"נשים, קרבי זה לא בשבילכן": מנכ"ל ישיבות בני עקיבא באולפן כיפה

אלחנן גלט, מנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא חושף את ההצעה שקיבל משר החינוך; מדבר על העשייה של ראש החמ"ד היוצא; וגם לא מתבייש להגיד מה הוא חושב על שירות נשים במסלולים קרביים: "זה לא עולם שמתאים לנשים" | ראיון אולפן

גלעד כהן, חדשות כיפה 13/08/19 19:40 יב באב התשעט

מנכ"ל ישיבות ואולפנות בני עקיבא, אלחנן גלט באולפן כיפה, צילום: כיפה
מנכ"ל ישיבות ואולפנות בני עקיבא, אלחנן גלט באולפן כיפה, צילום: כיפה

פחות מחודש לפתיחת שנת הלימודים, מנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, אלחנן גלט מדבר על ההשקעה במורים, על שירות נשים דתיות בצה"ל וגם חושף: "שר החינוך לשעבר נפתלי בנט הציע לי לפני שמונה חודשים את תפקיד ראש החמ"ד".

הראיון המלא עם אלחנן גלט:

האירוע הכי משמעותי בחינוך הממלכתי דתי בחודשים האחרונים היא העזיבה או אי הארכת כהונתו של יו"ר החמד, הד"ר אברהם ליפשיץ. אלחנן גלט מכיר את ליפשיץ מקרוב וחושב שלראש החמ"ד היוצא יש זכויות גדולות מאוד. "הוא עשה מהפכה זוטא בחמ"ד. מגיע לו הרבה יישר כוח. בשורה התחתונה, הוא בסוף הקדנציה, אבל נכונו לו עוד שנים רבות", אומר גלט.

אתה חושב שיש מישהו שיכול להיכנס בזמן כל כך קריטי לתפקיד?
"ברור לי שיש הרבה אנשים טובים. במקרה הזה האתגר הוא מורכב, כי יצטרכו למצוא מישהו מבפנים, מתוך המערכת. אני מאחל בהצלחה לכל מי שיבוא". גלט חושף כי התפקיד הוצע לו לפני לא מעט זמן. "אני יכול להגיד לך סקופ – נפתלי בנט קרא לי לפני שמונה חודשים וביקש ממני להחליף את אברהם ליפשיץ. אני לא התכוונתי לעשות את זה, בגלל שמה שאני עושה באולפנות וישיבות בני עקיבא היא משימה חשובה מאוד".

שר החינוך הנוכחי לא קרא לך לדגל?
"יש לי את הטלפון שלו. אבל אנחנו לא שם".

אז זה היה אפשרי, עכשיו היית מסכים?
"אני חושב שהייתי אומר מה שאמרתי לנפתלי בנט. הייתי מציע לו שלושה אנשים מצויינים לתפקיד".
מי?
גלט לא מוכן לענות מי השלושה שהיה ממליץ עליהם.

רפי פרץ ואברהם ליפשיץ

שר החינוך רפי פרץ וראש המח"ד אברהם ליפשיץצילום: דוד וייל

יש משוואה לא פתורה בחינוך הדתי: הורים רבים מתלוננים שהם משלמים המון כסף בעוד המורים טוענים שהם לא משתכרים כראוי. לאיפה הולך הכסף?
"צריך להגיד שיש לשאוף לכך שתשלומי ההורים ילכו ויפחתו עד למינימום", עונה גלט. "בראיון פופולרי יותר הייתי אומר עד שלא יהיה בכלל תשלום להורים. כדי להיות ריאלי צריך לדעת שיש יתרון מסוים שלהורים יש אפשרות לתת עוד מענה, עוד דגש וזה קל מידי ופופולרי מידי להגיד "לא". בסקר ה-OECD הוכח שכמעט כל המדינות באירופה מעודדות תשלום וולונטרי של קבוצות הורים שרוצות להשביח בתחומים כאלה ואחרים את החינוך של הילדים שלהם. העיקר הוא שאפשר וצריך להוריד את תשלומי ההורים גם בחינוך הכללי, אבל בעיקר בחינוך הדתי למינימום וצריך לגייס משאבים של מדינת ישראל לחינוך התוספתי של לימודי הקודש. זה אתגר, הוא לא בלתי אפשרי. יש מתווה שנמצא אצל שר החינוך, מתווה שאנחנו הנחנו על שולחנו, כדי להגיע לתוצאה הזאת. כבר בשנים האחרונות הורידו את תשלומי ההורים. ואנחנו מובילים את המהלך הזה. מאידך, חשוב להגיד לטובתה של מדינת ישראל שהמהלך של עוז ותמורה הביא לשיפור משמעותי של שכר המורים, שזו גם מנטרה שצריך לחזור אליה אבל במניגנה אחרת. המורים צריכים לקבל שכר מאוד גבוה. זו הסיירת של בניית המנהיגות של מדינת ישראל. לשם אנחנו שואפים".

