לזכור ולא לשכוח

החשיבות בזכירת העבר שלנו כעם כדי להמשיך לעתיד טוב.

חדשות כיפה מחלקת הדרכה 19/12/02 00:00 יד בטבת התשסג


שלב א':
מספרים לחניכים על דני שהלך מתל אביב לחיפה. הוא הגיע לצומת אך גילה שהשלט בה נפל וכעת הוא לא יודע לאיזה כיוון להמשיך ללכת. מבקשים מהחניכים לנסות לעזור לדני להעמיד את השלט (נספח 1) חזרה ולראות לאיזה כיוון הוא צריך ללכת.

איך החניכים יצליחו? עפ"י מקום מוצאו של דני- תל אביב- יעדו החניכים שאת השלט צריך לשים כאשר החץ מורה אל תל אביב וכך הוא ידע היכן שאר הכיווונים.

שלב ב':
נקריא את הסיפור "יד ושם" (נספח מספר 2) עד המילים "והוא יתעקש שבקשתו תתמלא"
בקטע זה נעצור נחלק לחניכים כרטסי עמדות:
סבא, רעיה ויהודה (ההורים), רחל (אמא של רעיה).
ניתן לחניכים להציג את העמדות השונות.
לאחר מכן נבקש מכל חניך להביע את דעתו- איך לקרוא לילד אהוד- או מנדלה?

נמשיך בקריאת הסיפור עד סופו.

שלב ג':
נחזור חזרה לסיפור של דני- נסביר לחניכים שכמו בנסיעה שבד"כ אם אנחנו רוצים לדעת כיצד ולאן העתיד, עלינו לבדוק את העבר- מאיפה באנו.

שלב ד' סיכום:
נציב בפני החניכים תמונה של עץ (נספח 3) ומבקשים מהם לומר לנו איזה חלק מהעץ הכי חשוב.
הצמרת? יכולה לגדול חזרה. הגזע? יכול לצמוח שוב.
אך השורשים לא! לאל שורשים העץ לא יוכל להתקיים.
כך גם אצלנו- ההוה והעתיד תלויים בעבר.

* את הנספחים לפעולה ניתן למצוא בחוברת כסלו טבת התשס"ג *