שנת הלימודים נפתחת היום וברוך ה' היצע מוסדות החינוך הוא גם גדול וגם איכותי.
נראה כי כל מי שיש לו פרספקטיבה על מוסדות החינוך של הציונות הדתית בעשרות שני האחרונות יכול להבחין בתהליך בריא (מבלי להעלים עין ממה שעוד צריך תיקון) של חינוך פתוח יותר ורלוונטי לעולמם של התלמידים. מי שעוקב אחר הפעילות החברתית וההתנדבותית המתקיימת בכל מוסדות החמ"ד, ומי שמכיר את יוזמות הלימוד בתחום התורה ולימוד האמונה וההלכה יודע שלא ביום אחד הגיעו מסודות החינוך שלנו להישגים אלו ולמפעל החינוכי האדיר הזה שבשנים האחרונות מנהל בחכמה ומסירות גדולה יו"ר החמ"ד אברהם ליפשיץ.
את הגישה החינוכית המונהגת ברוב מוסדות החינוך של החינוך ממלכתי הדתי הוריש לנו הרב נריה זצ"ל.
ואכן זכינו שהשנה נבחרו כדמויות המופת של החמ"ד מו"ר הרב מ"צ נריה זצ"ל ורעיתו הרבנית רחל נריה ע"ה.
לא כולם, אך רבים כן מכירים בחידוש המיוחד, ובגישה החינוכית הרעננה שהכניס הרב נריה בחינוך הציבור של "הכיפות הסרוגות".
בראיון עם הרב נריה הוא מספר תוך איזה מקום הנהיג את הגישה החינוכית הזו:
"כיוון שאנחנו הגענו לישיבה דרך תנועת הנוער- הרי סוד גלוי שתנועת נוער בנויה על רצון חופשי, אף אחד לא מכריח את מישהו להצטרף לבני עקיבא או לצופים.
בתנועת הנוער למדנו גם לדעת יפה יפה מה מניב שיתוף פעולה של מדריכים עם מודרכים, הכל בנוי על רצון טוב ועל פתיחות ועל אמון הדדי.
יש כמובן קצת משמעת, אבל משמעת היא מובנת לכל הצדדים כל אחד מבין שצריך להיות סדר, זה לא משטר שמישהו כופה עליך מלמעלה..."
הרב נריה רצה לעורר אצל כל תלמיד את הרצון שלו ללמוד ולהתקדם, ואל יגיע למקום הלימוד מתוך כפיה. אך על עוד נדבך חשוב בגישתו החינוכית הוא סיפר:
בכפר הרא"ה נוסף עוד משהו: לא רק שלמדנו מה נותן את הפתיחות של תנועת נוער, אלא כיוון שהישיבה נוסדה יחד עם התלמידים הראשונים שהיו מוכנים לסבול ובלבד להקים את הישיבה וראינו כמה השותפות המלאה הזאת נושאת ברכה אז גם בהמשך כשהמייסדים כבר מזמן עזבו את הישיבה ניסינו לפתח אצל התלמידים את מידת האחריות לישיבה, הישיבה של כולנו זה לא רק שלי זה שלכם ואתם אחראים לה.
אנחנו נותנים לתלמידים להרגיש שאנחנו נותנים בהם אמון והם יכולים להשמיע ביקורת ויכולים להשמיע דעות, מותר להם להתווכח איתנו, מותר להם לבוא להעיר הערות.
בוגרי כפר הרא"ה מכירים את המושג "ועד השבט". היום כבר די מוכרים מושגים כגון "מועצת תלמידים "והיום יש בתיכוני החמ"ד גם מושג של "שגרירים" (הרב נריה השתמש במיוחד במושג תנועת הנוער "שבט") ומכל מקום חידוש זה בא לעולם מתוך דרכו החינוכית של הרב נריה כפי שהוא תיאר:
"בשנים הראשונות הרי היה קיים ועד חברים בעל סמכות רבה מאוד, כשגדלה הישיבה אז העניין של ועד החברים לא יכול היה להיות כל כך מעשי אז קמו "ועדי כיתות"- "ועדי שבטים" ...כשיש איזה דיון עם מחזור מסוים יושבים עם "ועדת השבט" ואנחנו יושבים ומסבירים שוועדת השבט זה מוסד דו סטרי, מצד אחד הוא מקבל הנחיות והסברות מפי הנהלת הישיבה על דברים מסוימים שרוצים שהוא ימסור אותם הלאה לחברים, אבל מצד שני רוצים לשמוע דרכם את רחשי לב החברים מה רוצים ומה דורשים ובמה הם מעוניינים.
... כך שהתלמיד מרגיש שיש לו אוזן קשבת לכל דבר שמעניין אותו שמטריד אותו ומצד שני אנחנו נותנים לתלמידים להרגיש את ההרגשה ששמים לב לדבריהם מתחשבים במה שהם אומרים ומתייעצים איתם".
בשיחה עם רעייתו הרבנית רחל נריה שליוותה את פעילותו החינוכית של בעלה בכל השנים הללו, וממש היוותה חלק מחבורת ההקמה של הישיבה הי סיפרה על הימים הראשונים של ישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה ועל הדרך החינוכית בא פעלו:
"בתקופה הראשונה בעיקר, כשהתלמידים הראשונים הם היו אלה שהשתתפו בהקמת הישיבה אז הוא רצה לתת להם את ההרגשה שהם בונים את הכל, שהם עצמאיים ...והם אחראים לישיבה - "רפובליקה של תורה" זאת אומרת שהם כמו "עמך של תורה" שם הם עצמאיים.. והוא תמיד ארגן כך את הדברים שירגישו שהם עושים את הכל. הוא שמח לתת להם את ההרגשה שהם בונים ועושים והיה לזה באמת השפעה גדולה מאוד, כי בזכות זה זה חייב אותם: "אם אנחנו בונים את הישיבה אנחנו צריכים להיות בסדר, אנחנו נותנים דוגמא" וכן הלאה."
ולשאלתי האם זה היה גם יעיל מבחינה לימודית היא השיבה:
"מוכרחים להגיד שבתקופה ההישגים הלימודיים של הישיבה היו בלתי רגילים! גם שקידה וגם ידע. כשהגיעו רבנים אחרי חצי שנה הם הופתעו ממה שהם כבר ידעו, מה שבדרך כלל ילד לא גומר בארבע שנים -לדעת טוב טוב דף גמרא, אז הם עשו את זה תוך חצי שנה. שנה הם למדו ככה באמת ברצינות ביום והשקדנים גם עד מאוחר בלילה בזכות ההרגשה ש"זה גם עסק שלנו אנחנו צריכים להצליח בזה".
רפי קפלן הוא מנכ"ל 'מעלה - המרכז לציונות דתית' ובוגר ישיבת כפר הרא"ה