תעזבו אותי כבר בשקט!

"החופש הגדול מהווה תמיד תקופת מתח מיוחדת, אך כשמצטרפים אליו גורמי לחץ רבים נוספים – הוא עלול להפוך לבועה שעלולה להתפוצץ" | כדי לשמור על היחסים עם הילדים בבית, המטפל רפאל שטראוס מציע שורה של צעדים אפשריים

רפאל שטראוס
ה באב התשפ
,
26 ביולי, 2020 18:16
מה נעשה עם הילדים?

מה נעשה עם הילדים?צילום: ללא

תעזבו אותי כבר בשקט!  מה אני עבד שלכם?! גם אתם לא לוקחים אותנו לשום מקום, וגם מעבידים אותנו כל היום!". ולאחר מכן בום גדול של טריקת דלת... 

חמש דקות לפני כן אתם יושבים על הספה בסלון ומנסים ליהנות מכמה דקות של שקט. זה היה עוד יום מעייף אבל די מוצלח. הצלחתם לגרום לילדים לעשות משהו חוץ מלבהות במחשב, אפיתם משהו ביחד לארוחת הערב, ובצהריים שיחקתם טאקי ביחד. אתם סוקרים במהירות את מאורעות היום ונזכרים שהמתבגר לא הוריד את הזבל, למרות ששבתם וביקשתם זאת מספר פעמים. אתם קוראים לו לסלון ומבקשים ממנו בעדינות לעשות את תפקידו בבית ולהוריד את האשפה. 

התגובה שאתם מקבלים הייתה כל כך לא צפויה והיא גורמת לכם להישאר על הספה פעורי פה. תוכן המילים והטענות שלו נעלמים לגמרי בתוך עוצמת הדציבלים המפתיעה. אמנם הצלחתם להבין שהוא 'פחות מתחבר' למטלה של זריקת האשפה, שמשעמם לו בבית, שנמאס לו מהקורונה ושהוא היה מעדיף שתצאו לטייל בצפון כבר ולא תחנקו בבית, אך בכל זאת אתם נותרים המומים, לא מבינים ומופתעים לחלוטין. הכל בסדר עם הבחור?

לאחר ההלם הראשוני אתם נזכרים שזוהי לא הפעם הראשונה שהבן שלכם מתפרץ פתאום על דברים שבעיניכם נראים שוליים וחסרי משמעות. כבר תקופה שאתם מרגישים שהוא נוטה מדי לכעס ולצעקות ושמשהו מציק לו. אבל מה בדיוק הסיפור שלו? האם זה כעס חריג ומדאיג או סתם אפיזודה חולפת של נער מתבגר? האם הקורונה גורמת ללחץ עודף שבא לידי ביטוי ככה וזה נורמלי לחלוטין או שמא המצב מביא אותו לקצה שעלול להפוך לבעייתי יותר? 

***

התקף כעס או עצבים נגרם ממגוון של סיבות בחיי האדם. הוא יכול להיגרם מקשיים חברתיים, בין-אישיים או תהליכים עצמיים שעוברים על האדם. היכולת לשים את האצבע על הגורם הנכון, לנתח אותו ו'לפרק' אותו היא הבסיס החשוב ביותר לטיפול באירוע. 

השלב הראשון בניתוח הוא כמובן להיזכר האם מדובר באירוע חד-פעמי או באירוע חוזר. לאירוע חוזר יש להתייחס ברצינות רבה יותר. לאחר מכן יש לנסות להבין גם את הגורמים בעבר שהביאו להתפרצות, ולאמוד את ההשלכות העתידיות – האם ההתפרצות עלולה לגרום לו להפסיד משהו? האם הוא יודע להרגיע את עצמו או שהכעס נשאר אצור ויותר תהליך התדרדרות מתמשך? 

החופש הגדול מהווה תמיד תקופת מתח מיוחדת, אך כשמצטרפים אליו גורמי לחץ רבים נוספים – הוא עלול להפוך לבועה שעלולה להתפוצץ. החופש הזה מגיע אחרי תקופת 'חופש' ארוכה גם ככה, קשה מאד להיפגש בו עם ילדים אחרים, קייטנות ומחנות בוטלו, אירועים קטנו או שונו, ולא נשאר לילדים כמעט דבר לעשות, מלבד שהייה בבית – עם האחים הלחוצים גם הם, ואיתנו, ההורים, שעלולים לסבול  גם כן ממתח – אבטלה, דאגות פרנסה, או סתם טרדות מריבוי זמן עם הילדים... 

אז כיצד נדע מה עלינו לעשות?

