חדשות כיפה

להיות ג'ינג'י - זו משימה לא פשוטה בכלל

קראתי מכתב של אמא כואבת, ובו היא מספרת על נערים ברחוב שצחקו והעליבו את הבן שלה בגלל צבע השיער הכתום שלו. אני קוראת, נזכרת, ולא יכולה לשתוק

צילום: shutterstock

כשהבת הגדולה שלי נולדה, כולנו הופתענו. היא נולדה הכי ג'ינג'ית שאפשר, וזו הייתה הפתעה מעניינת. האמת, שעד אז לא ידעתי ולא חשבתי שצבע שיער גורר אחריו כל כך הרבה תגובות והתעסקות.

הבת שלי הייתה ילדה ביישנית וחמודה, שבכל יום כמעט כל מי שעבר לידה הרשה לעצמו ללטף אותה (שזו עוד דוגמה טובה), או להגיד לה משהו (ולרוב זה לא היה משהו נחמד). שמעתי משפטים כמו: "עכשיו היא חמודה, אבל כשתגדל היא תהיה מכוערת כי כל הג'ינג'ים מכוערים", או "תראי לי את הדבר הזה", "בטח היא עקשנית/חצופה/קשה ועוד...".

נדהמתי כמה סטיגמות ורוע יכולים אנשים להגיד לידי, ועל ילדה קטנה ותמימה שלא עשתה להם שום דבר רע. הופתעתי מחברה ג'ינג'ית ששיתפה אותי, שתמיד בבית הספר התיכון בו למדה המנהל היה נכנס לאולם ומוציא אותה כעונש אזהרה לכל השאר שלא יפריעו, גם כשלא עשתה דבר - "השיער שלי בלט ולכן הוא הוציא אותי".

חברה ג'ינג'ית אחרת סיפרה לי שהיא מתפללת שילדיה לא יהיו ג'ינג'ים, כדי שלא יחוו את ההתעללויות שהיא עברה בילדות, "עד גיל 18 הייתי בטוחה שאני הכי מכוערת בעולם, כי זה מה ששמעתי כל הזמן מהאנשים סביבי". חייל ג'ינג'י שיתף אותי, שהוא היה זה שתמיד היה צריך להישאר לנקות אחרי כולם כי הוא היה הכי בולט, ולכל האחראיים היה הכי קל לצעוק: "ג'ינג'י, תישאר לנקות".

אני ניסיתי לעשות את שלי: לגדל אותה להאמין בעצמה, לראות את היופי שלה, ולהתעלם מאנשים שלא יודעים לפרגן או להחמיא לאחרים. אבל זה לא היה פשוט, בייחוד לאור החוויות שהיא עברה על ידי...הילדים שלכם. 

כשהיא חזרה ממחנה ניצנים (כיתה ה') הפנים שלה היו חיוורות. שאלתי אותה: "מה קרה?" והיא סיפרה ששבט שלם (קבוצה של כ-40 ילדים) עמד ושר לה מול כולם את "שיר הג'ינג'ים". לא הבנתי מה זה, ונכנסתי ליוטיוב לשמוע.

בכיתי ללא הפסקה כשהבנתי שהבת המקסימה שלי שכל חטאה היה שהיא נולדה עם שיער כתום ובוהק, סבלה התעללות והשפלה פומבית בתנועת נוער. אף אחד, גם לא מדריכים או רכזים שהיו שם, לא הבינו שהם עדים לפגיעה בנפש של ילדה ולא פעלו לחנך או לפחות להפסיק את הפגיעה. 40 נערים ונערות עמדו מולה, קיללו, צחקו והשפילו. והיא? היא השתדלה לא להרגיש, לדמיין שהם לא שרים עליה ולהמשיך ללכת עם פנים חתומות.

פרסמתי בזמנו פוסט בפייסבוק שמטרתו הייתה למחות ולהעלות את הבעיה למודעות. התגובות העצובות שנכתבו, ובהן עשרות סיפורים מעוררי רחמים על השפלות דומות, רק הדגישו לי כמה הבעיה קיימת וכמה חשוב לדבר על זה ולחנך לקבלת האחר.

הבת שלי גדלה ויפתה ואני הייתי (ועדיין) גאה בה על הישגיה ועל הביטחון העצמי שלה, חשבתי שהימים האלו מאחורינו ולצערי, התבדיתי. בכיתה י' עלו אחריה לאוטובוס חבורת נערים ששרו לה, צחקו וקיללו: "מי ירצה אותך ג'ינג'ית מכוערת, תראי את צבע השיער שלך". כשהם ראו שהיא לא מגיבה (כי היא כבר רגילה ,לצערי) הם זרקו עליה דברים מלוכלכים שנדבקו לשיער המהמם שלה. הבת שלי ירדה ובכתה כל הדרך.

