"אלחנן היה הבן אדם שהיית רוצה לידך כשאתה בבעיה"
הרב בני קלמנזון אינו רואה בעצמו כמי שתכנן לגדל מנהיגים במובן הפוליטי או הציבורי המקובל, אך המציאות של השבעה באוקטובר חשפה בבניו כוחות הנהגה שהתפרצו מתוך ערכים עמוקים של אחריות. "מה פתאום, לא ידעתי," הוא משיב לשאלתה של עינת ברזילי האם ידע שהוא מגדל מנהיגים בביתו. "אני חושב שגידלתי אנשים מעורבים, אנשים אידיאליסטים, אנשים עם מסירות נפש, אנשים חכמים. נהגו על הבן שלי אלחנן, השם ייקום דמו, להגיד שהוא לא תמיד הכי נחמד, אבל הוא הבן אדם שהיית רוצה לידך כשאתה בבעיה."
התנהלותו של אלחנן קלמנזון ז"ל, שיצא יחד עם אחיו ואחיינו ("צוות אלחנן") להציל מאות מתושבי קיבוץ בארי, משמשת עבור הרב בני כמשל לסוג המנהיגות שנדרשת בעתות משבר, מנהיגות שלעיתים נדחקת לשוליים בימי שגרה. "אנשים זקוקים בעתות השלום למי שיקנה להם תחושה טובה, מי שלפעמים ימסך להם את העיניים," מסביר הרב קלמנזון את הפער בין הדמויות הנערצות בשדה הקרב לבין אלו שנבחרות בקלפי. "בזמני שלום אתה רוצה את מישהו שיהיה נוח לך לעבוד איתו. בעתות מלחמה אתה מוכרח לקחת אנשים שלא נוח לעבוד איתם כדי שינצחו את המלחמה".
להאזנה וצפייה לפרק המלא:
"עברתי ממקום למקום בציונות הדתית כמו ירמיהו והתחננתי: אל תגידו אמירות שמחדדות את הקיטוב"
הרב בני קלמנזון מתאר בכאב את המסע שערך בין מוסדות הציונות הדתית לאחר האסון, מסע שבו ניסה להדהד קול של מתינות ושיח אל מול גלי ההקצנה. הוא משווה את עצמו לנביא החורבן, המנסה לעצור את ההתדרדרות רגע לפני התהום: "עברתי ממקום למקום בציונות הדתית כמו ירמיהו והתחננתי: אל תגידו אמירות שמחדדות את הקיטוב, ולא אמירות אגרסיביות, אפילו לא אמירות דתיות מדי. האמת היא לנסות לעבור משיח על אנשים, על המנהיגים, לשיח על ההנהגה, על הדרך. זה לא פופולרי. אני חושב שצריך לנסות להבהיר דברים לעם, והייתי רוצה להקים פה את 'קואליציית המשוחחים' - אנשים שדנים בדעותיהם ומנסים לסנכרן אותן עם דעות של אחרים."
בדבריו הוא מביע חרטה עמוקה על האווירה הציבורית שקדמה למלחמה, ובמיוחד על האירועים הקשים ביום כיפור, שסימלו עבורו את שיא הקיטוב בחברה הישראלית. הרב רואה בקונפליקטים הללו, שבהם איש לא הקשיב לרעהו, את התשתית להתפרקות המבנה החברתי שהובילה לשבעה באוקטובר: "קיטוב זה שיח של חוסר האזנה לגופו של אדם. מחלוקת זה שיח לגופו של עניין, מחלוקות של רעיונות. הבעיה שלנו היא שהמנהיגים מוכרים את הקונספציות לפי דעת הקהל - מה היא רוצה לשמוע. אני חושש שאם תהיה סוג מנהיגות כזה שמאחה, היא לא תנצח בבחירות. היום, ככל שאתה מתלהם יותר, אתה מקבל כותרות ומנדטים, אבל אנחנו צריכים מנהיגות שמשוחחת עם כולם"