פעולה לשבטים נבטים-ניצנים בנושא וודאות הגאולה
רקע:
אין ספק לכולנו כי אנו נמצאים בתקופה סבוכה בהיסטוריה של עם-ישראל.
תקופה המעלה שאלות רבות, בנוגע לדרכינו, עתידנו- והצפוי לנו. קולות שונים נשמעים בעם.
כאלו הצופים לנו עתיד מזהיר וכאלו הבטוחים כי אנו הולכים חלילה לאבדון, והמצב רק ילך וידרדר.
ומה אנחנו? מה אנו חושבים בנושא?
אנו מאמינם כי הגאולה בוא תבוא!
האם אנו מחכים למשהו שבאמת יקרה או שמא זוהי אשליה הנסחבת זה דורות בעם ישראל.
בפעולה ראשונית זו, נתהה על קנקנה של הגאולה ונבין בוודאות כי הגאולה תבוא!!!
נסיר בעז"ה את סימני השאלה העולים ונחזק אמונתנו והבנתנו בודאותה וקיומה הבטוח של הגאולה.
נזכור כי נושא הגאולה אינו פשוט לחניכנו הצעירים.
ועל כן דבר זה דורש ממך המדריך הבנה וידיעה טובה (וגם מוקדמת...).
מטרות הפעולה:
- החניך יבין שהגאולה היא מימוש תוכניתו של הקב"ה לתיקון העולם ולבניית טוב מושלם.
- החניך יווכח לדעת שהגאולה היא וודאית ומוכרחה להתרחש וזאת ע"י הוכחת קיומם של דברי הנביאים בימינו.
מהלך הפעולה:
שלב א'-
המדריך יניח ברחבי החדר את שלושת השרטוטים (נספח מספר 1) ויבקש מכל חניך לבחור את המצב בו אנו, כעם-ישראל, נמצאים.
שים לב! תן לחניכיך להבין את השרטוטים על פי ראות עיניהם, אנחנו מצאנו לנכון להתייחס לכל ציור במשפט, כדי לחדד את הנקודה .
שרטוט מס' 1:
עם-ישראל נמצא כל בזמן בירידה ואנו לא יודעים לאן תוביל.
שרטוט מס' 2:
עם-ישראל נמצא כל הזמן בירידות ועליות שבסופו של דבר יביאו לגאולה.
שרטוט מס' 3:
עם-ישראל נמצא כל הזמן במצב מעגלי החוזר על עצמו בצורות שונות, שלא יוביל לשום מקום.
שלב ב'-
המדריך יערוך סבב בין החניכים וכל חניך יגיד בתורו איזו שרטוט בחר ומדוע?, מן הסתם רוב החניכים בחרו בשרטוט מס' 2.
המדריך יפנה לחניכים בשאלה: מהי גאולה? (במקרה ורוב החניכים בחרו בשרטוטים 1 או 3, המדריך ישאל את החניכים מדוע הגאולה לא מופיעה בשרטוט שלהם ומהי בכלל גאולה??)
שלב ג'-
המדריך יניח על ראשו כובע כלשהוא, צעיף,שמלה וכו'... (כמובן, לא לשכוח להביא מהבית!) ויתחפש ל"דודה גאולה"
המדריך יספר לחניכים את ה"סיפור האישי של הדודה:
"שלום לכולם! נעים מאד, אני דודה גאולה למי שלא מכיר אותי.
סיפרו לי שכולכם מדברים עלי ומצפים שאני כבר אבוא עם כל המתנות.
אז אולי במקום שתדברו עלי, אספר לכם בכמה מילים על עצמי.
קוראים לי גאולה ותתפלאו לשמוע אבל אני נולדתי מזמן, אני היא זו שתגיע לחיות אתכם לנצח כשהכל כאן יהיה מוכן, עפ"י תכניתו של הקב"ה בעולם.
קיום מצוות ועשיית רצונו של הקב"ה יביא בסופו של דבר לתיקון העולם ולבניית הטוב המושלם".
להתראות בקרוב..."
שלב ד'-
המדריך "יחזור לעצמו" ויפנה לחניכים בשאלה:
נראה לכם ש"דודה גאולה" באמת תגיע?! אולי היא סתם אשליה??
מדי יום אתם אומרים: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח"- מי אמר לכם שזה באמת יקרה??
פעמים רבות בעבר חשבו היהודים שהקב"ה מביא את הגאולה וכש"הגיע הזמן" הם התאכזבו וחשו צער נורא. מי/מה מבטיח לנו שלא נתאכזב שוב?
שלב ה'-
המדריך יחלק את החניכים לשתי קבוצות.
כל קבוצה תקבל כרטיסיות של קטעי עיתונות מימינו (נספח מספר 2), פסוקים מהתנ"ך וכותרות (נספח מספר 3), המדריך יערוך תחרות בין שתי הקבוצות (במידה ויש מעט חניכים, אפשר להסתפק בקבוצה אחת ולוותר על התחרות...)
על החניכים לסדר את הפסוקים ואת קטעי העיתונות ואת הכותרות בשלשות כך שתהיה התאמה בין הכותרת הפסוק והקטע.
שלב ו'-
שלב זה אינו הכרחי, החלט אם להשתמש בו או לא לפי היכרותך עם חניכיך
ולפי התנהגותם במהלך הפעולה.
הקטע מאד חזק במיוחד כשמדובר בחניכים צעירים ובגלל שמדובר בקשרי משפחה- צריך עוד יותר להיזהר! הפעילו שיקול דעת נכון בהחלטתכם.
המדריך יספר לחניכים את הסיפור: "ציונה וישראל" (נספח מספר 4).
את הסיפור כדאי ורצוי לספר בצורה דרמטית ונוגעת ללב.
עליך, המדריך, לפשט את הסיפור לחניכיך:
האב: הקב"ה
ישראל: עם ישראל, אנחנו.
ציונה: ירושלים, בית-המקדש.
נסכם את הסיפור: עלינו להבין, שאמנם אין לנו את בית המקדש אך אנו בטוחים שיום יבוא ועם ישראל יפגוש את אמו הרוחנית ויחדש את הקשר המיוחד (אמא, אמא!... מרקו, הו, מרקו!...)
הדבר אינו מוטל בספק, זוהי אינה משאלה ללא כסוי- אנו יודעים בוודאות שהדבר יתרחש!
סיכום:
אנא קרא אותו עד הסוף למען יובהר המהלך כולו
בתחילת הפעולה ניסינו להבין מהי הגאולה, איפה היא עומדת והאם היא בכלל "בתכנית".
הכרנו את ה"דודה גאולה" שכל מטרתה היא להגיע כאשר יושלם התיקון והבניין השלם- תכניתו של אלוקים- למציאות שבה כל האנושות מתקרבת ומידבקת בה', שומרת את התורה והמצוות, כשם-ישראל בדרגתו ואומות העולם במדרגתם.
מתוך ביקורה החפוז של "גאולה", ניסינו לשאול את עצמנו האם בכלל בטוח שהיא תבוא? תהינו אולי זוהי אשליה בת שנים אלפיים ועל כן הלכנו אל הנביאים- שחזו כבר לפני שנים רבות את העובר עלינו.
נוכחנו לדעת כי דבריהם מתקיימים ממש שחור על גבי לבן.
הקבלנו בין המציאות המתרחשת בימינו לבין אותם דברי נביאים שלפני שנים רבות נראו לא מציאותיים והיום מתרחשים ממש לנגד עינינו.
אין ספק כי מימושו המתקדם של חזון הנביאים בימינו, הוא ההוכחה לכך שבעתיד בעז"ה יתקיימו גם שאר דברי הנביאים המבטיחים לנו: "והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה' בראש הרים... כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"(ישעיהו ב', ד') .
אנו רואים את תהליך הגאולה מתרחש לנגד עינינו- אנו בתוכו!!!
חזונם של הנביאים על מה שיקרה בתהליך הגאולה- מתקיים ממש.
יהיה זה שקר להתכחש לכך.
עלינו להאמין ולצפות לגאולה בכיליון עיניים, עלינו לחיות בתחושת הוודאות כי אכן הגאולה בוא תבוא.
עלינו לחדד בנו את הידיעה והביטחון שהיא תגיע.
