שבט אחים- גם יחד

עם כמה אנשים תחגגו את ליל הסדר? 20? 40? יש משפחות שמתחילות את הספירה מ-150. לעיתים זה תחליף למפגש בשמחה המשפחתית, לפעמים כדי לעשות נחת רוח לסבתא. על הלוגיסטיקה, ההכנות והשמחה בביחד. וגם: ליל סדר במקום בליינדייט, קניידלאך במקום להזמין קפה

חדשות כיפה נתנאל לייפר ואפרת קרסנר, כיפה 07/04/16 15:58 כח באדר ב'

שבט אחים- גם יחד
באדיבות המצלם, צילום: באדיבות המצלם

ליל הסדר הוא הלילה הכי משפחתי בשנה אצל רוב המשפחות היהודיות בארץ ובעולם. לא לחינם ליל הסדר מוקדש רבות לילדים ולשאלותיהם. יש כאלו שהולכים עם המשפחתיות הזו עד הסוף גם כשמדובר כבר בעשרות מסובים על כל הלוגיסטיקה הקשורה בכך.

הם מארגנים מקומות לינה לכל האורחים הרבים, אוכל בכמויות מסחריות ושולחן סדר מפלצתי בגודלו זאת מעבר לניקיון הבית לפסח ושאר ההכנות לחג שכולנו חווים לפני חג החרות. משפחת ב' חוגגת מידי שנה את ליל הסדר ויום הראשון של חול המועד פסח יחד. הם אמנם סירבו ששם המשפחה יופיע במפורש מ"חשש לעין הרע" אבל הרוח החיה של האירוע המארגנת נאותה לשתף אותנו במעט מההכנות.

"מגיעים אלינו כ-180 מסובים, זה הפך למסורת שאף אחד לא מוכן לוותר עליה, כל ילד שמתחתן מביא מיד לאחר מכן את אשתו וב"ה גם את הילדים. למרות כל הטירוף והעבודה אין סיכוי שאוותר על כך, כל עוד יש כוחות במותניי", מספרת ר'.

לדבריה, מדובר בהתגייסות משפחתית כוללת כשכל אחד מופקד על פריט אחר משולחן הסדר מלבד הסעודה שמוזמנת מקייטרינג. "כל אחד מושיט יד וככה אנחנו גם מתגברים על העלויות הגדולות של סדר כזה. בשנים הראשונות, לפני כ-20 שנה שהתחלנו את המסורת היו ישנים אצלי ואחותי שגרה בקרבת מקום, אך ב"ה המשפחה גדלה מאד ואנחנו נמצאים בבית ארחה במרכז הארץ שאנו שוכרים אותו באופן מלא ליומיים הראשונים של החג".

גם ברוריה כנפו ממרכז שפירא עורכת מידי שנה סדר פסח לעשרות בני משפחה, "זו כבר השנה השישית שאנחנו מארגנים את המסורת הזו. "במשפחה של בעלי עושים את זה 35 שנים וזה הפך להמוני מידי עבורנו ולכן החלטנו לנסות לעשות משהו קטן יותר עם המשפחה מהצד שלי", היא מספרת על הסיבות שהביאו אותה להתחיל מסורת משלה, "השנה באופן מצחיק אנחנו נמצאים בסיטואציה דומה, לסדר יגיעו לפחות 60 איש וייתכן שהמספר יעלה בדרך כלל אנחנו מכינים קערת סדר לכל ראש משפחה ועורכים את הסדר יחד, אך אולי השנה בשל מספר המסובים נחלק את הסדר עצמו למשפחות משפחות ואת חלקו נעשה יחד כולנו".

"הדלק שלי זאת אמא"

הדחף שמניע את המשפחות להיכנס לפרויקט מורכב בשל הצורך להיערך לפרטים הרבים של ליל הסדר הוא תמיד המשפחתיות, "אצלי הדלק זאת אמא שלי, שאני עושה את כל המאמץ לכבודה. כל עוד אימא איתנו עד 120, אני אתן לה את התענוג הזה. מדהים לראות אותה יושבת במרכז השולחן והיא פשוט מתמוגגת. זה לכשעצמו נותן לי כוח לעשות את זה שוב באהבה ובשמחה", מסבירה כנפו.

