שאלה
שלום
בשנים האחרונות יותר ויותר נשים מקבלות על עצמם לומר תהילים/ שיר השירים/הפרשת חלה וכו', בכדי לזכות זוגות להתחתן, פרנסה, רפואה ועוד.
גם אלי פנו להשתתף ורציתי לברר מה עמדת היהדות וההלכה למנהגים האלו. האם אכן יש איזה כוח מיסטי, על טבעי שבזכות הפרשת חלה אנשים מוצאים את בני זוגם. כנ"ל לגבי אמרית תהילים וכו'.
או האם יש להתייחס למנהגים הללו כסגולות שנאספו והשתרשו בעם ישראל בלי אחיזה בהלכה.
אם אתבטא בצורה יותר בוטה – האם יש פגם באמונה שלי כיהודיה אם אני לא מאמינה ביכולות העל טבעיים של המנהגים האלו.
תודה
תשובה
שלום וברכה
כשאנו מבקשים לדעת את דרכה של היהדות אנו פונים קודם כל לחוט השידרה של היהדות ולבשורה העיקרית שלה והיא ההלכה. מבחינת ההלכה, כל הרעיונות של אמירת 40 פעמים שיר השירים, עשיית מצוות כסגולות וכדו' וההנחה כאילו יש להם השפעה על הזיווג, הפרנסה והרפואה – אין להם בסיס. ההלכה מכוונת לשני עניינים ברורים וחדים בהקשר זה. ראשון בהם הוא עשיית צדקה וחסד, בקשת משפט ותיקון עולם, שזה הבסיס לדבר השני והוא הצום והתפילה לריבונו של עולם.
האם הדבר שולל את עולם הסגולות ? לא. מי שחש שהוא רוצה ללכת לאור עולם הסגולות – שילך, אולם כל זה בתנאי יסודי ומהותי שהוא שם את הסגולות האלה במקומן הראוי. לאמור: הוא אינו סובר כי ריבונו של עולם משנה את עולמו של אדם בשל העובדה שהוא אמר שיר השירים 40 פעמים או השתתף בסעודת אמנים, אלא הוא רואה זאת כדרך שלו להתקשר יותר בריבונו של עולם.
הזהירות צריכה להיות, ועל כך כתבתי פעמים רבות, משיבוש ערכים מוחלט, בין ביחס לדברים החשובים באמת בעולם ההלכה, ובין ביחס להתמכרות לסגולות ולמחשבה כאילו הן הדרכים שבהן אדם יכול להבטיח אוטומטית את עתידו, ובעיקר – השיבוש שמביא להתעלמות מהדברים שבאמת צריך לעשות: להיות צדיק וישר, לקיים מצוות, להתפלל, ולעשות טוב בעולם.
כל טוב