11:45

לכבוד החורף והגשם חשבתי לעסוק בטור בנושא הזה: אנקדוטות מהחיים שרק דתיים מבינים. מה הקשר? גשם זה גשמי ודתיים זה רוחני או משהו כזה, שנזכה (נו בחייכם אל תעמידו פנים שאף פעם לא התקילו אתכם לתת וורט וחרטטתם משהו בסגנון הזה). הנה אנקדוטות שרק מי שכיפה לראשו יבין. (וגם מי שלובשת כיסוי ראש/ סרט/ בלי כיסוי וכו') 

1. מזונות- לא לגרושים בלבד

זה קרה לכל אחד מכם. שבת אחר הצהריים, החלטתם לצאת לטיול משפחתי לשאוף קצת אוויר. מסתכלים בשעון ומגלים שתכף שקיעה. "מזונות"!!!! נדלקת התראה בראשכם. אתם מסתערים לעבר המטבח לפני שיהיה מאוחר מדי. תרים בעיניכם אחר פיסת עוגה או ביסקוויט או משהו אבל לרוע מזלכם כל העוגות משבת כבר נגמרו. השעון מתקתק. עוד שנייה שקיעה. אתם מעיפים מבט לעבר המטבח וקולטים בזווית העין קרקר חצי אכול. במצב רגיל לא הייתם פוזלים לעברו. אבל בהחלטה אמיצה של רגע והבנה שזה או עכשיו או לעולם לא אתם מברכים מזונות ובולעים את הקרקר הנגוס במהירות. זהו. עכשיו אפשר לנשום לרווחה. השקיעה עברה אבל לכם מותר לאכול מה שאתם רוצים עד מוצאי שבת. זה הזמן לטעום את כל החטיפים השווים, ולהוציא את העיניים למי שלא הספיק לאכול לפני שקיעה. אגב עדיף לכם שזה יהיה חטיף מחלב נוכרי. ככה תורידו את אחוז הבקשות העתידיות לכיבוד. ואם בכל זאת מישהו יבקש להתכבד מהחטיף, תמלמלו משהו על סעודה שאינה מספקת לבעליה ובזה סגרתם את העניין. 

תודה לאל על ברכת מעין שלוש צילום: shutterstock

2. כולם מקנאים בהולנדים

אתם בטיול שנתי או משפחתי, אחרי שביל הנחש או משהו בסגנון. זה עתה סיימתם עלייה קשה ותלולה, חם, אתם מזיעים, ושמש הקיץ קופחת על ראשכם. כמו מתוך פטה מורגנה, מופיעה לפניכם עגלת ה"גזלן" יש בה ארטיקים. בדיוק הדבר שאתם זקוקים לו עכשיו. אתם מתקדמים לעבר העגלה בהחלטה שהיום אתם מפנקים את עצמכם. "שרפנו מיליון קלוריות, אז למה שלא להחזיר קצת איזון לגוף?" חולפת בראשכם המחשבה. וחוץ מזה באמת מגיע גם לכם להתפנק פעם בכמה זמן. אתם ניגשים לדוכן, בולעים רוק, ובעצימת עיניים (כדי לא לדעת את המחיר) מגישים למוכר שטר של עשרים. עשיתם את זה. המגנום בידיכם. תהיו סמוכים ובטוחים שברגע שתקלפו את העטיפה ותבואו לנגוס במגנום וניל שקדים, אז ורק אז תזכרו שאתם בשריים. "לעזאזל הסלמי הזה", אתם חושבים. עכשיו במקרה שמעתם את המוכר אומר מה המחיר המופקע של המגנום. לרגע אתם מתלבטים אם זה לא פיקוח נפש לאכול ארטיק כל כך יקר (אחרי הכל אתם רבע פרסים). כשתעשו את ההחלטה הנכונה ותזרקו אותו לפח תחשבו לעצמכם- זו ממש מסירות נפש. אם על זה אין לי עולם הבא אז על מה כן? מסקנה- לטיול הבא סלמי out טונה in.