ברמה המעשית יש להפריד את מה שניתן וכדאי לעשות מלכתחילה, לפני ההתפרצות. תפקדינו בתור הורים הוא להשתדל לחוש את ילדינו ולנסות לוודא איתם, עד כמה שניתן, עד כמה המצב הנוכחי נוח או מאיים עליהם? עד כמה הם חשים שמדובר במציאות זמנית שתחלוף או שהם מרגישים 'כלואים' במציאות קשה ולוחצת? במקרה שהמתבגר ישתף איתנו פעולה ייקל עלינו להגיע להבנה ברורה מה מצבו, מה הגורמים לכעס, וכיצד נכון יהיה להרגיעו. 

אולם במקרים רבים נערים ונערות מתבגרים נוטים שלא לשתף פעולה, ואנו נאלצים לגשש באפילה. במצב כזה השאלה המרכזית שצריכה לעמוד לנגד עינינו היא האם הכעסים שאנו חווים אצל הנער פוגעים בהתנהלות היומיומית שלו? האם העצבים שהוא מפגין בבית מדרדרים את תפקודו האישי או פוגעים במרקם הביתי? אם התשובה היא שלילית, ובשאר הזמן התפקוד שלו גבוה – הוא משחק, משתתף, אוכל ומבלה עם כולם – אזי אפשר להנמיך את דף החרדה, ולהמשיך בחיים, תוך חיזוק של הקשר איתו כמובן, עד כמה שניתן. אך עם לצד התפרצויות הזעם אנחנו חווים גם התכנסות, שינה מרובה, איבוד תיאבון או אלמנטים נוספים שפוגעים בתפקוד השוטף – ייתכן וזה הזמן לשקול גם שילוב של טיפול מקצועי – בנער, או במסגרת הדרכת הורים מקצועית, כדי לוודא שהאירוע לא מתדרדר יתר על המידה. 

אבחון מוקדם שכזה הוא בדיוק החלק בו האחריות ההורית מגיעה לשיאה, ומוסיפה למרקם המשותף את הגורם הטיפולי שזה בדיוק תפקידו – זיהוי הקושי המדויק, ובניית המתווה הנכון לשחרור מדויק ובריא יותר של הכעסים והלחצים. 

הכותב הינו מטפל מוסמך בפסיכודרמה (MA), המתמחה בבני נוער. 054-7733028

26.07.2020

1. צריך לזכור נקודה חשובה (נעה )

הרבה הורים מפחדים מהמילה טיפול כי היא נשמעת להם כאילו הם עשו משהו לא בסדר, וזה ממש לא נכון. הסיטואציה המתוארת יכולה לקרות ממש בכל בית, וחשוב לדעת מתי כדאי להיעזר באיש מקצוע, וזו ממש לא בושה!

דווח על תגובה לא ראויה
26.07.2020

2. מדהים! (עמיקם והילדים)

רפאל, תודה רבה על השיתוף!
באמת מתפללים לחופש שקט, במיוחד בתקופה כה מורכבת שאנחנו יכולים למצוא את עצמנו כל רגע בבידוד עם הילדים.
תודה על הדברים!

דווח על תגובה לא ראויה
26.07.2020

3. מתוך המשפחה (יחיאל פרקש)

קולע ומנוסח היטב בשפה קלה ובהירה, ונותן כלים להורים המתבגרים להאזין ולחוש מצוקת הנוער מתוך הזדהות והרגשת שייכות, ונותן מיגוון עצות מועילות, מתוך נסינו הרב של רפאל היקר החד והמקצועי,
אשריך שאתה מקל עלינו ונותן תחושת בטחון בלב וסדר בראש לעבור את הים הגדול...

דווח על תגובה לא ראויה
26.07.2020

4. מאמר מחכים! (חנה )

החכמת אותי. נסחת את הבעיה בצורה פשוטה וברורה. הבאת שיטות פשוטות לבדוק את מצב הילדים. תודה על הצגת הבעיות והצעות דרכים לזיהוי הקשיים.

דווח על תגובה לא ראויה
27.07.2020

5. מאמר שנותן אור! (אלדד דהרי)

אכן כפי שכתב הכותב רפאל .
לפעמים בשיגרת היום יום אנו נשארים המומים ולא נותנים לעצמנו זמן חשיבה.
יישר כח שנתת לנו את התזכורת .
נשמח שכתוב עוד דברים.
מטפל רגשי זה מה שהדור זקוק לו...

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

שוטר מג"ב באירוע צילום: דוברות המשטרה

המשטרה: מתיישבים תקפו שוטרים באבנים ובקבוקי צבע ליד יצהר

קרא עוד