גם אצל משפחת ב' הרעיון הוא המשפחתיות, "במשך השנה כולנו כל אחד עסוק בענייניו ולא יוצא לנו כמעט להיפגש מלבד בשמחות ואז לא ניתן כל כך לדבר הן בשל הרעש והשמחה עצמה ולכן חשוב לנו מאד להיפגש בכיף שלנו בחג הפסח ואנו מחכים לזה בכיליון עיניים לבוא לבית הארחה הפשוט יותר מכל מלון 5 כוכבים שיוצע לנו", הם מספרים.

אצל גב' כנפו המספרים יותר נמוכים אך עדיין דורשים פתרונות לשכן את כולם, "אצלנו בישוב זה קל לעשות את זה כי יש לנו אולם אירועים מסודר. בשנה הראשונה לא לקחתי חדרים ולקחתי דירות ממשפחות שלא היו בחג ביישוב, אבל זה היה פחות נוח ומורכב יותר כי הייתי צריכה לדאוג לכל הדברים בדירות וכן לוודא לאחר מכן שהן מוחזרות כראוי. לכן, בשנה לאחר מכן פניתי לישיבה ושם אנו שוכרים חדרים לכל המשפחות על פי הצורך".

לא משנה כמה זה יעלה

העלות של חג כזה אינה נמוכה אך אינה מרתיעה את המשפחות, "גם אם זה יעלה לנו כמו בית מלון יוקרתי נתקשה לוותר על החוויה", אומרת ר'. גם כנפו מספרת כי העלות לא מרתיעה אף אחד, "יאמר לזכות המשפחה שכולם מוכנים לשלם כמה שיעלה. האחדות חשובה וחסרה לנו והעלות היא כאין וכאפס לעומת הריווח וההנאה. בשנים הראשונות ניסיתי להוזיל את העלויות ולחפש דברים זולים יותר, אך הם התקשרו ואמרו שנעשה את זה הכי טוב שאפשר".

(צילום: באדיבות המצלם)

עם כל אתגרי הלוגיסטיקה כנפו לא מוותרת על פינוקי החג אותם היא מכינה בעצמה. "אנחנו מביאים קייטרינג אבל יש כמה דברים שבכיף שלי להכין אותם. חשוב לי שלאמי יהיה את מרק הקניידלאך שהיא כל כך אוהבת כל מיני דברים מדובר במרק ירקות ענק עם לפחות 250 קניידלאך. אני מכינה גם לחמניות מיוחדות כשרות לפסח שכולם אוהבים לאכול עם הרוטב של הדגים, בשנה שעברה הכנתי 200 כאלה וכנראה שהשנה המספר יצטרך לעלות".

היא מספרת כי למרות שהעול הגדול עליה כולם נרתמים כדי לסייע. "אני מבקשת מכל מי שמכשירה את התנור שלה להכין עוגה ככה שיש גם משהו כיפי לאכול כשחוזרים מבית הכנסת. ובאופן כללי יש הירתמות של כולם למרות שכשהם באים הכל ערוך ומסודר, אבל בחג עצמו כולם נרתמים וכולם עוזרים למאמץ המשפחתי".

תוך כדי שיחה עולים פרטים רבים שנכללים בארגון של ליל הסדר ורמת הארגון והחשיבה שלה מפתיעים, "אני משתדלת לדאוג שבצהריים לפני ליל הסדר תהיה ארוחה מסודרת כדי שאף אחד לא יהיה רעב והילדים לא יהיו נודניקים. אני גם מארגנת פינת הנקה נסתרת ונוחה כדי שכולן תוכלנה להרגיש בנוח", מסבירה כנפו.

תחילת הקמפיין בוואטסאפ המשפחתי (צילום: צילום מסך)

הביחד בתוך הלבד

לעומת תופעת המשפחתיות המתחזקת ישנם את אלו שדווקא נמלטים מהפגישה עם הסבתות והדודות המעצבנות. בשנים האחרונות, החלה תופעה של רווקים שלא מעוניינים לחגוג עם המשפחה הקרובה את ליל הסדר, ומתארחים במקומות אחרים, שמציעים להם פעילויות ומפגשים עם אנשים חדשים. לרוב לצורך הכרות עם בני המין השני. במרכז ליהדות ורוחניות 'שורשים' בתל אביב, מקיימים כבר בפעם השביעית ליל סדר במיועד לרווקים בלבד.

הרב יקיר לנעס, מנהל רוחני במרכז, מספר ל'כיפה' על החוויה הייחודית שהם מציעים במקום, ומסביר מדוע הרווקים בוחרים לעזוב את המשפחה בחג הכל כך משפחתי: "זה מיועד לציבור שרוצה לחוות את ליל הסדר בצורה אחרת, לרווקים בני 20- 40 שנמאס להם לשבת בבית עם ההורים. מגיעים אלינו גם כאלה שהם מסורתיים, ועל רצף שונה של רמה דתית".

הרב לנעס אומר כי הסדר מיועד ל-70 איש בדיוק. הרב מסביר שהסיבה שמספר זה נבחר כדי לשמור על גודל סביר שמצד אחד יאפשר שאנשים יכירו, אבל לא בצורה המונית מידי. עוד מוסיף הרב, כי הייחודיות היא הדינמיקה הקבוצתית שמתרחשת בסופה של הסעודה: "הרבה אנשים מגיעים אלינו עם כוונה ומטרה להכיר. אנחנו אמנם לא מבטיחים כלום, אבל יש משהו מאוד מעניין בליל הסדר שאנו עורכים. יש שיתוף של הקהל בהגדה, הקהל לא סתם קורא או מאזין הוא ממש לוקח חלק. בדינמיקה הקבוצתית בסוף, כל אחד מהמשתתפים מציג את עצמו ויש היכרות, כך שגם אם לא זכית להכיר מישהו במהלך הסדר, אתה יכול לעשות את זה לאחר מכן".

הרב לנעס, בניגוד לחלק מהטוענים כי הדור הצעיר של היום, יותר בררן ומפונק מבעבר ולכן יוצר לעצמו סדרים אלטרנטיביים, אומר כי בעיית הרווקות אינה חדשה והייתה קיימת גם לפני שנים רבות: "לדעתי יש התעוררות גדולה של ציבור לבוא ולעזור ולכן אנחנו יותר שומעים על תופעת הרווקות על שלל השלכותיה. זה לא שפעם לא היו רווקים, פשוט היום יש יותר מודעות לנושא. הרי גם בעבר לא כולם התחתנו מהר".

לשאלה האם הוא רואה בעובדה שהם בוחרים שלא להיות בליל הסדר עם משפחתם משהו עצוב הוא עונה כי ניתן להבין אותם. "מצד אחד זה עצוב שהם לא יכולים להיות עם המשפחה, כי כנראה שקשה להם כל שנה להיות עם אותם אנשים, אבל השמחה היא גדולה יותר מכיוון שיש אנשים שיוצאים אחר כך ומכירים את בני הזוג שלהם, וזו חוויה לא רגילה. אני יכול לומר שלפעמים הרישום נסגר מאוד מהר, כי יש ביקוש עצום. כואב הלב שזה המצב, אבל יש צורך מאוד גדול בזה ואנחנו חייבים להירתם ולעזור".

במחשבה שנייה, ניתן לראות כי גם אלו שמעדיפים שלא לחגוג את ליל הסדר עם משפחתם בוחרים בסופו של יום להיות בחברת אנשים רבים אחרים מה שמוכיח שוב את העובדה של מרכזיותו של ליל הסדר בחוויה השיתופית שלנו כיהודים והצורך שלנו לחוות אותו יחד עם המשפחה או אנשים אחרים.