הילד שלכם הרביץ או שקיבל מכות? – איך תעברו את החוויה נכון

מריבות בין ילדים שכיחות והן חלק מדרכם להבין מה המקום שלהם בעולם ואיך להתנהל מול אחרים. זה לא הופך אותן ללגיטימיות אך זה הופך את התפקיד שלנו ההורים ליומיומי וחשוב

חדשות כיפה מיכל כרמי 09/11/20 21:50 כב בחשון התשפא

הילד שלכם הרביץ או שקיבל מכות? – איך תעברו את החוויה נכון
ילדים רבים, צילום: shutterstock

הילד שלך חזר מבית הספר ואמר שהילד של השכנים הרביץ לו? את מכירה את הבן שלך ויודעת שגם הוא מציק ולפעמים ילדים זה ילדים ואת גם מכירה את השכנים והם אנשים מקסימים ואכפתיים. איך תגיבי?

התקשרה אמא והתלוננה שהילד שלך הרביץ לילד שלה בבית הספר. את מכירה את הבן שלך שהוא מקסים ונחמד אבל גם לפעמים חמום מח ובייחוד כשמציקים לו. את גם תוהה לעצמך האם הבן שלה יכול לפעמים לשגע מישהו בפרצופים ובשטויות שלו. איך תגיבי?

לצערי, זו לא שאלה תיאורטית. יש לי 5 בנים אנרגטיים ושובבים . לפעמים אני מוצאת את עצמי בצד שאליו מתקשרים ולפעמים אני בצד המתלבט או המתקשר לאחרים.

ניסיתי לפרק את זה כאן לכללים שמנחים אותי ולכתוב אותם למענכם.

כמובן שאני מסייגת מראש : אין הכוונה בהתייחסותי כאן למקרים של קורבן ופוגע או למקרים של אלימות- במקרה כזה צריך לערב את כל הנוגעים בדבר ולעזור לקורבן , אך גם לפוגע. הרי כולם זכאים לחיים של חברות וחוויות טובות ובסופו של דבר הם גם יהיו המבוגרים של המחר.

כשאני מבינה שקרה מקרה שכזה (אלימות מילולית, פיזית, התייחסות חברתית בעייתית וכד') אני קודם כל :

  1. יושבת עם הבן שלי לשיחה ומקשיבה: מה קרה מזווית הראיה שלו, מה הוא חש, מה הבין, מה הוא עשה, אני שואלת כמה שיותר שאלות וכמה שיותר פרטים. אחר כך אני שואלת אותו מה הוא יכול לספר לי מזווית הראיה של החבר שהיה מעורב- האם הוא חושב על זה אחרת וכו'. אפשר לנסות תרגיל בו הבן שלי ידמיין שהוא הילד השני ויתאר את הסיטואציה מהעיניים שלו. אפשר ללמוד מכך פרטים נוספים + לאפשר זווית חינוכית מרתקת לבן שלי , שיבין מה חש הצד השני .
  2. אני משוחחת עם הבן שלי כתגובה חינוכית: מה היה לא בסדר בסיטואציה בכללי, מה היה שגוי מבחינתו, מה הוא יכול לעשות אחרת ואיך הוא כרגע יכול לשפר- ולא משנה אם הוא כרגע בצד הפוגע או הנפגע- אחריותי כאמא ללמד אותו מתוך סיטואציה קיימת לאסוף תובנות לחייו.  .

לאחר שהבנתי צד אחד בעניין ( אגב, אני מעדיפה קודם לאכול יחד משהו, להירגע ורק כשנרגעים לדבר על זה ) הכללים שמנחים אותי בכמה , האם ואיך להתערב הם:

  • שכיחות התופעה: האם זה מקרה חד פעמי? האם זה חוזר על עצמו?
  • מי מעורב: האם יש כאן ילד חלש יותר שצריך תיווך, עזרה, התייחסות מיוחדת?
  • מיומנויות חברתיות ללמידה: האם חשובה לי דווקא המשך המעורבות החברתית הזו של הבן שלי לשם תרגול ולמידת מיומנויות חברתיות? האם אלו שניים שלא מסתדרים ויש אפשרות ללמד אותם ולקדם אותם להסתדר או לפעמים הלימוד יהיה דווקא שהם לא מתאימים וזה בסדר להתרחק מתוך כבוד ואכפתיות ורצון למנוע את הסכסוך הבא.
  • מסר חינוכי: האם יש דווקא באירוע הזה מסר חינוכי שאני מעוניינת להעביר לילד שלי? דוגמאות לסוגי מסרים:  "אני כאן בשבילך"? ," על דבר כזה אני לא עוברת בשקט " , "הבן שלי לא יהיה מעורב בדבר כזה?" "כאמא חשובה לי הערכיות וההתחשבות של הבן שלי באחרים" ," חשיבות התיקון ובקשת הסליחה" ועוד...

נקודות נוספות שאני חושבת עליהן:

  1. כשאני מתקשרת להורה השני , אני מזכירה לעצמי לכבד אותו.
    למה?
    * כי הוא לא האחראי על הבחירה של הבן שלו – הוא אחראי על החינוך (וזה הבדל גדול)
    * כי המטרה שלי היא לגייס אותו לעזור בסיטואציה ולא אשיג זאת אם אזלזל, אפגע או אאשים בצורה לא מכבדת. 
     
  2. חשוב מאוד לשים לב האם אני מוצאת את עצמי כל הזמן בסיטואציות דומות מול הבן שלי (כפוגע או כקורבן) – אם כן- כנראה זה קשור לדינמיקה שנוצרה ביני לבינו ואז צריך לשנות את הדינמיקה ולפנות לייעוץ ולהנחיית הורים .
    ריבות בין ילדים שכיחות והן חלק מדרכם להבין מה המקום שלהם בעולם ואיך להתנהל מול אחרים. זה לא הופך אותן ללגיטימיות אך זה הופך את התפקיד שלנו ההורים ליומיומי וחשוב: אני כאן לתווך, לשקף, לעזור להרחיב את עולמו של הילד ולהבין שיש עוד אופציות שבאפשרותו להיעזר בהן, להיות המבוגר האחראי המחליט מה הוא הגבול ומתי הוא עבר ולפנות לגורמים נוספים לעזרה כשצריך. ניתן להשתמש במקרים כאלו גם כמנוף לשיח על חשיבות השיתוף, עזרה לזולת, אכפתיות, בקשת עזרה, הזכויות והחובות של כלל הילדים והאחריות החברתית שלנו בבחירה איך להתנהג ואיך להגיב.

 

מילה אישית: הכי חשובה בעיניי ההרגשה של ההורים. אם אתם מרגישים שאתם מעוניינים לפנות להורים של הילד השני- תקשיבו ללב שלכם. טובת הילד שלכם מול העיניים וכן הערכים בהם אתם מאמינים. אך כמו שכבר כתבתי זיכרו שמדובר בילדים- לכל צד יש את המניע והחוסר שלו וכל צד ראוי לקבל מענה חינוכי הולם ומצמיח . מנסיוני, האפשרות להשיג זאת תגדל  כאשר תפנו לצד השני ותבהירו לו שאתם מעוניינים לעבוד יחד בכבוד הדדי כדי לקדם את שני הילדים המעורבים.  

 

 

לטורים קודמים

 

מיכל כרמי - אשת חינוך. מרצת העצמה למבוגרים ונוער, מנחת חוגי הורים, כותבת טורי חינוך ומנהלת דף הפייסבוק:" שפר באהבה-מיכל מיכל כרמי", מורה בתיכון ואמא לשבעה.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן