סגור

אחרי הקורונה: התפקיד של בית הספר בחזרה לשגרה

מהו תפקידה של מערכת החינוך בצמצום הפער החברתי קהילתי? מהו תפקידם של המחנך ומחנכת הכיתה בעת הזאת? הצעות מעשיות לצמצום פערי השנה האחרונה

שושי שפיגל
יט בסיון התשפא
,
30 במאי, 2021 12:03
לדעת מה לעשות עם התלמידים

לדעת מה לעשות עם התלמידיםצילום: shutterstock

מי הייתה הקהילה שלי בזמן המשבר? מה קרה לחברים שלי מכיתת האם? מה קרה לתפקיד שלי בכיתה כשהכיתה לא נפגשה במשך שנה? מהו תפקידה של מערכת החינוך בצמצום הפער החברתי קהילתי? מהו תפקידם של המחנך ומחנכת הכיתה בעת הזאת? שאלות אלה ועוד רבות אחרות העסיקו את התלמידים ואת מערכת החינוך במהלך השנה החולפת.   

.

בימים אלה, לאחר שנה שבה מערכת החינוך התמודדה עם אתגר הקורונה, בתי הספר מתמקדים בצמצום פערים במקצועות הלימוד. יחד עם זאת, מחקרים רבים שנעשו בתקופה האחרונה העלו כי הפסקה ממושכת של הלימודים פגעה מאוד דווקא בכישורים הרגשיים והחברתיים של התלמידים, יותר מאשר בהישגיהם הלימודיים, מה שמעיד על כך שבית הספר הוא קודם כל מרחב חברתי שבו התלמידים צומחים ומצמיחים זה את זה.

למסגרת החינוכית תפקיד חשוב ומשמעותי בהבניית חברה ערכית, שחבריה נוהגים בכבוד, מגלים מעורבות חברתית, נתינה וערבות הדדית. כיתה שמתפקדת כקבוצה חברתית מכילה היא כיתה שנוצר בה אקלים חברתי חיובי. אקלים חברתי משמעו הרוח השוררת בקבוצה, שהיא תוצאה של התהליכים הקבוצתיים המתקיימים בכיתה ושל קשרי הגומלין שבין המורה לתלמידים, ובין התלמידים לבין עצמם. ההיעדרות הארוכה מבתי הספר הפריעה להתפתחות אקלים חברתי מיטבי.

 

עוד בנושא: חינוך אחרי הקורונה

הנזקים, המסקנות ונקודות האור: אנשי חינוך מסכמים את שנת הקורונה
אחרי הקורונה: לדעת לצאת נכון מהמשבר למען העתיד
אחרי הקורונה: המורים צריכים לקבל הכשרה מתאימה
ציפי הרפנס: "התשתיות הכי חזקות שלנו הן אמון, שקיפות ואמונה"
אחרי הקורונה: לא הכל רע. יש יוזמות חינוכיות שכדאי לשמר

הכיתה כקבוצה חברתית

גם בתקופת משבר הקורונה ולמרות הריחוק הפיזי, בתי הספר מצאו דרכים לייצר סדר יום חברתי-ערכי, להתאים את התכנים לפלטפורמות דיגיטליות ולגשר על המרחק הפיזי בדרכים שונות ויצירתיות. למחנך הכיתה, האמון על ניהול הכיתה, תפקיד מרכזי בצמצום הפער החברתי.  במהלך השנה האחרונה ראינו מחנכים רבים שניצלו את ההפוגה בין סגר לסגר לפגוש את התלמידים באוויר הפתוח, נסעו לבקר בבתי התלמידים וחתרו לקשר יום יומי מבלי לוותר על אף תלמיד.

בחזרה לשגרה נמליץ על :

חלוקת הכיתה: קיום שיעורי החינוך במליאה לצד שילוב מפגשים בקבוצות קטנות, הטרוגניות אשר יכללו לומדים בעלי יכולות וצרכים מגוונים. בימים אלו כדאי, יותר מתמיד, לאמץ מתודות מגוונות לשיח חברתי במעגל. לעסוק בנושאים ערכיים  שהיו רוצים לברר, קונפליקטים שהתעורר בקבוצה, אקטואליה ועוד.

מקום המפגש: יציאה החוצה לסביבה המשרה אווירה נעימה, יציאה לסיורים הן בסביבה הקרובה ובנוף הארץ הטובה. אלו מרחיבים את הנפש ומאפשרים תהליכי גיבוש שחסרו במהלך השנה האחרונה.

איתור והפנייה של התלמידים למסגרות עניין/מנהיגות/העצמה. הכוונת תלמידים למסגרות משלימות בהתאמה לרצונות ולתחומי עניין שלהם.

בספרות המחקרית מודגשת חשיבותן של דרכי למידה נשענות על חוויות וכן על לימוד
דרך תרגול ומשחק. חינוך התנסותי, המשלב מסגרות וולנטריות בהן התלמיד יבחר
להשתתף מרצונו החופשי.  לדוגמא: יום בשבוע בו התלמיד יבנה לעצמו מערכת לפי תחומי העניין שלו. מערכת בית ספרית שתכיל מימדים של גמישות ודינמיות.

בעקבות היעדר אינטראקציות חברתיות פנים מול פנים בזמן הקורונה, יש לחזק מיומנויות חברתיות כגון: תקשורת בינאישית, ניהול עצמי, חשיבה ערכית מוסרית ויזמות.
בתוך כך נעודד את מנהלי בתי הספר ליזום למידת עמיתים בתוך קהילת בית הספר ולבדוק יחד מה עובד? מה לא עובד? בבחינת "התפרנסו זה מזה ".

חינוך לערכים

בכל שכבת גיל ישנן סוגיות חברתיות, בהתאם למצבי החיים של הנער והנערה בגיל ההתבגרות. ביטול הפעולות החינוכיות הגדולות במשך השנה האחרונה - מסעות מעצבי זהות, כגון "מסע לפולין", "מסע ישראלי ", הטיול השנתי , אירועי סל תרבות, פעילות הכנה לקראת השירות בצה"ל והשירות הלאומי אזרחי ,חגיגות בר מצווה ובת מצווה, מעברים מיסודי לחטיבה ומהחטיבה לתיכון - כל אלו מחייבים התייחסות משמעותית ופעולות לציון נושאים אלה והערכים הקשורים אליהם, עד סופה של השנה וכחלק מההיערכות לשנת הלימודים הבאה.

אנו מעודדים את מוסדות החינוך לקיים בירור ערכי, הן עם צוותי החינוך והן עם התלמידים,  על ערכים אישיים וערכים בין-אישיים, ערכים בקהילה, במדינה ובאנושות, שעמדו בעין הסערה בתקופת משבר הקורונה. אנו מבקשים להרחיב את זווית המבט של התלמידים על המציאות ולהתייחס למשבר הכלכלי והתעסוקתי שפקד בתים רבים, לנושא הקיימות ואיכות הסביבה שעלה למודעות, לזרמים שונים במערכת החינוך אשר חוו באופן שונה את פער הנגישות הטכנולוגית, לאזורים שונים בארץ - בעיר ובכפר, "עם מרפסת" ו"בלי מרפסת". המשבר אותו חווינו כולנו צרב תחושות וזיכרונות שונים בקרב הדור הצעיר ועתה הגיעה עת לעבד הן את הזיכרונות ברמה האישית והחברתית והן את הסוגיות הערכיות העולות מהם.

קהילתיות

קהילה היא התארגנות עצמית ובה רשת של קשרים והתארגנויות, דפוסי תקשורת אישיים ומתמידים, המהווה מוקד להזדהות ומשמעות (בן יוסף 2010).
בשל הקורונה נפגעו מנגנוני השותפות של בתי הספר בקהילה וכן נאסרה כניסת גורמי חוץ לבתי הספר. יש ליצור כעת  ועדות משימה משותפות לחיזוק השותפות עם ההורים וכן "לבדוק את הדופק" - לשמוע מההורים על צרכים ורשמים העולים מהתלמידים בבית.

שמירה על סדר יום ערכי בית ספרי: פעילויות, טקסים ואירועים עפ"י לוח השנה וגורמים מזמנים נותנים תחושת שייכות ומרוממים את הרוח.

שעות חינוך: הקפדה על שיבוץ וקיום שעות מחנך בכל אחת מהכיתות, המוקדשות לתכנית הליבה הערכית וסוגיות אקטואליות בחברה הישראלית.  

מפגש עם נציגי תלמידים: מפגשים עם נציגי התלמידים לשם למידת תרבות הנוער בעת חירום והעלאת רעיונות, הן בתחום הלימודי והן בתחום החברתי. המפגשים חשובים במיוחד לזיהוי הצורך של התלמידים בעת הזאת.

יש חשיבות רבה לשילוב גורמים בבית הספר שהם תומכי התהליך החינוכי - ש"ש, סטודנטים, גרעיני מחנכים, בנות שירות, מורות חיילות וחיילי נח"ל. אלו יודעים להתחבר לתלמידים באופן בלתי פורמאלי שמאפשר מרחב בטוח לשיח שבני הנוער זקוקים לו.

מעורבות חברתית

במסכת אבות נאמר: ר' ישמעל אומר "והלומד על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמר ולעשות" (פרק ד). מי שלומד ורוכש ידע לצורך מימוש ויישום מביא תועלת רבה לעצמו ולסביבתו. תלמידים שומעים הן מההורים והן מהמורים על ערך הערבות ההדדית והנתינה, אך ההתנסות בפועל במעורבות החברתית מזמנת לתלמידים מפגש משמעותי ואישי יותר עם ערכים אלו. השנה האחרונה זימנה לתלמידים הזדמנויות לעשייה משמעותית בתחומים רבים -  לפגוש את השכן הבודד הזקן, לשאול לשלומו ולשחק אתו בקלפים, להושיט יד לילדים של צוותי הרפואה והחירום שההורים שלהם נשאו בנטל, להוות "אח בוגר" לתלמיד עולה חדש בקהילת בית הספר, לצאת לחלוקת מזון בערבי חג, לצאת מהמסך ולפגוש את הקהילה הקרובה. בני הנוער הרבים שבחרו לקחת אחריות לחברה בה הם חיים יצאו מהתקופה הזו עם תעצומות נפש ותחושת מסוגלות. יש אלפי בני נוער כאלו. על מערכת החינוך להאיר אותם ואת פועלם.

מכינה לחיים לכיתות יא' יב'

אתגרי המאה ה-21 , יחד עם תופעות הלוואי החברתיות של משבר הקורונה, מזמנים לפתחם של תלמידינו מצבים חדשים שמצריכים מענה והכנה של בני הנוער ליציאה מ'חממת' הבית, המשפחה, הקהילה והמוסד החינוכי. על מנת לתת מענה לאתגרים אלה פותחה תכנית "מכינה לחיים" במשרד החינוך שמטרתה לצייד את בני הנוער בסל מיומנויות ותכנים  רלוונטיים כגון קבלת החלטות, הכוון לשירות, ניהול תקציב ועוד, וכן  סל גדוש של ערכי מורשת ותרבות שיסייעו בידם לעצב את תפיסת עולמם ואת המשך דרכם. עלינו לתת לתלמידים ארגז כלים משמעותי שיאפשר להם התמודדות מיטבית עם משימות החיים העומדות בפניהם ככל שיגדלו.

מנקודת המבט שלי, ככל שמוסדות חינוך, לצד מתן תעודת הבגרות, יקדישו יותר זמן, משאבים ומסגרות פעולה על מנת ליצור מרחבי משמעות, כך שבית הספר יהווה חממה להצמחת אזרחים בוגרים התורמים לחברה, לעם ולמדינה, כך  נוכל בציר הזמן לגשר על פערי הקורונה ולחזק את חוסנה של החברה הישראלית ע"י בוגרי מערכת החינוך עצמם, שהרי אלו הפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל.


 

שושי שפיגל, מפקחת ארצית חינוך חברתי מינהל חברה ונוער וחמ"ד במשרד החינוך

06.06.2021

1. חשוב מאד (גלי)

מאמר מצוין, תודה על הכוונה!

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

הלוויית מוחמד כיוואן שנהרג במהלך שומר החומות צילום: Jamal Awad/FLASH90

מעקב "חדשות כיפה": הפועל אום אל פאחם נקנסה בעקבות קריאות הנקמה של אוהדיה

קרא עוד