באחת הפעמים, כשהיא יצאה עם חברותיה להשתתף בריקוד הדגלים היא סיפרה להן על חוויות העבר שלה והן? לא האמינו לה, עד שמולן הדבר חזרה ונשנה. הן היו בהלם ולא האמינו כשנערים "מבית טוב" הלכו אחריהן כל הדרך ובמקום להתעסק בשירים, ריקודים ומה שעושים הם היו עסוקים בלצחוק, לצעוק ולקלל אותה (רק בגלל שהיא ג'ינג'ית).

כואב לכם הלב לקרוא את זה? אני מקווה שכן. 

אודה ואבוש שגם אני כשהייתי נערה טיפשה, אמרתי פעם אחת משהו מעליב על צבע שיער, ועד היום אני מתחרטת. היום, כאדם בוגר וכאמא, אני מבינה שכל אחד אולי טועה "רק פעם אחת", אבל הילד הג'ינג'י, הילדה המלאה, הילד השונה – הם שומעים את זה פעמים רבות. אולי אתם קוראים וחושבים לעצמיכם: "זה רק שטויות של ילדים, אין מה להתייחס לזה ברצינות". אז אתם טועים:

ראשית, מספר ההערות הבעייתיות, הסטיגמתיות והמעליבות שנתקלתי בהן ממבוגרים, היו לא פחות ולעיתים, יותר מאשר מילדים ונוער. הילדים שלנו שומעים וקולטים אותנו ומשתמשים בחלק ממה שאנחנו אומרים - בואו ננסה להיות להם דמות חיובית לחיקוי.

אתם חושבים משהו רע על מישהו? תשמרו אותו בלב, בייחוד אם זה משהו שהוא לא שולט בו, והוא יכול להיפגע מכם. יש לכם משהו להגיד (בכל נושא)? תחשבו לפני שאתם אומרים ואם יש סיכוי שמישהו יכול להיפגע- פשוט אל תגידו. 

שנית, אולי האדם שאומר טועה ולא מתכוון להרע אבל מה עם הילד שנפגע? ידעתם שיש יום שילדים ג'ינג'ים שמפחדים לבוא לבית הספר כי בשיר שמפורסם ביוטיוב נגדם קוראים להרביץ להם ביום זה?

ידעתם שיש ילדים שכל יום שואלים את ההורים שלהם למה הם נולדו עם צבע כזה ולמה אלוהים פגע בהם ככה? 

לא אנסה לחנך אתכם לאהוב צבע שיער כתום (או כל דבר אחר) - אבל אם יש לכם לב פועם בתוככם ואם אתם מבינים מהי אהבת אם לילדיה, נסו לדמיין - אם זה היה הילד שלכם? האם הייתם מסכימים שבלי שום הצדקה יתנהגו ויגיבו אליו כך? 

אולי זה באמת הילד שלכם - אולי מתנהגים אליו ככה אבל מסיבות אחרות? ואולי הילד שלכם הוא זה שפגע? אני מזמינה אתכם לדבר עם עצמכם - להבין אם אמרתם משהו שיכל לפגוע במישהו ולבקש סליחה. לקבל על עצמיכם לא לפגוע יותר במי ששונה מכם. ובעיקר, לדבר עם ילדיכם בכל גיל על הזכות של כולם לחיות, הזכות להיות אהוב, הזכות להיות שמור במרחב הציבורי, הזכות ללכת ברחוב בלי להרגיש שנוא, פחות שווה או פגוע והזכות שלנו להיות אנשים טובים ומפרגנים. 

ומה עם החובות? חובה עלינו ללמד את עצמינו ואת ילדינו לשמור על הפה שלנו - לחשוב לפני שמדברים, לחשוב לפני שמעירים הערות, לחשוב לפני שצוחקים או זורקים הערה על צבע שיער, על משקל, על משקפיים, על שיניים ועוד...לחשוב לפני ששואלים מישהי אם היא בהריון או לפני שמחטטים בשאלות במשהו שיכול לפגוע בזולת. "ואהבת לרעך כמוך זה כלל חשוב בתורה" ואם אתם לא מצליחים לאהוב- לפחות תשתדלו "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך".

 

לטורים קודמים

 

מיכל כרמי - אשת חינוך: מרצת העצמה למבוגרים ונוער, מנחת חוגי הורים ומנהלת דף הפייסבוק "שפר באהבה-מיכל כרמי", כתבת חינוך בעלון 471 , מורה ואמא לשבעה.

