משחקי הסטנדר: המלחמה בין הישיבות משאירה את התלמידים נפסדים

שיטות שיווק, יח"צנים והרבה מאוד כסף. לא, לא מדובר במרוץ לרבנות הראשית אלא במרוץ ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות - על גיוס התלמידים לשנה הבאה. כשהשמיניסטים לא באמת מצליחים להבין את ההבדל בין הישיבות, אלה עושות שימוש בגימיקים ואת התוכן משאירות בבית המדרש. ראשי ישיבות עוזבים את הסטנדר וניגשים אל זירת הגלדיאטורים בישיבות התיכונית, בתחרות על לבם של התיכוניסטים. הר"מים בישיבות התיכוניות לא טורחים להסביר לתלמידים על השקפותיהן של הישיבות השונות, או גרוע מכך, ממליצים לתלמיד על ישיבה שחביבה עליהם אך פחות מתאימה בשבילו. כך יוצא שהאוכל בישיבה, הרב הקרבי או הנוף - הופכים לגורם המכריע בהחלטה כה גורלית.

"כשהייתי בכיתה י"ב לא דיברו איתנו בישיבה על הבחירה הזו, כך שהייתי בודק ישיבות לפי מידת הביקורת שלהם כשהייתי קם מאוחר בבוקר", מספר אסף ויצמן מירושלים בגילוי לב. "כך בחרתי בישיבה, אך עם הזמן התברר שהיא בכלל לא מתאימה לי. כעבור יותר משנה גיליתי שאני נמשך לסגנון יותר חסידי, אלא שכבר היה קשה לעזוב את החבר'ה והמקום והתגייסתי לצבא. כשחזרתי מהצבא אזרתי אומץ ועברתי לישיבת ’שיח יצחק ’באפרת ונשארתי עד לשיעור ו'".

ממליצים "על עיוור"

סיפורו של ויצמן נגמר אולי ב'הפי אנד' אך רבים מתלמידי ישיבות ההסדר מגלים מאוחר מדיי כי הגיעו לבית מדרש הרחוק מעולמם. בשלבים אלו, העזיבה הופכת קשה. בפועל - תלמידים רבים רשומים ואינם לומדים, מעבירים את הזמן והמסלול תוך פספוס החוויה המעצימה של בית המדרש.

"גישתי לנושא נחלקה לשתי תקופות בהיותי ר"מ שמינית", מספר אחד הר"מים מהישיבות התיכוניות בארץ, "בתחילה הייתי שולח לישיבה בה אני עצמי למדתי או לישיבות הדומות, לה מתוך ידיעה כי זו דרך האמת. מאוחר יותר התברר לי שאני פשוט פוגע בתלמידים שלי. אני שולח אותם לשנים של חוסר מעש במקום לשבת איתם ולברר איזו ישיבה באמת מתאימה להם. האמת שגם הישיבות הגבוהות וההסדר מפעילות לחץ על התלמידים ובמקום להתעסק במהות עוסקים בשיווק. יתכן שזה אשמת הישיבות התיכוניות, זה סוג של ביצה ותרנגולת".

מחליטים לפי הטעם בחדרי האוכל (צילום אילוסטרציה: אלנתן גוטווירט)

אסף ויצמן שחווה זאת על בשרו נמצא היום במהלך לימודי החינוך ותעודת ההוראה וכשהוא יגיע להיות ר"מ, כך הוא מספר, הוא מתכוון לנהוג אחרת. ”אנסה להציג את הסיפור הרחב והמלא יותר של מה קורה בישיבות לעומק“, הוא אומר, ”אנסה לשמור על אובייקטיביות למרות שתמיד תהיה לי נגיעה בדבר ולכן אביא ר“מים אחרים מישיבות הסדר שיציגו את דרכה של הישיבה לעומק עם פחות מסחר. צריך שהר"מים יסבירו מה זה ישיבת ”קו“ ומה זה ”מעגל“, לא באופן של סטיגמות אלא באופן אמיתי של תפיסות עולם וגם לתת לתלמידים טעימה מסגנון הלימוד. ברור שזה בסה"כ כיתה י"ב ואי אפשר לרדת יותר מדי לעומק אך בוודאי שזה יעזור ויכוון אותם יותר".