3. מצוות שהזמן גרמן

את אמא מסורה לילדים קטנים. מאז שנולדו את באמת משתדלת, אבל כמעט לא יוצא. וחוץ מזה נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן. אבל בוקר אחד, בין כלים לכביסה, החלטת שהיום זה היום. היום סוף סוף תזכי להתפלל שחרית שלמה, ולא רק ברכות השחר כמו בכל יום. פינית לעצמך זמן, לקחת סידור, הילדים במסגרות ואת מתכוננת לחווית קדושה וחיבור לקב"ה. לוקחת דף ועט ועושה רשימה על מה להתפלל (שלא תשכחי חס ושלום איזה חנה בת שרה, וכדי שבאמת התפילה הנדירה הזו תהיה בכוונה). והנה את מתחילה להתפלל ומרגישה שזה הולך לך טוב, בלי מחשבות זרות, ובלי טייס אוטומטי. 
בלי לגלות באמצע קריאת שמע וברכותיה שבלבלת בין אמת ויציב ואמת ואמונה ואת חוזרת על אותו קטע כבר פעם עשירית. הפעם התפילה שלך היא ממש חוויה מרוממת. איזו נחת, נטו כוונה טהורה, הצלחת לכוון בכל ברכה וברכה, ואפילו הזלת דמעה. תפילה מושלמת. בעודך פוסעת שלוש צעדים אחורה את מחייכת לעצמך בידיעה שהתפילה שלך בטוח תגיע היום עד כיסא הכבוד, ומתפנה להמשיך את היום העמוס, בלב שמח ונקי יותר, והנה מצלצל הטלפון. ובעלך מתקשר: "אשתי היקרה, אני קצת מתעכב היום לצהריים. יש לי בישיבה סעודת ראש חודש, להביא משהו מהסופר"?, בזה הרגע את מבינה ששכחת יעלה ויבוא. פעם הבאה כדי למנוע שידור חוזר לתפילה, לפני שאת מחליטה שהיום הוא היום מומלץ להסתכל בלוח השנה. ולגברים שביניכם- אמנם לא אותה חוויה אבל בטח קרה גם לכם פעם ששכחתם את התפילה הזו. אני רק חייבת לכתוב שמי שמזדהה שיחזור שוב לראש הטור ויקרא אותו מהתחלה, הפעם עם כוונה.

4. הכל בסוודר

עוד נקודה המכוונת לציבור הנשים. מי היה מאמין שאחרי שתתחתני תחשבי פעמיים איזה סוג סוודר ללבוש בבוקר קריר. אבל זה קרה, בשעה טובה התחתנת, נהיה קר בחוץ, והחלטת ללבוש סוודר. אף אחד לא הכין אותך לפני החתונה לדילמה הכרוכה בלבישת סוודר בלי אפשרות פתיחה על ידי רוכסן או כפתורים. בבוקר את יוצאת לעבודה, מתוקתקת, תלבושת בסטייל, וכיסוי ראש מסודר כך שכל קצוות מטפחת מהודקת למקומה. אבל בעבודה עם המזגן נהיה לך קצת חם ועכשיו את בבעיה. להוריד את הסוודר? אפשר רק דרך הראש. להוריד אותו בלי לקלקל את כיסוי הראש או בלי שהמטפחת תיפול מהראש ותהיה לך פדיחה, קשה עד בלתי אפשרי. תישארי עם הסוודר וזהו. לא חבל על ההשקעה בקשירת המטפחת? אז יהיה לך קצת חם, ביג דיל. הרי כבר אמרו חז"ל: בשביל היופי, סובלים. 

עכשיו דמייני אותך מורידה סוודר בלי כפתורים צילום: shutterstock

5. לא על הלחם לבדו

נסיים בנקודה שמשותפת לשני המינים. אתם בעבודה ויצאתם להפסקה של 10 דקות. בתכנון: כריך טעים ומזין שהבאתם מהבית. נוטלים ידיים במטבחון ובשתיקה ניגשים לתיק להוציא את הכריך. כאן נופלת לכם ההבנה שמשמעות התיק הריק היא אחת: הכריך נשכח בבית. חוץ מהבטן המקרקרת עומד לפניכם אתגר נוסף: איך להשיג לחם חלופי בפנטומימה? למזלכם ליד העבודה יש קיוסק. אתם רצים בשתיקה לקיוסק, חוטפים מהמדף לחמניה, ובאים לשלם לקופאית. "מזומן או אשראי"?, היא שואלת. עכשיו אתם בברוך. לכו תסבירו לה למה אתם לא יכולים לדבר. הפתרון פשוט. תנגסו בלחמניה ואז תשלמו. ואם ישאלו אתכם למה עשיתם את זה וידרשו הסברים, פשוט תיטלו ידיים שוב מול עיניהם. ובתנועות ידיים ומלמול "מממ.. מממ!" תצאו בגב זקוף מהמכולת. הרי עכשיו יש לכם תירוץ לא לדבר ולא להסביר. גברים- קחו את הטריק הזה בימי המונדיאל. כשהאישה תבוא לדבר באמצע המשחק פשוט תטלו ידיים. היא נטלה תשעה קבין ואתם תטלו וככה לא יהיה לה עם מי לדבר.

זהו בינתיים, עוד אנקדוטות בטור הבא. עד אז מוזמנים להעביר את הזמן בצפייה במונדיאל. איך זה קשור לדתיים? נו אתם יודעים, להם יש כדורגל, אנחנו מתפללים שנזכה במהרה לעלות לרגל. מה אף פעם לא יצא לכם להמציא וורט? שנזכה.