ראיון מירי אלוני חושפת את השינוי בשיר ההיסטורי והקשר למסע עם בני ישיבות ההסדר

מירי אלוני פעילה בתחום האומנות למעלה מ-55 שנים, עוד מימי להקת הנח"ל המיתולגית. היא אחראית על כמה מהלהיטים של המוזיקה העברית, שרה על הבמה עם רה"מ לשעבר יצחק רבין ז"ל דקות לפני הרצח הנורא, השתתפה בסרטים וסדרות וביום שישי הקרוב תופיע במופע מחווה לרחל שפירא ויאיר רוזנבלם בתיאטרון הלאומי "הבימה". בראיון מיוחד וברוח הימים האלה היא מספרת איך המוזיקה עדיין מצליחה לאחד את כולנו. 

"מצוות בן אדם לחברו באופן טבעי מתאימות לי מאוד"

מירי, מה שלומך?

"אני בסדר גמור, ברוך השם".

ביום שישי הקרוב את משתתפת באירוע הצדעה לרחל שפירא ויאיר רוזנבלום, היה לך שיתופי פעולה עם השירים שלהם. ספרי לי הקשר שלך איתם. 

"רחל שפירא לא היה שיתוף פעולה, אבל אני שרה שירים שלה בלי שהיא יודעת. אני מאוד מאוד מעריכה אותה ככותבת אבל לא יצא לי שהיא תיילד לי שירים במיוחד בשבילי אבל זה עוד יקרה". 

יאיר מלווה אותי מראשיתי על הבמות, הוא היה המנטור המוזיקלי שלי בלהקת הנח"ל. הוא היה המנהל המוזיקלי, המלחין, המעבד. אני הייתי בלהקה שלוש שנים, ועבדתי איתו לפחות בשנתיים האחרונות צמוד צמוד. בשלהי השחרור שלי מלהקה אחרי שלוש שנים. בהמשך השנה השלישית הייתה בקבע, הוא ביקש ממני לשיר את שירי הנושא לסדרה הישראלית הראשונה בטלוויזיה הישראלית, הסדרה נקראה 'חדוה שמוליק' על פי ספר אהרון נגד בשם חדוה ואני. אני שרתי את שני שירי הנושא. שירים שמושמעים מאז ועד היום".

אחד משירי הזיכרון שהוא הלחין ואת שרת הוא "ברית דמים". יש בו הרבה קטעים מן המקורות היהודים, כמה את מחוברת?

"אני מאוד מאוד מחוברת למקום היהודי, לא כדתייה. אני לא דתית ולא שומרת מצוות עשה, חוץ מבן אדם לחברו שבאופן טבעי מתאימות לי מאוד. אני לא שומרת שבת, אבל אני מודה לאלוהים ומתפללת לאלוהים בכל הזדמנות שאני זקוקה לזה. לא גדלתי כמשפחה דתית. המשפחה שלי הם מחלוצי העלייה השנייה, הם היו חלוצים שזנחו את הדת, למען כיבוש השממה והארץ. גדלתי על מסורת הגנה וגבורה".

את תופיעי באירוע המחווה, מרגישה שנותנים היום כבוד ובמה ליוצרים והאומנים הוותיקים?

"בוודאי, תיאטרון הבימה ובכלל זו מגמה שאני נתקלת בה גם בתיאטריות ועיריות כמו גבעתיים ונתניה שהשתתפתי במופעים. מאוד יפה שהממסד לוקח על עצמו את נושא השימור וההצדעה לזמר העברי, האיכותי והטוב. אני חושבת שאם יש דבר שמאחד אותנו זה השירים הללו ואהבה אליהם".

במופע המחווה אלוני תשיר שירים שיאיר כתב לה: "ביום שישי אשיר שני שירים שזכיתי לקבל מיאיר.  אחד מאז היותי סולנית להקת הנח"ל והוא 'שיר לשלום'. מאז קרוב ל-30 שנים שרה בשינוי של שתי מילים בידיעתו של כותב המילים יענקלה רוטבליט. שאז הוא היה קצין צעיר שאיבד את רגלו בקרבות על ירושלים, אז הוא לא היה ידוע".