מה באמת חשוב בישיבה?

פתרון נוסף שנרקם בימים אלה מבית ”תנועת נאמני תורה ועבודה“, מבקש ליצור מערך הדרכות מיוחד שיסביר לתלמידים כיצד עליהם לבחור ישיבה. שמואל שטח, מנכ“ל התנועה, מסביר כי ”המצב כיום הוא שישנן ישיבות וותיקות וחשובות שנבנו מכספי תרומות ולמעשה עומדות כמעט ריקות, עם שבעה תלמידים לשיעור, מפני שאינן שותפות לטכסיסי יח"צנות ולא מחזיקות ר"מים כריזמטים“. הוא מתאר כי ”יש שמיניסט שמתלבט בין ישיבת רמת גן לישיבת עתניאל, אז אתה מבין שהוא פחות או יותר מכוונן אל מה שמתאים לו, שזה הפן החסידי, אך במקרים רבים פגשתי בתופעות בהן תלמידים התלבטו בין ישיבות ללא שום קשר ביניהן - מעולמות שונים - ובסוף מכריעים לטובת ישיבה רק כי בסמוך אליה יש נחל זורם".

מערכי השיעורים אשר נבנו על ידי אריאל מואב, בוגר ישיבת נתיבות, פותחו בעקבות שיחות רבות עם ר"מים בישיבות הסדר ותיכוניות. במערכי השיעורים ניתן למצוא מה באמת חשוב בישיבה (האוכל הוא לא אחד מהם) ומה פחות חשוב. גם אם ממש תתאמצו לא תצליחו למצוא שם נטייה לסגנון ישיבות מסוים. "אנחנו מבינים שלכל אחד יש ישיבה שמתאימה לו ורק שם יוכל להתפתח וללמוד תורה", מנמק שטח.

בוחרים ישיבות - בגלל ההורים

מי שחקר את הנושא במסגרת עבודת ה-M.A שלו הוא יעקב ברכה מאוניברסיטת בר אילן, במחקרו "הגורמים המשפיעים על בוגרי החינוך הממ"ד בבחירת מסלול המשך בתום לימודי התיכון". אחת המסקנות המעניינות שמגיע אליהן ברכה במחקרו הוא שהגורם המשפיע ביותר בבחירת הישיבה לאחר כיתה י"ב, הם דווקא ההורים. הגורם השני בעוצמתו הוא הצוות החינוכי במוסד הלימודים. כאן טוען ברכה כי ”בנקודה זו מתקיים חוסר שוויון: עמדותיו והשקפותיו של הצוות החינוכי של המוסד משפיעות על השאלה איזו ישיבות יזכו להציג את עצמן, במשך כמה זמן ובאיזה אופן. לעתים, ראש הישיבה מגיע אל המוסד ומעביר שיחה לכל שכבת י"ב, ולעתים מגיעים כמה נציגים ומדברים עם תלמידים שנמצאים בהפסקה".

(צילום: מיכאל יעקובסון, ויקיפדיה)

במסגרת המחקר ערך ברכה תשאולים לתלמידים רבים, כשמחצית מהנשאלים השיבו לשאלה "האם לפני הגעתך לישיבה, הכרת את מגוון הישיבות השונות, את המאחד ואת המפריד ביניהם?" - בתשובה שלילית. הם לא הכירו ואין להם מושג. מתשאולים של מדריכי ומורי כיתות י"ב עולה כי רבים הם התלמידים המעידים על תהליך בחירת הישיבה כמבלבל מאוד.

אז בזמן שאתם קוראים את הכתבה מתרוצצים ר"מים וראשי ישיבות ברחבי הארץ לשווק את מוסדותיהם, יהיו כאלה שיזכו לפריים טיים, ויהיו כאלה שמקסימום להפסקת צהריים ולחסדיהם של חמישה תלמידים שלא רצו לאכזב את ראש הישיבה. יש מי שמנסה להוביל לשינוי, כי המצב הנוכחי רחוק מלהיות רצוי.

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il