עוברים דירה? תזכרו - ילדים הם לא חפצים

מעבר דירה יכול להיות לא קל, אבל תעצרו רגע ותחשבו, איך הילדים שלכם חווים אותו ולמה כדאי להכין אותם רגע לפני המעבר

חדשות כיפה נחמה קירשנבאום אבינר 27/12/15 12:43 טו בטבת התשעו

עוברים דירה? תזכרו - ילדים הם לא חפצים
shutterstock, צילום: shutterstock

"ביתי הוא מבצרי" הינה אמירה עתיקה שרובינו יכולים לחתום עליה. לא משנה באיזה סוג מבנה אנחנו חיים, עד כמה הוא מטופח, נקי או מסודר. עד כמה אנחנו אוהבים את סביבת המגורים או את השכנים, בסוף יום תמיד נחמד לחזור, לסגור את הדלת מאחורינו ולהרגיש ש"הגענו הביתה".

מעבר דירה משבש את סדרי החיים ומערער את יסודות תחושת "המבצר". אכן, בסקאלת גורמי הדחק (סטרס) מעבר דירה נחשב לגורם לחץ גדול מאד יחד עם מוות במשפחה וגירושין. כדי להבין זאת אפשר לחשוב על תהליך ההרדמות. כדי להכנס למעגל השינה אנחנו צריכים להתמסר אליו. התמסרות דורשת רוגע ואימון. היכולת להתמסר לשינה נובעת בין השאר מהאימון שאני יודעת איפה אני ומרגישה בטוחה בו. בית חדש, מושקע ורצוי ככל שיהיה, הוא זר לי. לכן ישנו קושי גדול להתמסר אליו שכן כשפוקחים עיניים בבוקר ומחפשים את המוכר - הוא איננו שם.

ילדים אינם חווים מעברים בקלות. הם חשים את הזרות ואין להם אימון - כי הסביבה איננה מוכרת. דברים אילו אמורים לא רק בשטח שמחוץ לבית אלא גם ואולי במיוחד בתוך המבנה עצמו. כל גיל והזרות שלו. בין אם מדובר במיקום שונה של ארגז הצעצועים ובין אם מדובר במיקום שונה של מתג החשמל. בית נותן תחושה של אדנות, הנוסכת ביטחון בי וביכולות שלי. החידוש והזרות מבטלים תחושות אילו ויכולים לפנות את מקומם לחרדה ואי שקט.

מה עושים? ברגע שילד כבר מתקשר ובודאי לילדים גדולים יותר חשוב לפתוח ערוץ תקשורת בנושא. כל אחד לפי הבנתו. מעבדים את הפרידה מהישן המוכר ולכן האהוב, ומתכוננים לבאות. מבליטים את מה שהולך להיות טוב (ריהוט חדש, גודל) ומשקפים שיתכן ויהיה גם מעט קשה. עדיף שתהיה אזעקת שווא מאשר קושי שהגיע בהפתעה. לצד שיקוף זה צריכה גם לבוא הבטחה כי אנו כמשפחה נעשה הכל כדי שנעבור תקופת הסתגלות זו ביחד ובקלות. מעבר לכך, חשוב לשתף את הילדים בפרטי המעבר ולתת להם תחושה כי הם "עוברים" ולא "מועברים" כיתר החפצים בבית. לכן, אם אפשר שייקחו חלק (כל אחד כפי יכולתו) במיון הדברים שלהם ובאריזתם. יש להתייעץ איתם על ארגון החדר והארון בבית החדש ולא רק להנחית עליהם את סדרי הבית. ילדים אוהבים לראות את המשאית נוסעת ואח"כ מגיעה ליעד החדש. הדבר נותן תחושה של רצף ושחוקי ההיגיון שלהם נשמרים בתוך הבלתי צפוי והמפתיע. ישנם כללי אריזה גם בכל הקשור לילדים ולרווחתם. כלי מיטה, בגדים ליומיים הראשונים, ציוד לבית הספר וצעצועים שמאד קשורים אליהם צריכים להיות מסומנים ולדאוג שהם נמצאים בהישג יד. אי אפשר לצפות מילד להרגיש בנח אם לא דואגים שאכן כך יהיה. הדברים הנ"ל הינם בגדר דוגמאות וכל משפחה תמצא את דרכה כשעיקרון השיתוף ותחושת השייכות והבעלות הם התשתית לדרך זו.

כשמעבר דירה כולל גם שינוי במסגרת חינוכית ובמעגל חברתי ילדים זקוקים להרבה מאד תמיכה ועזרה. נדרשת סבלנות רבה כמו גם יצירתיות ויוזמתיות על מנת לסייע להם לצלוח את המעבר ולהסתגל לחברה החדשה. עדיף שמעברים יתרחשו בקיץ כדי שילדים יתחילו את המסגרת החינוכית יחד עם כולם. את זמן החופשה כדאי לנצל כדי ליצור קשר עם הילדים בסביבה. אין מקום לאמונה כי לילד יש כוחות והוא ימהר להסתגל. גם לילד עם הכוחות הרבים ביותר יהיה קשה, ובכלל מי מעמיד את כוחות ילדיו במבחן?

אנשים שנמצאים בתוך מעבר דירה הם אנשים עייפים ועצבניים. הרבה דברים שתיכננו משתבשים, יש המון עבודה ותמיד מעט מדי ידיים עובדות, קושי כלכלי ומחסור בשעות שינה. אל תוציאו את זה על בני המשפחה ובמיוחד לא על הילדים! ככל שההורים רגועים יותר כך גם המעבר יהיה רגוע שלו יותר עבור יתר בני המשפחה. רומא לא נבנתה ביום וגם אם ייקח לכם עוד כמה ימים... שבועות ואף אולי חודשים לסיים את הפרוייקט הזה, עשו אותו כך שילדיכם ורווחתם הנפשית עומדת לנגד עיניכם.

ועדין יהיה קשה. אני מכירה זוג שעבר עם חמשת ילדיו לבית חדש ומטופח קרוב מאד לביתם הקודם. הם השקיעו מחשבה רבה על הילדים ועשו הכל שהמעבר יהיה קל ונעים עבורם. יחד עם זאת באמצע הלילה קם אחד מהם וכדרכם של הורים הלך לכסות את כולם. הילד הקטן בן השנה וחצי לא היה במיטתו. הוא נמצא ישן על יד דלת הכניסה.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן