הרב יצחק יעקב ריינס

1839-1919, מיסדה של תנועת "המזרחי" ונשיאה הראשון , היה הוגה דעות ואיש מעשה , גאון בתורה ומנהיג מדיני. בנעוריו קנה לו שם כעילוי גדול בישיבות שבהן למד, ביניהן ישיבת וולוז'ין. בגיל צעיר על כס הרבנות בעירה שוקיאן שבליטא, ולאחר מכן נתמנה כרב וכאב"ד בעיירה גדולה יותר, שווינדיאן. בעיירה זו ייסד ישיבה, שבה הכניס לתוכנית הלימודים גם לימודים כלליים. בשל התנגדותם של קנאים נהרסה הישיבה, והרב עבר ללידא, שם יסד מחדש בשנת תרס"ה את ישיבתו "לתורה ומדע". תוכנית הלימודים בישיבה נמשכה שש שנים וכללה , נוסף ללימודי קודש, לימודים עבריים (תנ"ך, דקדוק, תולדות ישראל) ולימודים כלליים.
שבע שעות ביום הקדשו ללימודי קודש ושלוש- ללימודים אחרים. מטרת הישיבה, כפי שהעיד עליה הרב ריינס, היתה להכשיר אנשים מהישוב כדי שיוכלו להתפרנס בכבוד מעבודתם.
הרב ריינס חיבר ספרים רבים: ספר דרשות, ספרות תלמודית, ספרי הגות ומחשבה על בעיות הזמן ועל בעיות יהודיות ואנושיות כלליות, בהם ספרים המתווים דרך חדשה ומקורית ללימוד התלמוד באופן המבוסס על חוקי ההגיון המתמטיים. מקוריות חדשנית זו גררה מאמרי התפעלות רבים ברחבי העולם כמו גם בקורת שלילית חריפה מצד חוגים שמרניים ביהדות שחששו משיטות מודרניות בצרכי הלימוד.

את פעולותיו למען א"י החל בהתכתבות עם הרב קלישר, ואף הציע לו תוכניות מעשיות לבניין הארץ. לאחר מכן יצר קשר רצוף עם תנועת "חיבת ציון" והיה בדרכו לועידת קטוביץ', כאשר נתפס על הגבול הרוסי והושם במאסר (רק בעמל רב עלה בידי ידידיו לשחררו).