מטרת הפעולה:
החניך יבין את הרגשתם המשפחות של השבויים והנעדרים.

מבנה הפעולה:
החניך יעבור את התהליך שעוברות על המשפחות כאשר הוא מתלבטת בין האפשרויות השונות העומדות לפניו.
כדאי להעמיד תחנות עם מדריכים או חברי חבריא' ב' שיפעילו כל תחנה- מפעל (או"ם, צלב אדום, ממשלת ישראל, ממשלת ארה"ב, אש"ף).
בסוף הפעולה כל החניכים ישבו במקומם לאחר שיתייאשו לעבור בין התחנות החוזרות- בשלב זה חשוב להדגיש לחניכים שיש משפחות שכבר 14 שנה מחכות ליקיריהם ולא התייאשו וכי כשמדובר בבן לעולם לא מתייאשים!

מהלך הפעולה:
בפעולה הבאה עליכם לתת לחניכים את סיפור הנפילה בשבי של אחד השבויים והנעדרים (נספח מספר 1) בתוספת הפסקה:

אתם משפחתו של _______. הוא נעדר כבר _______ שנים ואתם עדיין מקווים להצליח לזכות לפדיונו.

למי תפנו?

א) לממשלת ישראל, בכדי להאיץ את קצב הטיפול בנושא.
ב) לממשלת ארה"ב בתקווה שקשריה הפוליטיים יקדמו את מאבקכם.
ג) לצלב האדום- שאולי יוכל לדלות מידע כלשהו.
ד) ישירות לאש"ף הרי הוא המקור והמפתח כדי להגיע אליהם.
ה) לאו"ם כארגון בינלאומי הפועל למען השלום ושיכול להטיל סנקציות על מדינות.
ו) לנטוש את המאבק ולתת לזמן לעשות את שלו.

אם בחרתם א' בקשו כרטיס ירוק
אם בחרתם ב' בקשו כרטיס כחול
אם בחרתם ג' בקשו כרטיס אדום
אם בחרתם ד' בקשו כרטיס כתום
אם בחרתם ה' בקשו כרטיס צהוב
אם בחרתם ו' חזרו למקומותיכם וחכו שהזמן יעשה את השלו.

ממשלת ישראל

פניתם לממשלה נפגשתם עם שרים רבים ועם ראש הממשלה בכבודו ובעצמו. כולם הצהירו הצהרות בדבר חשיבות המאבק. כמו כן הם גם הבטיחו הבטחות שונות אך הם כולם טרודים בכל כך הרבה עניינים אחרים והדברים נשארו רק בגדר הבטחות.
אותם, רק אתם, הם אלו שמרגישים את הסבל, יום יום ושעה שעה בחסרונם של השבויים והנעדרים.
לא הגעתם לשום תוצאות של ממש- דרך אחרת:
א) לפנות לארגון הצלב האדום בניסיון לדלות מיעד כלשהו על השבויים והנעדרים.
ב) לפנות לממשלת ארה"ב בתקווה שקשריה הפוליטיים יקדמו את מאבקכם.
ג) לאו"ם כארגון בינלאומי הפועל למען השלום ושיכול להטיל סנקציות על מדינות.
ד) ישירות לאש"ף הרי הוא המקור והמפתח כדי להגיע אליהם.
ה) לנטוש את המאבק ולתת לזמן לעשות את שלו.

אם בחרתם א' בקשו כרטיס אדום
אם בחרתם ב' בקשו כרטיס כחול
אם בחרתם ג' בקשו כרטיס צהוב
אם בחרתם ד' בקשו כרטיס כתום
אם בחרתם ה' חזרו למקומותיכם וחכו שהזמן יעשה את שלו.

ממשלת ארה"ב

אתם פניתם לממשלת ארה"ב מתוך תקווה שקשריה הפוליטיים יקדמו אתכם במאבקכם לשחרור יקירכם.
בתור שוחרי שלום וצדק הם נרתמו ברצון לטיפול בנושא מוסרי זה "שבוי מלחמה"
אך כמובן זהו לא הנושא היחיד שעומד על הפרק והטיפול לא נעשה מספיק באינטנסיביות.
לא הגעתם לשום תוצאות של ממש נסו דרך אחרת:
א) לפנות לארגון הצלב האדום בניסיון לדלות מיעד כלשהו על השבויים והנעדרים.
ב) לממשלת ישראל, בכדי להאיץ את קצב הטיפול בנושא.
ג) לאו"ם כארגון בינלאומי הפועל למען השלום ושיכול להטיל סנקציות על מדינות.
ד) לפנות ישירות לאש"ף הרי הוא מקור ומפתח להגיע לשבויים והנעדרים.
ה) לנטוש את המאבק ולתת לזמן לעשות את שלו.

אם בחרתם א' בקשו כרטיס אדום
אם בחרתם ב' בקשו כרטיס ירוק
אם בחרתם ג' בשקו כרטיס צהוב
אם בחרתם ד' בקשו כרטיס כתום
אם בחרתם ה' חזרו למקומותיכם וחכו שהזמן יעשה את שלו.

הצלב האדום

הצלב האדום זהו ארגון בינלאומי שהוקם בשוויץ.
הארגון מעניק סיוע הומנטרי לכל הנזקקים (ללא קשר למוצאם)
פצועי מלחמה, שבויי מלחמה, אחיות, רופאים וכו'
פניתם לצלב האדום והם כמובן נרתמו לעזרתכם אך החוטפים/השובים מפרים באופן בוטה את אמנת גנבה המאפשרת לנציג הצלב האדום ליצור קשר עם השבויים.
לא הגעתם לשום תוצאות של ממש, נסו דרך אחרת:
א) לפנות לממשלת ישראל בכדי להאיץ את קצב הטיפול בנושא.
ב) לפנות לממשלת ארה"ב בתקווה שקשריה הפוליטיים יקדמו אתכם במאבקכם
ג) לפנות לאו"ם כארגון הפועל למען השלום, וודאי יכול לסייע למאבק
ד) לפנות ישירות לאש"ף הרי הוא המקור והמפתח להגיע לשבויים ולנעדרים.
ה) לנטוש את המאבק ולתת לזמן לעשות את שלו.

אם בחרתם א' בקשו כרטיס ירוק
אם בחרתם ב' בקשו כרטיס כחול
אם בחרתם ג' בקשו כרטיס צהוב
אם בחרתם ד' בקשו כרטיס כתום
אם בחרתם ה' חזרו למקומותיכם וחכו שהזמם יעשה את שלו.

אש"ף

בעקבות התמורות הפוליטיות שחלו בין ישראל לאש"ף והצהרות המלוות להסכמי שלום בדבר התקדמות בעניין השבויים והעדרים החלטתם לפנות ישירות לאש" בכדי להאיץ את קצב קיום הבטחתו.
כמובן שההצהרות נשארו בגדר הצהרות ומשם לא צמחה הישועה.
לא הגעתם לשום תוצאות של ממש, נסו דרך אחרת:
א) לפנות לצלב האדום בנסיו לדלות מידע כלשהו
ב) לפנות לממשלת ישראל בכדי להאיץ את קצב הטיפול בנושא
ג) לפנות לממשלת ארה"ב בתקווה שקשריה הפולטים יקדמו אתכם במאבק.
ד) לפנות לאו"ם כארגון פוליטי הפועל למען השלום ודאי יוכל לסייע בו
ה) לנטוש את המאבק ולתת לזמן לעשות את שלו.

אם בחרתם א' בקשו כרטיס אדום
אם בחרתם ב' בקשו כרטיס ירוק
אם בחרתם ג' בקשו כרטיס כחול
אם בחרתם ב' בקשו כרטיס צהוב
אם בחרתם ה' חזרו למקומותיכם וחכו שהזמם יעשה את שלו.

האו"ם

ארגון האומות המאוחדות האו"ם הוא ארגון בינלואמי הפועל (בין השאר) למען השלום, כל מדינה המעונינת להיות חברה בארגון שולחת שגריר מטעמה.
גם מדינת ישראל חברה באו"ם.
אתם פניתם לאו"ם מתוך תקווה, כי הוא כארגון אי-פוליטי יכול לסייע באיתור יקירכם.
התאכזבתם. לא הגעתם לשום תוצאות של ממש, נסו דרך אחרת:
א) לממשלת ישראל, בכדי להאיץ את קצב הטיפול בנושא.
ב) לממשלת ארה"ב בתקווה שקשריה הפוליטיים יקדמו את מאבקכם.
ג) לצלב האדום- שאולי יוכל לדלות מידע כלשהו.
ד) ישירות לאש"ף הרי הוא המקור והמפתח כדי להגיע אליהם.
ה) לנטוש את המאבק ולתת לזמן לעשות את שלו.

אם בחרתם א' בקשו כרטיס ירוק
אם בחרתם ב' בקשו כרטיס כחול
אם בחרתם ג' בקשו כרטיס אדום
אם בחרתם ד' בקשו כרטיס כתום
אם בחרתם ה' חזרו למקומותיכם וחכו שהזמן יעשה את שלו.


