פתאום לקראת שלהי היסודי בואכה חטיבה זה מתחיל להתפרץ. משהו בשלבי ההתבגרות המבשילה מבקש חופש ועצמאות ואולי יותר מזה הוא מבקש למרוד בסביבה, במוסכם, במנומס ופתאום הלשון מתחדדת ומטיפה ארס מבחיל ומרחיק. כמו מבקש המתבגר לשאוג אני אחר מכם! אני שונה! יתכן גם שההתבגרות המינית שלו או שלה נותנת דרור להתנסות מילולית ומבקשת לחשוף את הצנוע ולגלגל על הלשון מילים אינטימיות הנגלות, מבלי בוש, לאזני כל.
קללות הן דבר נורא , וניבולי פה הם ירידה לתהומות, הם מעוררי בחילה והם משפילים כל כך את מי שמוציא אותם מפיו. מנבל הפה כמו רוחץ ברפש ומתבזה לעין כל. הוא שוחק את כבודו העצמי עד דק וההערכה שהוא כל כך זקוק לה מסביבתו נסדקת לבלי הכר. תוסיפו לזה את הדברים הקשים שאמרו על כך חז"ל " בעון נבלות פה צרות רבות וגזירות קשות מתחדשות ובחורי שונאי ישראל מתים יתומים ואלמנות צועקין ואינן נענין ... כל המנבל פיו אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה הופכין עליו לרעה ... כל המנבל את פיו מעמיקין לו גיהנם" ה' ישמרנו.
בגילים הללו ניבולי פה הם יצר חזק הלופת עד מחנק וממכר כמו סם קשה, הוא מעיק ומשעבד, הוא מקבע חברתית את הנער הצעיר, ממש נועץ אותו לקהילת מנבלי הפה ולא מאפשר לו להשתחרר מהם. וההרגל עושה בו את שלו וכיוון שדש בו נעשה לו כהיתר.
בשורות הבאות נבקש לשרטט צעדים ראשונים למבקש להיגמל מניבולי הפה. נקודת המוצא היא שעד שנגיע ל"נעלבים ואינם עולבים" יש עוד כמה תחנות בדרך והרצון להגיב מילולית כלפי הפוגע הוא הגיוני, אדם אינו כאבן שאין לה הופכין ומעיקר הדין וההיגיון הבריא נכון לו להגיב לכל עוולה שנעשית כלפיו ולהשיב אפיים על עלבונו. אמנם הנער הצעיר צריך לסגל לעצמו אט אט את המעבר מניבול פה (מילים החורגות מן הצניעות המקובלת) לקללות עדינות ככל האפשר. הוא צריך ללמד לשונו לדבר נקי ולא נגוע עד לגמילה המיוחלת החפה מכל עלבון ופגיעה מילולית באחר. עד אז נציע רשימת קללות אלטרנטיביות לשלבי הביניים.
יא חסר תרבות !
אם משהו פגע בך או העליב אותך אמור לו בפשטות ובנועם "יא חסר תרבות!" יש בזה כדי להוכיח אותו על מעשיו וכדי לצאת ידי חובת תגובה . ומאידך לשמור על לשונך מכל ירידה לדיוטות תחתונות. במשפחה הזו יש גם "אינך נעים הליכות" , "יא נטול דרך ארץ" , או "אתה רחוק מלקדש שם שמיים".
מה שאמרת עליך!
שמעת את חרפתך מחבר , העבר לו את קללתו שלו, "המבקש על חברו נענה תחילה" , אל תייצר מילים חדשות ועל תעלה את אמו או משפחתו על דל שפתיך אלא הייה אתה מראה לדבריו הנלוזים. "מה שאמת עליך" או בשפת הילדים "הכל עובר עליך" (בלי ההמשך). אפשר גם להיות תוקפני יותר "להקליט אותך ולהעלות ליוטיוב?!" , "לשלוח את זה לקודשא בריך הוא?!" .
הלוואי ותברך לבטלה
כאן אתה נכנס לקללות עם ניחוח יהודי, הן לא נעימות ולא יפות אך הן נעדרות ניבול פה ואפילו יוצרות קורטוב למידה והעמקה יהודית. וכאן באה רשימה ארוכה של קללות בסגנון זה כגון : "שתאכל חמץ בפסח", "שתבשל גדי בחלב אמו", "שתלבש שעטנז למהדרין ותזרע כרמך כלאיים ביום כיפור שחל בשבת", למתקדמים ניתן להשתמש בקללות מפולפלות יותר כגון: "הלוואי ותאכל חמאת נכרים שנתערבה ביותר מאחד משישים בבשר ג'ירפה על פי פסיקת הרמ"א" או "שתישן בסוכת חזון אי"ש שגובהה עשרה טפחים ע"פ הגר"ח נאה זצ"ל". לממלכתיים שביננו אפשר גם "הלוואי ותשב בזמן תפילה לשלום המדינה ותתפלל עם חרדים ביום העצמאות" לחבר מזרחי אפשר לאחל "הלוואי ותתחתן עם אשכנזייה שלא תהיה מוכנה לעשות התרת נדרים על קטניות ותחנק עם קניידלך וגפילטע בפסח" וכן על זה הדרך.
בן יונה או תור
למכורים הכבדים, לא עלינו, ניתן להתחיל בקללות ליד, זאת אומרת נשמע כמו אבל אחר, דומה אך שונה בתכלית. כגון "בן יונה או תור", "בן זומא אומר" , "כוס לקידוש", "אמא שלך זוכה", "יא קוניאק", "דפקתי בדלת ואף אחד לא ענה לי" ודומיהם.
הניסיון מלמד שמי שמתחיל להעלות למודעות שלו את הגמילה מניבולי פה ופוסע בשבילים המוצעים בסופו של תהליך ימצא עצמו מחוץ למעגל המצחין הזה. זה נכון, זה אפשרי, זה יגאל את הנער המכור שלנו מן הבורות המטונפים שהוא שקוע בהם, וזה יבשם את עולמנו בניחוחות מיוחלים.
אם יש לכות קללות אלטרנטיביות נוספות אתם מוזמנים לטקבק כאן.