22.05.2019

1. הלוואי (אימא לג'ינג'י)

הלוואי שנדע ונצליח לקבל באמת את מי ששונה מאתנו..
תודה לך על הדברים החשובים!

ילדים ג'ינג'ים זה מתוק ומקסים בעייני (משוחדת (; אבל קודם מצא חן בעייני)

דווח על תגובה לא ראויה
22.05.2019

2. ג'ינג'י הצבע הכי מדהים בעולם! תמסרי לבת שלך ולכל הג'ינג'ים (דודה לג'ינג'ים)

וכל מי שפוגע רק מקנא!

דווח על תגובה לא ראויה
22.05.2019

3. משונה (ג'ינג'י לשעבר)

הייתי ג'נג'י בילדותי ואני מגדל מספר ילדים ג'נג'ים ולא זוכר אי פעם שנקלתי במשהו כעין זה (לכל היותר תגובות התפעלות)

דווח על תגובה לא ראויה
22.05.2019

4. תודה (To סתם עוד ג׳נג׳י)

וואוו. קראתי כל מילה, והזדהיתי. כג׳ינג׳י קרה לי כל כל הרבה פעמים, ואולי אני באמת פחות נפגעתי, אבל באמת. כל הזמן, וכאילו אנשים יכולים לדבר הרבה על כמה שהם מקבלים, ואוהבים את כולם, אבל לרדת על ג׳נג׳ים? שטויות. וזה ממש לא נכון, מעצבן, ופוגע.
אז ממש תודה רבה על זה.
באמת נגע לי בלב. כל הכבוד ותודה רבה!!! ממש!!!

דווח על תגובה לא ראויה
23.05.2019

5. בתור ילדה שהיתה בערך ג'ינג'ית, כשגדלתי אנשים חשבו שזה מהמם, בניגוד לתקופה שהיתי ילדה (חסוי)

אני גם הייתי בערך ג'ינג'ית (נמשים, שיער על גבול הג'ינג'י עור של ג'ינג'ים כזה),
וגם סבלתי מהצקות, שנאתי את הנמשים שלי, רציתי שהם יעלמו.

רק כשגדלתי ונחשפתי למודל יופי של מבוגרים יותר, הבנתי כמה שזה יפה וכמה שלדוגמניות יש נמשים, ושנשים מבוגרות צובעות בכוונה את השיער שלהן לכתום ואדום .
כלומר, דווקא בגיל יותר מבוגר הבנתי כמה שהג'ינג'יות הזו דווקא תואמת את מודל היופי, והתפלאתי איזה הבדל בין איך שנתפסתי חיצונית בתור ילדה, לבין מבוגרת יותר, וכמה שהיום אנשים חושבים שזה יפה ומרשים בניגוד להיותי ילדה.

דווח על תגובה לא ראויה
24.05.2019

6. כאח ודוד של גינגים (שי)

דווקא גינגי זה מגניב ואני לא בטוחה לגבי פגעיות והצקותת אולי אפילו להפך יש אנשים היום שיעשו הכל כדי להפוך לגינגים
אני רק יודע שתמיד כשהלכתי אם אחותי הגינגית תמיד זאת הייתה היא שצילמו אותה והתפעלו ממנה.

דווח על תגובה לא ראויה
24.05.2019

7. הנקודה היא, לא אם זה יפה או לא (ולטעמי כן) אלא שאנחנו לא פוגעים באחרים. אפילו לא "בצחוק" (דווקא לא ג"ינג"י..)

כמו שכתוב יפה, כול אחד אומר מילה אחת, לא יותר! אבל הבן אדם סופג מכולם!!
מוטב לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו!!

דווח על תגובה לא ראויה
26.05.2019

8. גם דוד המלך היה ג'ינג'י!!! והתופעה קיימת גם עם ילדים שחומים (אני)

לחנך לאהוב כל אחד ללא סיטיגמות

דווח על תגובה לא ראויה
27.05.2019

9. מעיין. אני, אחי ואחותי ג'ינג'ים (דוד)

ולא נתקלתי כמעט בכלל במה שהכותבת מתארת. היום אני נשוי למישהי מעדות המזרח ועם כל ילד שנולד אני מקווה כבר שיהיה אחד ג'ינג'י...

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

עלות חסרת תקדים. מצביעה בקלפי צילום: פלאש 90. יונתן זינדל

דרישה במגזר העסקי: יום שבתון בבחירות - רק למי שמצביע

קרא עוד