"עצת נפש" נגד שידוכי הומואים דתיים: "לא ניתן להקים משפחה בלי אהבה"

בארגון "עצת נפש" המתמודד עם תופעת הנטיות ההפוכות במגזר טוענים כי הקמת משרד השידוכים החדש להומואים דתיים לא פותר את המצוקה שלהם, זאת לעומת הצלחת הטיפולים הפסיכולוגיים

חדשות כיפה אורי פולק 21/08/11 18:55 כא באב התשעא

"עצת נפש" נגד שידוכי הומואים דתיים: "לא ניתן להקים משפחה בלי אהבה"
אלנתן גוטוירט, צילום: אלנתן גוטוירט

בארגון "עצת נפש" המתמודד עם תופעת הנטיות ההפוכות, בין היתר באמצעות קידומם של "תהליכי המרה" פסיכולוגיים, מותחים היום (א') ביקורת על הקמתו של משרד השידוכים בין הומואים ללסביות דתיים, "אנחנו", כפי שדווח בכיפה.

כפי שפורסם בכיפה ובמסגרת יוזמה חדשה בציונות הדתית ולראשונה בעולם, הוקם באחרונה משרד שידוכים בין הומואים ללסביות דתיים, המבקשים להקים בית בישראל אך להמשיך ולהישאר "בארון". מאחורי היוזמה המהפכנית עומד הרב ארלה הראל, לשעבר ראש ישיבת ההסדר בשילה וכיום מעביר שיעורים בישיבת אלון מורה, שהשיג לרעיון תמיכה נרחבת ממספר רבנים בכירים בציונות הדתית.

אולם בארגון "עצת נפש" מסבירים היום בתגובה לכיפה כי בעבר הרחוק הייתה תמימות דעים בקרב הקהילה הפסיכולוגית לגבי העובדה שהמשיכה ההומוסקסואלית היא חלק ממצב נפשי הגורם לסבל רב ומצוקה לנתונים בו, ולכן נעשו ניסיונות רבים לסייע למתמודדים עם משיכה זו. ובאופן עקרוני, תוהים ב"עצת נפש", האם הקמת המשרד "תאפשר ליצור תא משפחתי יציב כשאין אהבה רומנטית בין בני הזוג? איך מרגישים חתן וכלה ביום חתונתם כשבנישואיהם הם מוותרים על רצונם האנושי והבסיסי בזוגיות של אהבה? ואיך יחושו ילדים הגדלים בצילם של הורים אשר היחס ביניהם הוא חברי שותפי ותו לא, האם פתרון זה הוגן גם כלפי הילדים?".

"התפיסה המקובלת, באותם הימים, הניחה שהמשיכה ההומוסקסואלית התפתחה במקום המשיכה ההטרוסקסואלית, ושיטת הטיפול הרווחת התמקדה בנסיונות להמיר את המשיכה ההומוסקסואלית במשיכה אחרת, ע"י טיפול התנהגותי או טיפול פסיכיאטרי לדיכוי החשק המיני. ניסיונות טיפול אלו בד"כ לא הניבו פרי, ואף עוררו התנגדות בקרב הקהילה הפסיכולוגית ובצדק", מסבירים ב"עצת נפש".

לטענתם, בשנת 1973 ובעקבות חוסר ההצלחה של טיפולי ההמרה, ובעקבות לחץ פוליטי של הארגונים ההומוסקסואלים בארה"ב הוצאה הנטייה ההפוכה ממגדיר הפרעות הנפש האמריקאי, ובכך "נפתרה הבעיה".

"כיום, לאחר התפתחויות רבות של הטיפול והמחקר, התפתחה והתבססה ההבנה שאת המשיכה ההומוסקסואלית המינית והרגשית יותר נכון לתאר ככמיהה גברית אצל גברים, וככמיהה נשית אצל נשים", מסבירים ב"עצת נפש". כיוון שכך, ב"עצת נפש" טוענים כי מבחינה מדעית-פסיכולוגית, "הכמיהה הגברית לא התפתחה במקום המשיכה ההטרוסקסואלית אלא על גבה, משמעות הדברים היא שהמשיכה ההטרוסקסואלית חבויה בקרבו של המתמודד אלא שהכמיהה הגברית גורמת להדחקתה, ועל ידי טיפול נכון תינתן למתמודד האפשרות להרפות מן הכמיהה הגברית ולהצמיח מחדש את המשיכה ההטרוסקסואלית".

"בעקבות התפתחות ההבנה התפתחו גם שיטות הטיפול, ובמקום "טיפולי ההמרה" התחדשו טיפולים המתמקדים בשורשי הכמיהה הגברית, התגלה כי הטיפול בבעיות המהותיות מאפשר למתמודד להתחבר לזהותו הפנימית. צורות טיפול אלו התגלו כיעילות ביותר, ומטפלים רבים מדווחים כי אחוזי ההצלחה בטיפול בכמיהה הגברית בקרב מטופליהם גבוהים מאחוזי ההצלחה בטיפולם בבעיות אחרות", טוענים בארגון.

ב"עצת נפש" אומרים כי במהלך השנים האחרונות הצליחו בארגון לטפל פסיכולוגית במתמודדים רבים שפנו לטיפולים פסיכולוגיים. "חלק גדול מהם הצליחו לממש את רצונם ולהקים משפחות המבוססות על קשר של אהבה רומנטית ומשיכה מינית בין ההורים, משפחות אשר בהם גם הילדים וגם ההורים חיים בתחושת אושר, שלימות ושמחה", ציינו ב"עצת נפש".