אולי אחד הפתרונות זה להגדיל את בתי הספר?
"אתה צודק. אבל, חשוב להגיד שאנחנו בוחנים את התוצרת של החינוך הדתי, שאנחנו רואים איפה הנוער שלנו נמצא, שאני רואה את הילדים ואת החסד וההתנדבות זה אומר שמשהו טוב מאוד קורה בבתי הספר של אולפנות וישיבות בני עקיבא. צריך להצדיע לילדים הלאה".

גלט מבהיר כי קיים צורך לפתוח את שערי בתי הספר של בני עקיבא לכל דורש. "המגמה הזאת השתפרה אבל עדיין  זה מורכב כי הביקוש והעצה לא תמיד עונים על הצורך לקבל את כולם. אנחנו משתדלים להגדיל את התכולה של כל בית ספר. הבעיה האמתית היא שהציבור הדתי לאומי פזור בכל רחבי הארץ. הטענה על בתי ספר קטנים על רקע אידיאולוגי, היא טענה שאנחנו צריכים לפצח אותה ולייצר בתי ספר שבמקום אחד גם יהיה מסלול תורני וגם תיכון דתי. זו האג'נדה שאנחנו צריכים להוביל. מאידך, בערים קטנות, כמו ערד, אופקים, עכו או בית שאן - אין אפשרות, תמיד יהיו בתי ספר קטנים. אין מבחני קבלה יותר. לשום בית ספר לא יהיה מבחן קבלה על רקע יכולת לימודית".

אז על רקע מה?
"המקומות הפנימייתיים יצרו, בגלל המדרג הגדול של הביקוש, באותם שבעה שמונה בתי ספר צריך לייצר איזשהו סינון ל-400 תלמידים שפונים – ואתה יכול לקבל 50 תלמידים. גם שם לא יקבלו את ה-50 התלמידים עם האייקיו הכי גבוה או את אלה עם חמש יחידות מתמטיקה ואנגלית. יקבלו מגוון של אוכלוסייה".

אז איך ייעשה הסינון?
"על ידי ראיונות שייבחנו את ההתאמה החברתית והקבוצתית למוסד פנימייתי. בסוף, בכאב יצטרכו להגיד "לא". פה השיפור של השנים האחרונות, יצר מצב שאנחנו מחזיקים בבני עקיבא צוות שעוסק בייעוץ לכל בית. 'לא התקבלת למקום זה – לא נזרקת החוצה'. בבתי ספר, ישיבות ואולפנות שנמצאות באזורי רישום של עיר מסוימת, אין ילד שלא יתקבל. זאת הבטחה. אנחנו אומרים לבנים ולבנות – כולם מתאימים. הדלת שלנו פתוחה. הסטטוס קוו היום יצר שינוי מאוד מבורך".

למנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא חשוב להגיד מילים טובות על הנוער הדתי בארץ. גלט מאוד גאה בתלמידים במוסדות עליהם הוא אחראי. "כשאנחנו מצליחים לשלוח תלמידים ותלמידות מצטיינים למאיץ החלקיקים בשוויץ, ולייצר קבוצות מנהיגות איכותית למשימות העתיד של מדינת ישראל, כשאנחנו מצליחים לייצר קבוצות מנהגיות של ציונות דתית שנבחרים בכל מוסד ולוקחים על עצמם משימות ייחודיות אנחנו שמחים".

