חדשות כיפה

מבוכים ודרקונים: הלכתי להוציא דרכון - והספיק לי!

השנה החלטתי שיש חוויה ישראלית, שאני לא יכול להרשות לעצמי להחמיץ. להוציא דרכון בחודש יולי, למען האמת, שישה דרכונים. אני בטוח שיש אנשים שרק מהמחשבה על הפעולה הזאת הם מוכנים להישבע בכל היקר שהם לא יוצאים מהארץ, אבל להפתעתי גיליתי שהשד אינו נורא כל כך.

אב ל-6 וכלב

אב ל-6 וכלבצילום:

לפני כחודשיים בערך נוות הבית זרקה רעיון לחלל האוויר 'אולי השנה ניסע בקיץ לסיני' אני כמובן מתנגד לרעיון משלל סיבות טובות ופחות טובות, אך כתוצאה מהרעיון הזה החלטנו להוציא דרכונים לששת ילדנו המופלאים (הכלב גם אם יבוא יעשה זאת ללא דרכון – לחזור הוא כנראה לא יחזור). ארבעת הגדולים דרכוניהם כבר לא בתוקף ושני הצעירים טרם זכו להכיר את העולם הגדול מקרוב ממש.

קבעתי תור למשרד הפנים – מערכת מודרנית ויעילה ומאד מומלצת, קבעתי שני תורים עוקבים אחד לי ואחד לנוות הבית, אמרתי לעצמי, בין שנינו כל אחד שלושה דרכונים, נסגור את העניין חיש קל. והנה חלפו להם חודשיים וכמה ימים לפני בוא תורנו לו צפינו וייחלנו, הסתבר שלנוות הבית יש השלמה של שיעור מאד חשוב. אני מתחיל לחשוב ביני לבין עצמי מה עדיף, לצאת לשבועיים מילואים בעוטף עזה או ללכת למשרד הפנים בעפולה, אני אמנם הכרעתי בעד המילואים אבל לצערי משרד הקישור פחות שיתף פעולה. והנה הגיע היום המיוחל – אני אורז תיק שם חיתולים, מים ואף חותך אבטיח, כזה אני, אוהב לפנק. דואג שלכל ילד יש ספר או משחק ויוצאים לדרך. שעה נסיעה עם עצירה קטנה לסידורים בבית שאן אהובתנו, חיפוש חניה זריז ואנחנו במדרגות העולות לקומה הראשונה (המעלית פשוט צרה מלהכיל אותנו) מגיעים למבואה שלפני משרד הפנים – מלא אנשים – יולי – דרכון בקיץ – אין פלא שמשרד הפנים גובה 35 ₪ יותר על כל דרכון (מסתבר שיש הנחת חורף) בקיץ. משה תנשום עמוק יהיה בסדר. החלטתי להרהיב עוז ולעשות את מה שנוות הבית הייתה עושה במקרה כזה אמרתי לששת המופלאים לחכות רגע וניגשתי בהססנות מה למאבטח 'תגיד, אם קבעתי תור אני יכול להיכנס או שכולם כאן עם תור' – הבחור מחייך, בודק את שמי ברשימת הVIP ומזמין אותי להיכנס. אני קורא למספר 1 שיקרא לחמשת אחיו והם בזריזות נדירה חצו את נהר האדם שמלא את המבואה, בדיקה ביטחונית ומצאנו את עצמנו בפנים. ובפנים שקט. ממוזג ונעים. חיכינו כדקה ונקראנו לגשת לפקיד המנומס – האיש מעט נבהל כשחזה בחבורה סקרנית ואנרגטית המשתוקקת כבר להוציא דרקונים... הוא ביקש ממני לשבת ומהם להתרחק מעט ולחזור לכיסאות ההמתנה. כולם חזרו למעט כמובן מספר 5 ו6 שנשארה לשבת על הברכיים. טפסים, המון טפסים, ומדי פעם ילד אחר מגיע נו מתי מצטלמים, ואני משתדל לשמור על קור רוח ושולח אותם שוב ושוב להמתין.

בסוף כולם הצטלמו שני הגדולים אף חתמו את שמם והגדול שיהיה בריא אף נתן טביעת אצבע, הוא מאוד שמח על כך, הרגיש בוגר יותר מכולם וחשוב יותר מכולם, לך תסביר לו עכשיו שנער גבעות הוא כבר לא יוכל להיות, ושלרשויות יש את טביעת האצבע שלו אז על קריירה של פשיעה שיפסיק לחלום.

האמת, הייתה חוויה טובה, אבל לי זה הספיק, אין צורך לנסוע לסיני.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ח"כ יאיר לפיד תוקף את החלטת ארדן צילום: פלאש 90. מרים אלסטר

לפיד אוסף סרוגים: שני שמות חדשים ברשימה של 'יש עתיד'

קרא עוד