גם את איבדת לאחרונה את הרגל

מירי מתפקעת מצחוק, "הוא איבד את זה בקרב של קרבות ששת הימים, אני איבדתי את זה בקרב עם חיידק טורף". לדבריה, אחרי הניתוח היא מרגישה בסדר גמור. "אני יושבת על כיסא גלגלים וככה אני מתניידת ועולה על במה, יש לי כיסא גלגלים ממונע חשמלי. הבדיחה שלי שאני יושבת על כיסא חשמלי אבל אני לא נצרבת. נוסעת עליו בלי ביטוח ובלי רישיון נהיגה. זו פעם ראשונה שאני נוהגת". 

מירי אלוני צילום: מירי גטניו, דוברות איכילוב

שיר לשלום

מירי מפקסת אותנו וחוזרת לדבר על העיקר. "חשוב לי לדבר על השינוים שעשיתי בשיר לשלום. את השינוי הראשון עשיתי ב-1995 כשנסעתי למסע למחנות ההשמדה בהתנדבות, צירפו אותי למסע של בנות שירות ובני ישיבות ההסדר בכל הארץ, דווקא אותי החילונית. ושמעתי את הבנות שרות את שיר לשלום, בשינוי הם שרו במקום 'אל תלחשו תפילה' אלא 'גם תלחשו תפילה'. ואני הסברתי להם שיענקלה לא כתב נגד התפילה אלא הוא כתב אלא תלחשו - תצעקו, אבל אמרתי אם הציבור שלכם שר את השיר הזה בשינוי הזה אני מאמצת אותו, וככה אני שרה אותו מאז".

אלוני מסבירה את השינוי השני בשיר: "ואחרי רצח רבין עשיתי את השינוי על דעת עצמי. במקום הניחו להולכים אלא זיכרו את ההולכים, וזה שינוי שהתקבל בדיעבד בברכה גדולה על ידי המשפחות השכולות. גם יענקלה אמר שהוא מבין את השינויים האלה ולא התנגד עליהם".

תלמידים במסע לפולין. אילוסטרציה צילום: פלאש 90. יוסי זליגר

הזכרת את "שיר לשלום" ורצח רבין, את היית על הבמה שהרצח הנורא התרחש. בחברה היום את רואה יותר אופטמיות או יותר פסימיות?

"השאלה הזאת, מתן, חוזרת על עצמה כל החיים שלי, 'איפה השלום שלך?' כאילו יש לי בעלות על העניין הזה. אז התשובה שלי על זה זה: אנחנו עם התקווה ובלעדיה אנחנו לא יכולים להמשיך להתקיים. 2,000 שנה חיינו עם התקווה הזו והיא ממשיכה לפעם, ובינתיים לאט לאט נעשו הסכמי שלום עם מצרים, ירדן, האימריות ואנחנו תקווה שנגיע גם להסדר עם הפלשתינים". 

היום מדברים על מלחמת אחרים והמצב הפוליטי, אם את מרגישה את אותה תסיסה כמו שהייתה בתקופת הרצח או חלילה גרועה יותר?

"בחיים לא היה לנו דבר כזה, הסיטואציה היום גרועה יותר, זה ממש מפחיד. והעם שלנו סבל תמיד מהתפלגויות דומות של חצי וחצי. ממלכת יהודה וישראל וכו' בגלל זה גם יצאנו לגלות. כדי לשמר את כוחנו, כוחנו באחדותנו. חשוב לשמר את זה, כדי לשמור על שלום צריך להתפשר. פשרה נגמר בה' ולא בע'. זה לא פשרע", היא מדגימה.

הפגנה נגד הרפורמה, השבוע צילום: Tomer Neuberg/Flash90

קרנבל בנח"ל

במופע המחווה יופעו גם משתתפי המחזמר "הלהקה", ובסרט עצמו מוצג יחס לא נעים כלפי נשים. את מרגישה שעם השנים יש שינוי בתחום? 

"בוודאי שיש שינוי ביחס ונשים צריכות להמשיך להיאבק. אני באופן אישי לא הרגשתי אף פעם אפליות, אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שנשים בהיסטוריה היו מופלות ורק בעשרות שנים האחרונות הן מתחילות לקבל יחס שווה יותר, וגם ההתייחסות של הגברים אליהן בהכרח מתחילה להשתנות".         

אירוע מחווה לרחל שפירא ויאיר רוזנבלום. צילום: מרים אלסטר, פלאש 90