איך הילד יסתדר במסגרת החדשה, האם ילמד בכיף או שיהיה לו מעט קשה? האם יצליח ליהנות מהלמידה? אילו חברים יקנה לעצמו? כמה הוא יצליח להביא את הכוחות והכישרונות שלו לידי ביטוי? האם המורה תקלוט אותו נכון? לקראת הכניסה לכיתה א' אך טבעי הוא ששאלות כאלה ואחרות יצופו ויעלו אצלינו ההורים, כהורים כולנו יודעים שככל שילד מגיע מוכן לכיתה א' כך המעבר מהגן למסגרת הכיתה רך יותר.
צילום: shutterstock
איך נדע שהילד שלנו מוכן למעבר מהגן לכיתה א'?
עד לפני מספר שנים המוכנות לכיתה א' הסתכמה באחיזת עיפרון נכונה או ביכולת לארגן את הציוד הלימודי באופן עצמאי, המוכנות כוונה בעיקרה לתחום הארגוני והמוטורי.
בשנים האחרונות עלתה המודעות לצורך בהגעה לכיתה א' עם מוכנות נוספת, מוכנות רגשית.
המוכנות הרגשית מכוונת לצדדים הרגשיים - נפשיים של הילד ופונה בעיקרה לתחומים החברתיים, ההסתגלותיים של הילד בקבוצה ובמסגרת הכיתתית. למשל, מוכנות רגשית כוללת את היכולת להיפרד מההורה בתחילת יום לימודים בנינוחות, היכולת להבין כי אני חלק מקבוצה וככזה הפוקוס לא יהיה תמיד עלי ואצטרך לדעת כיצד לנווט את עצמי בתוך "ההמון", היכולת להפסיד ולנצח בכבוד, היכולת לגלות איפוק כשמשהו אינו נראה לי ועוד.
גיל שש, הגיל בו רוב הילדים עולים לכיתה א' הוא גיל שבו הילדים מסוגלים להיות ברמת מוכנות רגשית שתקל עליהם את המעבר מהגן לכיתה א'. (עפ"י מחקרים רבים זהו אחד מתוך שלושה המעברים המשמעותיים שעובר אדם בחייו, 1- לידה, 2-כניסה לכיתה א', 3-נישואין) בשנים בהם היה הילד בגן, הגננת ביחד עם צוות הגן והתכנים המותאמים כולם שם על מנת לעזור לילדים ולהכין אותם גם בתחום הרגשי למעבר לכיתה א', אך למרות זאת, ישנם לא מעט ילדים שנכנסים לכיתה א' כשהם מוכנים בתחום הארגוני-מוטורי אך עם קושי בתחום הרגשי.
צילום: shutterstock
ילד שמתחיל את כיתה א' עם קושי בתחום הרגשי ואינו זוכה לתיווך או לסיוע רגשי שייתן לו מענה ראוי צפוי לו קושי פנימי וקושי חברתי לא קטן. באחריותנו ההורים לזהות את מצבו של הילד, אם הוא זקוק לאיזושהי עזרה ואם כן עלינו לפנות לגורם מקצועי שיעזור לנו בתהליך הטיפולי עם הילד.
ככל שנעזור לילד מוקדם יותר כך הסיכוי שיצליח לעשות שינוי בתחום בו הוא מתקשה יגדל והמעבר מהגן יעבור עליו בקלות גדולה יותר. ב"ה כיום יש אנשי טיפול שמתמקצעים בתחום הרגשי בכלל ובעזרה מדוייקת שכל מטרתה היא הגעה מוכנה לקראת כיתה א', אם מתגלה צורך מומלץ לפנות לאותם גורמי טיפול מקצועיים ולעזור לילד שנתקל בקושי הרגשי.
קושי רגשי שלא מטופל עלול להוביל מהר מאד לתסכול, לאכזבות, לקשיים חברתיים וכל אלה עשויים לעורר רגשות שליליים שלא יקדמו את הילד בתחומים האחרים כמו למידה ויכולת ארגונית-מוטורית.
כשמופיע קושי רגשי הוא אינו משאיר את הילד פנוי להתמודד עם שאר החזיתות להם הוא נדרש בתוך המסגרת הלימודית, כגון רכישת הקריאה ומיומנויות לימודיות. ההתמודדות הרגשית אליה נדרש הילד בכניסה א' הן עצומות וככל שאנחנו ההורים נשכיל ונעזור לילד (גם ילד שמתגלה אצלו קושי רגשי וגם ילד שנראה לנו כחזק בתחום ואצלו נחזק עוד יותר את אותן מיומנויות רגשיות) כך תהיה אותה התמודדות רגשית ברת השגה עבור הילד והוא אף יגדל ויצמח ממנה.
הכותבת היא אורה פולק, מומחית לטיפול רגשי לילדים בגיל הרך ומדריכת הורים.
yotzrotcenter@gmail.com