מאחורי כל קצין מצליח עומדת אישה שנשארת לבד עם הילדים בבית

לא תמיד שמים אליהן לב, אבל הגיבורות האמיתיות מאחורי מהפכת הקצינים הדתיים בצה"ל הן מי שהסכימו להתחתן עם מציאות בה הבעל נמצא יותר בבסיס מאשר בבית. ואל תחפשו כאן שיוויון בנטל, כי לא תמצאו

חדשות כיפה נטעאל בנדל, כיפה 27/06/13 19:05 יט בתמוז התשעג

מאחורי כל קצין מצליח עומדת אישה שנשארת לבד עם הילדים בבית
דובר צהל, צילום: דובר צהל

מאחורי הקצינים הדתיים שכבשו את שורות הפיקוד בצה“ל, עומדות נשים חזקות שנשארות לא מעט זמן לבד בבית, כשהבעל ”טוחן“ פעילות בשטח כמג“ד, או סמח“ט - או בכל תפקיד פיקודי משמעותי אחר. לא פעם, כשמדברים על המהפכה הדתית בצה“ל, שוכחים לציין את המנוע המרכזי שעומד מאחורי המהלך - נשים שמחזיקות את התא המשפחתי, בעוד הבעל עולה על מדים.

במציאות המשפחתית הזו, אין שיוויון בנטל. נשות הקבע, כך נקרא להן, מתמודדות עם צרכים מיוחדים ועם משפחות מיוחדות לא פחות. "התחתנו לפני 17 שנה כשהתופעה לא הייתה מוכרת, אף אחד לא ידע לדבר איתי על מה מחכה לי ותחום הדרכת הכלות בקושי היה קיים, מספרת לכיפה תמר אסרף, אשת קבע ותיקה הנשואה לאל"מ אייל אסרף מחטיבת גולני. "בעלי הוא מח"ט חטיבה 9, אבא להרבה מאוד חיילים ברמה הכי בסיסית, והוא עסוק במערכת מאוד אינטנסיבית שדורשת ממנו המון פניות נפשית ואת כל תשומת הלב שלו“.

"לא להסתכל על אחרים, אחרת נשברים", אסרף (צילום: מירי צחי)

במציאות שכזו, אומרת אסרף, האתגר הוא בעיקר משפחתי. ”צריך לדעת להפעיל בית ולבנות אותו במציאות בה חצי ממנו בכלל לא נמצא. צריך לדעת לבנות מציאות זוגית וביתית דרך הטלפון ובאופן אלחוטי. כשיש ילדים ומשפחה לדעת לגדל משפחה בידיעה שהכל באחריותך ומצד שני לתת לאבא את המקום שלו למרות שאינו נמצא, לתת לו להמשיך להיות חלק“, היא אומרת.

בשנים האחרונות מתפתחת תשומת לב משמעותית יותר לאלה שלא יוצאות למסע, אך בהחלט נושאות את האלונקה. ”בשלבים ראשוניים של הנישואים הקושי העיקרי הוא בבניית יסודות הבית כאשר הזמן המשותף, המאפשר את בניית השגרה השוטפת של הנישואין, התקשורת, והאינטימיות הזוגית, מצומצם מאד“, מסבירה מירי פרלשטיין, רכזת אגף הדרכת כלות ב"מבשר שלום", מכון למחשבת הבית היהודי. לדבריה, "קושי נוסף בשלב זה הוא הבדידות של בת הזוג, שנשארת לבד חלק גדול מהזמן. מה שמצריך בניית מעטפת תמיכה ומקורות כוח נוספים".

מעבר לגידול ילדים ותחזוק הבית, פרלשטיין מדברת על התמודדות משמעותית יותר: ”יש קושי מול המשפחה המורחבת שמצפה מהזוג להגיע לשבתות, כמו כל זוג צעיר, כשלמעשה אצל זוגות כאלו הזמנים האלו הם קריטיים. הם הזמנים היחידים המשותפים, ואם לא יציבו גבולות וישמרו עליהם - לא יהיה להם זמן לבניין ביתם שלהם".

(צילום: דובר צהל)

פרלשטיין פועלת לשדך בין נשות הקבע לבין מדריכת כלות שהיא אשת קבע בעצמה, המכירה היטב את ההתמודדות ומסוגלת לתת מענה אישי יותר. ”התובנות וההדרכות שמדריכה כזו יכולה לספק מתוך נסיונה, כמו גם היכולת לפנות, להתייעץ ולדבר גם בהמשך עם אישה שחווה זוגיות כזאת, הוא בעל ערך גדול מאד", היא אומרת.

מה הכי חשוב במערכת זוגית עם איש קבע?

"קודם כל חשוב לדעת מראש לקראת מה הולכים, להתכונן ולהכנס לזה מתוך החלטה ברורה. גם החשיבה מחדש בצמתים שונים במהלך השירות צריכה להיות משותפת, תוך התבוננות בכל ההשלכות. כמובן שקשה לאמוד מראש את הקושי, ולכן חשובים במיוחד מקורות התמיכה הנוספים. חשוב מאד להשקיע בזוגיות, בזמן המועט העומד לרשותם. ליצור לשם כך, במודע, זמנים מיוחדים, כדי שהזמן היקר הזה לא יתפספס בשטף העיסוקים השונים שמנסים לדחוס לתוכו. העיקר לזכור את המטרה המשותפת, הגדולה שלשמה נכנסים לכל המורכבות הזאת ובעזרת ה' גם יכולים לה".

מטבעם של זוגות נשואים ישנן לא מעט שאלות הלכתיות שנגזרות מהמציאות בה בני הזוג מתראים אחת לשבוע או לשבועיים. אחד המומחים הכי גדולים היום בהלכות חיי נשואים הוא הרב אלישיב קנוהל שקובע כי "אם אנחנו מבחינה אידאולוגית רואים בשירות הקבע מצווה ורוצים בקיומה, אנחנו צריכים לעזור לזוג ולמצוא את כל הצדדים והאפשרויות להקל בהלכה“.

”יש שיטות שונות עד כמה להקל ובאילו מקרים, אך ברור שכל מקרה נידון לגופו ואי אפשר לקבוע הלכה סטנדרטית אחת לכולם“, הוא מסביר, ”יש קצין שמגיע כל ערב ויש פעם בשבועיים, יש מצבים שאישה בהריון או מניקה וצריך פחות קולות. זה מאוד אישי והרבנים שמתעסקים בכך יודעים היום איך להקשיב ולסייע לכל זוג במציאות ההלכתית שהוא נפגש איתה. המוטיבציה והגמישות ההלכתית קיימת בשביל זה. ושוב, זו גמישות שתתאים לכל מקרה לגופו ולא ניתן לכתוב ספר הדרכה בנושא".

פסיקה אישית, לא ציבורית. הרב קנוהל (צילום: ויקיפדיה)

הרב קנוהל לא מפסיק להרעיף שבחים על מי שבחרה לחיות את חייה לצידו של איש קבע, עם כל המחירים הכרוכים בכך. ”הגיבורות שמאחורי אנשי הקבע אלה הנשים שלהם שבמודע מתחתנות עם אורח חיים מאוד קשה“, הוא קובע, ”מתוך הערכה והערצה והרצון שלנו שיהיו שדרות הפיקוד בצה"ל החל מקצינים זוטרים וקצונה גבוהה אנשים דתיים שומרי תורה ומצוות, ומתוך אמונה בשירות בצה"ל מתוך אמונה וקדושה - אנחנו צריכים לחזק את הזוגות האלה ולהעריך אותם. לתת הרבה עידוד ופרגון והמחויבות שלנו ושלכל מי שפוסק ומגיעים אליו השאלות האלה הוא לעזור, לסייע, להקשיב ולתמוך".

תמר, יש משמעות בכך שבעלך נעדר בגלל שהוא משרת בצה“ל ולא במקצוע אחר?

"אין ספק שזה ממלא ונותן כוחות וצריך לדעת להתמלא מהשליחות שלו. אם בעלי היה נוסע לשבועיים לחו"ל לא הייתי עומדת בזה, אבל שבועיים בצה"ל אני מבינה מקבלת ואין ספק שזה ממלא אבל צריך לדעת להתמלא - לזכור את זה ברגעים הקשים שהוא עושה משהו חשוב למען עם ישראל ואבא לא בבית, לא כי הוא עובד שגם זה חשוב, אלא מעבר לזה - הוא עושה משהו משמעותי למען עם ישראל וזה נותן כוח להתמודד עם הלבד והגעגועים במצבים שאבא לא נמצא ביומולדת או באסיפת הורים".

אם יש טיפ אחד חשוב שאסרף יכולה להעניק לכלות הצעירות הנישאות לאנשי קבע, הוא שבשום פנים ואופן לא להרגיש חריגה, לא לרחם על עצמך ובעיקר לא להסתכל ימינה ושמאלה אל זוגות אחרים. "אסור להסתכל אפילו טיפונת לחיים של השכנים אלא רק לחיים שלך. אל תגידי - להם יש ולי אין. כשאת מסתכלת על אחרים את תראי מה חסר לך בעוד שבאמת כל בית הוא שונה וכל בית בחר בחירות אחרות. אם אסתכל על הבעל של השכנה שלי שפיזר את הילדים בגן, אני לא אצליח לגמור את השבוע, כי לי אין מי שיעזור לי".

בעוד שלפני עשר שנים הדרכת כלות הקבע לקתה בחסר, הרי שהיום מדובר במשנה זוגית והדרכתית מתפתח שיותר ויותר מדריכי נישואים נותנים עליה את הדעת. רק לאחרונה ייסדו רבנים מישיבת הר המור מרכז מיוחד המיועד להעניק לכלות קבע הדרכות מיוחדות לקראת חיים עם קצין בצה"ל. בעוד שלבעליהן יש חיילים שמצדיעים מי שאמורים להצדיע לכלות הקבע הצעירות הם אנחנו.

לפניות לכתב נטעאל בנדל - desk@kipa.co.il