גלט מבהיר שההשקעה צריכה לעשות גם במורים ובצוותים החינוכיים. "ההחלטה שהתקבלה לפני מספר שנים הייתה שההשקעה הגדולה ביותר נעשית בצוותים; ההוראה והחינוך – אך המנהל. הקמנו לפני שנה וחצי את מרכז מח"ר –שהוא גם סמלי במבט שלו לעתיד שבו אנחנו עוסקים בהעמקת הקשב. מורה שחושב שהוא יודע הכל, אולי לא יודע כלום". 

זה קשור לעידן שבו אנו חיים?
"כיוון שהעולם הטכנולוגי הביא אותנו לשאיפה למצוינות במתמטיקה ובאנגלית – ואנחנו משקיעים בזה מאוד. בחינוך הדתי האנגלית הפך להיות אתגר אמיתי. אבל, בשיח הזה אנחנו צריכים לקלף כל מחשבה לציניות, כל מחשבה שמבחן התוצאה יבוא על חשבון השיח עם התלמיד, הקשב לתלמידה. הדבר הזה נעשה בסדנאות מיוחדות. הקיץ הזה מאות מורים הגיעו לסדנאות במרכז מח"ר. במהלך השנה, כל המחנכים והמחנכות יעברו את השיח הזה שגם נותן להם מיומנות להקשבה. אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד. "משהו טוב קורא לנוער שלנו לצד הסמארטפונים, לצד הציניות. אנחנו מוצאים נוער זהב. לא נהיה ציניים אם נדבר בסופורלטיבים עליה. לא נשכח שלא הכל מושלם".

לוחמות בצה"ל

"נשים בכלל לא צריכות לשרת ביחידות קרביות"צילום: פלאש 90 אביר סולטן


מה אתה חושב על כך שבנות רוצות לשרת בצה"ל ולא לעשות שירות הלאומי?
"יש גידול בבוגרות אולפנות שרוצות לשרת בצבא, אבל הצבא לא דייק בנתונים שפרסם. זה בא ממקום טוב. זה בא ממקום שהבנות רוצות לתרום יותר. אנחנו נותנים היום מסלול מיוחד של שירות לאומי במשטרת ישראל ובמחלקות הסייבר של משרד הביטחון – ללא שירות צבאי. יש ביקוש עצום לבנות האלה. יחד עם זה, אותן בנות יודעות שהמחנכת שלהם היא החברותא להתלבטות. בת שמחליטה ללכת לשירות צבאי תקבל מאיתנו חיבוק. זה לא סותר את העובדה שאנחנו מעודדים מסיבות הלכתיות ורעיוניות את עידוד השירות הלאומי. השירות הלאומי חייב לתמוך יותר בבנות. אהיה גלוי אבל ואגיד, יש קונצנזוס בקרב עולם החינוך הדתי שהשירות הקרבי הוא דבר שצריך להמעיט בקרב נשים. זה לא העולם המתאים". 

"נשים דתיות  שירות קרבי זה לא בשבילכם" – זה מה שאתה אומר?
"נשים בכלל לא צריכות לשרת ביחידות קרביות".

אפילו תמר אריאל ז"ל נווטת קרב?
"כמובן ששירות כטייסת זה מאוד שונה. כל אחד מבין שלהיות בטנק זה לא להיות במטוס. אותה בת שנבחרה להיות טייסת היא וודאי נמצאת בהתלבטות, ואני מכבד את ההתלבטות שלה".

האחד בספטמבר עוד מעט כבר כאן. אתה אופטימי לגבי פתיחת שנת הלימודים?
"אני אופטימי. אנחנו מאוד מעריכים את הסתדרות המורים. אני די משוכנע שהשנה תהיה פתיחה חלקה של שנת הלימודים. אנחנו מתגעגעים לתלמידים".

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר