מדוע חשוב לתת לילדים שלנו להיכשל?
כן, קראתם נכון, אין טעות בכותרת. חשוב לתת לילדים שלנו להיכשל לפעמים. בואו ואסביר את התפיסה החינוכית שעומדת מאחורי המשפט הזה. לפני כן, שיתוף קצר. אני עוסקת בחינוך כבר מעל ל-30 שנה. מה שמאפשר לי יכולת השוואה נרחבת לאורך השנים. ולצערי הרב, ואני אומרת את זה בכאב לב אמיתי, בשנים האחרונות ישראל הפכה להיות מדינה שמייצרת נסיכים ונסיכות. הפכנו להיות מעצמה של הורים מגוננים.
הורים רוצים את הטוב ביותר עבור הילדים שלהם וזה נהדר, אך בדרך, מבלי משים, עושים הרבה קיצורי דרך עבורם. חוסכים מהם התנסויות, עוזרים להם לקבל מהר את מה שהם רוצים. עושים עבורם מטלות שהם צריכים לדעת לעשות לבד. כך בשטח, ילדים מגיעים לגנים כשהם לא יודעים להתמודד עם משימות החיים.
להיכשל, לא להצליח זה כואב. זו הרגשה ממש לא נעימה, שאפילו יכולה לגרום לנו בושה. אף הורה לא מאחל לילד שלו לחוש כאב, כולנו רוצים לחסוך להם את עוגמת הנפש. וזו הסיבה שאנחנו עושים עבור הילדים שלנו כל מיני דברים רק כדי שהם לא יחוו כישלון או אי הצלחה.
אבל, כך נוצרת מציאות שבה אנחנו מגדלים ילדים שלא מתנסים ומתמודדים עם קשיים ואתגרים. אז הם גדלים ומגיעים למסגרות שיש בהם דרישות ובפעם הראשונה שהם נכשלים – הם מתפרקים, הם נבהלים ולוקחים את זה כל כך קשה והם יעשו הכל כדי לא להגיע למקום הזה שוב. הם לא יודעים כיצד להתמודד עם הכישלון. אז איך לא נכשלים שוב בחיים? התשובה מאד פשוטה: מפסיקים לנסות.
בכל פעם שהם יתקלו במשהו שהם חושבים שהם לא מספיק טובים בו – הם יוותרו מראש. הם לא יתנסו, כיוון שהם יפחדו לשוב לרגשות הלא נעימים האלו, של כאב ובושה. אז עדיף לא להתנסות, ככה גדלים ילדים שלא מאתגרים את עצמם, ילדים שפוחדים מלהתנסות בדברים חדשים ולצמוח ולהתפתח.
איך אפשר לגרום לילדים שלנו להתמודד עם כישלון?
כדאי לתת להם להיכשל. כלומר, להתנסות בדברים חדשים וזה בסדר שהם לא יצליחו בהם. אל תגנו עליהם יותר מדי, תנו להם להתנסות לבד. ואם הם יכשלו – לא נורא. זה המסר שנעביר, מותר לא להצליח, מותר לא לדעת, היו שם בשביל להכיל את אי ההצלחה שלהם, את העצב שלהם ועזרו להם להתגבר עליו.
לאחר שירגעו מעט מהתחושות הלא נעימות, חשבו יחד איתם ונסו להבין את הסיטואציה. מה קרה? מדוע חווינו אי הצלחה? חשוב להבין את שורש הבעיה, והיכן למעשה יושב הקושי שלהם. כך תצליחו לזקק את הנקןדה המשמעותית שעליה צריך להתאמן ואותה צריך לחזק.
המילה כישלון טומנת בחובה פוטנציאל, יש מיומנות מסוימת שעדיין לא מבוססת אצלי מספיק טוב ולכן לא הצלחתי. זה הכל. אז מה עושים? מתאמנים מתאמנים שוב ושוב ושוב עד שמצליחים. המסר שלנו כהורים וכאנשי חינוך הוא שמותר לא להצליח. החוכמה לא להיבהל מזה. החוכמה לא לתת לכישלון להשאיר אותנו למטה ולוותר לעצמנו.
אנחנו נאמן את הילדים שכישלון (אני אוהבת לקרוא לזה "אי הצלחה") בסך הכל מורה לנו שיש מקום נקודתי שעליו אנחנו צריכים להתאמן שוב ושוב ושוב, עד שנצליח. כשזה יקרה, כשההצלחה תגיע, היא תהיה מתוקה כל כך.
עכשיו דמיינו שני ילדים: ילד ראשון מפחד מכישלון ולכן לא מתנסה בשום דבר חדש. ילד שנשאר במקום. ילד שני הוא ילד שלא מפחד להתנסות, כי ההורים בבית ליוו אותו ולימדו אותו שאם לא מצליחים – זה לא נורא, עורכים בדיקה במה לא הצלחנו ומנסים שוב ושוב עד שמצליחים. מה הייתם מעדיפים?
יעל שוורץ, הלוחשת לגננות ולהורים, יועצת חינוכית בכירה (M.A.) מדריכת הורים אישית בכירה מעל ל-30 שנה ומרצה. כתבה את שיטת מהורים מתוסכלים להורים מנהיגים. מנהלת מועדון הורים ייחודי להורים שרוצים להיות הכי טובים שהם יכולים. נייד : 0543455683 מייל: schwartzyael67@gmail.com.