נספח מספר 1- סיפורם של השבויים והנעדרים

ב 11- ביוני,1982 , בקרב עם כוחות סוריים
ופלשתיניים ליד הכפר סולטן יעקוב, הפכו
חמישה חיילים ישראליים לנעדרים. מספר שנים
אחר כך שניים מן החיילים הוחזרו לישראל
בחילופי שבויים עם סוריה ועם אחמד
ג'יבריל, מפקד החזית העממית לשחרור
פלשתין. שלושה חיילים - זכריה באומל,
יהודה כץ וצבי פלדמן - עדין נעדרים. זכריה
באומל הוא אזרח אמריקני.
מספר שעות לאחר הקרב דיווח דין ברליס, כתב
של הטיים מגזין, ש"ניתן לראות דבר מעניין
בדמשק"...שלושה חיילים ישראליים הוצגו
לציבור ברחובות דמש, במצעד של טנקי
שנלקחו שלל.
ברליס: "אנשי הצוות הישראלי נראו סחוטים,
נכאים, כפי שאפייני לתשישות קרב. כאשר
הקהל הצטופף סביבם, הם נראו נפחדים... זה
היה מצעד ציבורי, שנערך ממש בלב דמשק
ולאחר שחלף, לא ראיתי שנית לא את הטנק ולא
את הישראלים" (דין ברליס, כפי שצוטט במכתב ע"י
ג'ון פ. סקוט, מזכיר ראשון בשגרירות ארה"ב בתל-אביב,
16 ביוני 1983). כתבים של איי.פי, לה-סטאמפה ושל
אמצעי התקשורת הסוריים אישרו דווח זה.
מאז הקרב היו דיווחים סותרים באשר למקום
הימצאם ולמצבם של הנעדרים. משך השנים
פקידים פלשתיניים וסוריים התייחסו מספר
פעמים למידע שיש בידם על הנעדרים אך סירבו
לשתף פעולה במאמצים להשבת הנעדרים
למשפחותיהם. כך, למרות מאמציה המרובים של
ישראל, גורלם של יהודה כץ וצבי פלדמן,
בניהם של ניצולי שואה, ושל זכריה באומל,
נשאר בלתי ידוע למרות הדיווחים (כולל
העידכון של אמנסטי אינטרנישונל) המציינים
שחלק מן החיילים הנעדרים עודם בחיים
ומוחזקים תחת פיקוח סורי.

ב 16- באוקטובר,1986 , נווט חיל-האוויר
רון ארד נפל בשבי , לאחר שמטוס הקרב שלו,
מסוג פנטום 4 - F נפל מעל לבנון. אחת
מפצצות המטוס התפוצצה מתחת לכנף וגרמה לו
לצלילת זנב מסתחררת. הן ארד והן הטייס
צנחו בשלום לקרקע. הטייס הוטס לישראל תחת
אש, תלוי בתחתית הליקופטר ישראלי במבצע
הצלה מרהיב. רון נשבה ע"י אמאל, קבוצת
מיליציה לבנונית-שיעית שבראשה עמד נביה
בארי, המשמש כיום דובר הפרלמנט הלבנוני.
ב 1987- קיבלה משפחתו של ארד מספר מכתבים
ותמונה, המאשרים שהנווט השבוי חי ושבוי
בידי אמאל. המו"מ שבא בעקבות זאת בין
ישראל לאמאל הופסק לאחר שארד "נמכר"
לכוחות איראניים בלבנון ע"י פעיל אמאל
מוסטפה דיראני.
בזמן שנשבה היה רון ארד הנעדר הישראלי היחיד
שהיה נשוי. בתו יובל היתה אז תינוקת.



גיא חבר, חייל מחיל התותחנים נעלם ברמת הגולן
ב17.08.1997. - ניראה לאחרונה בבסיסו בשעה
9:30 ומאז לא נודע מה עלה בגורלו. היה לבוש
במדי צה"ל, דיסקיט, ובנשקו האישי גליל ארוך,
תעודת שבוי וצרור מפתחות.

נערכו חיפושים שלא העלו דבר. המשפחה נפגשה עם
גורמי ביטחון בארץ וברחי העולם, הצלב האדום,
אנשי האו"ם בגיזרה והכל ללא תוצאות.




ב15- באוקטובר 2000 הודיע ארגון החיזבאללה על
חטיפתו של אלחנן טננבאום (סגן-אלוף במיל.) בעת
שהיה בנסיעת באירופה. אלחנן טננבאום היה בן 56
בעת שנחטף. הוא בנם של ניצולי שואה מפולין והגיע
ארצה בגיל שנתיים. משפחתו התיישבה בחולון והוא
גדל במה שהוא כינה "משפחה מאד ציונית".
טננבאום היה חביב על כל מיודעיו והתקדם במהירות
בצבא עד שהגיע לדרגת סגן-אלוף בחיל האוויר. הצלחה
דומה נחל גם בעסקיו הפרטיים.
לאלחנן אשה חנה, שני ילדים בוגרים, אורי וקרן,
ואחותו אסתר. למרות פניותיהם לא הצליחו ילדיו
לוודא אם הועברו לו תרופות לאסטמה שהם שלחו ע"י
הצלב האדום.