זה יכול לקרות כל רגע ואולי עוד כמה שנים אך היא תתרחש,לא נותר לנו אלא לשאת עיניים, להתפלל ולעשות מעשים של ממש לקרבה.
מי ייתן ויקוים במהרה בימינו הפסוק:
"והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד', ט')
נספח מספר 3:
קיבוץ גלויות:
"ולקחתי אתכם מן הגויים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם" (יחזקאל ל', כד')
"שאי עינייך וראי כולם נקבצו באו לך..." (ישעיהו מט', יז')
ארץ ישראל ותחיית הארץ:
"כי ה' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר, ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש" (דברים ח', ז'-ח')
"ויען ה' ויאמר לעמו הנני שולח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אותו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגויים" (יואל ב', יט')
בעיות כלכליות:
"הנה כעת שנתרבה מצוקות הזמן הרבה מאד, יפלא לב כל איש מה זה עשה אלוקים בארץ ומה יהיה אחרית דבר... כמעט כוח אין לסבול גודל עניות וחסרון כל..." (מסכת סנהדרין)
משבר ערכים:
"בעקבות משיחא חוכמת סופרים תטרח ויראו חטא ומאסו" (מסכת סנהדרין)
נערים ובת קמה באמה וכלה בחמותה ופני הדור כפני הכלב ואין הבן מתבייש מאביו" (סנהדרין, דף צ"ז, ע"א)
בעיות בטחוניות וחבלי משיח:
"אמר רבי יוחנן: דור שבן דוד בא בו... והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה וצרות רבות וגזרות קשות מתחדשות, עד שהראשונה, פקודה שניה ממהרת לבוא" (סנהדרין צ"ז. ע"א)
התישבות:
קומו ונעלה ציון אל ה' אלוקינו" (עמוס ל', ד'-ה')
נספח מספר 4:
ישראל וציונה- מעשה שהיה
ישראל וציונה היו דוגמא נהדרת ליחסי אמא-בן. הם חיו בשמחה ובשלווה בביתם הקט והיה בניהם קשר בל יינתק ממש.
מאותו מקום פשוט פרץ זרם אדיר של אור וקדושה.
כל מי שגר לידם האמת, אפילו הרחוקים ביותר, הכירו אותם, את ביתם הקט ואת היחסים בניהם ומקרוב ומרחוק באי כדי ליהנות ולהתקרב אליהם. את אבי הבית קשה לתאר מרוב טובו, הוא עסק בכל ענייני העולם וביחד הם חיו כולם.
אבל יום אחד המצב החל להדרדר. ישראל החל לעשות דברים לא כלכך ראויים בבית. האם לא שמחה מזה ולאבא זה עשה הרבה מורת רוח. לאט לאט החל זרם האור להתעמעם ולהחלש. הוא לא היה כ"כ חזק וטהור כבעבר והדבר הורגש.
ישראל לא ציית לאביו כמו שצריך והתחבר לדברים אחרים, לא טובים.
לבסוף ישראל פשוט עבר את הגבול. בלית ברירה קרא אבא לכמה אנשים והם, באכזריות נוראית, קרעו את ישראל מידי ציונה ולקחו אותו הרחק הרחק.
קשה לתאר מה נורא ומחריד היה המעמד.
בכייה של ציונה קרע רקיעים, נדמה היה שכל העולם בוכה עמה כי פתאום נקטע לחלוטין חוט הקשר, והאבל היה גדול. ציונה החלה ללבוש שחורים ולהתהלך בעצבות ובבכיות. לכל מי ששאל אותה היא ספרה את הספור ושוב פרצה בנאקות ובדמעות שלא פסקו. לבסוף הבית הפך לחורבה, הכל היה נטוש. השועלים מצאו שהבית היה מקום טוב מאד לגור בו, כל מני מזיקים שרצו בבית וריח הרקבון היה נורא.
אבל ישראל לא שכח את ציונה, כל יום הוא חשב עליה, זעק ובכה ואף קבע לעצמו יום מיוחד של אבל, אותו יום נורא שבו גורש מביתו.
הוא נשבע שיום יבוא והוא ייפגש שוב עם אמא...
(פורסם באתר "כיפה- פורטל היהדות")