עיתונאי "הארץ" שגדל כחרדי ספד: "איך אפשר לשכוח 2 ילדים קטנים כאלה"

העיתונאי חיים לוינסון פרסם ברשת פוסט שריגש רבים בו ספד ליעקב ואשר פלאי שנרצחו בפיגוע הקשה ביום שישי. לוינסון חוזר לילדותו כחרדי בשכונת רמות: "ילדים שהאור והטוב שבהם פורץ את המסך"

חדשות כיפה חדשות כיפה 12/02/23 08:29 כא בשבט התשפג

עיתונאי "הארץ" שגדל כחרדי ספד: "איך אפשר לשכוח 2 ילדים קטנים כאלה"
חיים לוינסון, גדל בשכונת רמות, צילום: Moshe Shai/FLASH90

כאב שאין לו סוף: בפיגוע הקשה ביום שישי נרצחו שלושה ישראלים, אלתר שלמה לדרמן והאחים יעקב ואשר פלאי בני 6 ו-8 בסך הכל. בין כל ההספדים הרבים שביכו את מותם, בלט הפוסט שכתב עיתונאי הארץ, חיים לוינסון, שגדל שילד חרדי בשכונת רמות, בדומה לשני האחים.

"אי אפשר להמשיך הלאה אחרי שרואים את התמונות האלה, של ילדי החמד שנרצחו אתמול, אשר ויעקב פלאי" פותח לוינסון וממשיך: "קשה להסביר לאנשים מבחוץ מה זה להיות ילד חרדי. שילוב בין תמימות בלתי נתפסת לחמידות ילדית שטרם קולקלה על ידי העולם הגדול. ואלו שתי תמונות מושלמות, שלוכדות את זה".

יעקב פלאי ז"ל

יעקב פלאי ז"ל צילום: באדיבות המשפחה

"החיוך המבויש, כי מעשה ההצטלמות הוא לא יום ביומו"

בהמשך הפוסט ממשיך לוינסון בתיאור הניואנסים שובי הלב של ילדים בעולם החרדי: "יש פה את כל הניואנסים החרדים. החיוך המבויש, כי מעשה ההצטלמות הוא לא יום ביומו, אז שמצלמים מנסים לחייך. אבל לא מחייכים מדי, כי לחייך מדי זה לא יפה. הילד עם 'החולצה של יום חול' המכופתרת, שלובשים אותה גם בים, בחופש".

זירת הפיגוע ברמות

זירת הפיגוע ברמות צילום: Yonatan Sindel/Flash90

לוינסון חוזר גם לילדותו בשכונה ומתאר: "גדלתי בשכונת רמות. למעשה בצומת הפיגוע, היה התלמוד תורה שלמדתי בו, עד כיתה ה'. שום דבר לא השתנה שם ב30 שנה האחרונות. הזו הייתה ילדות תמימה, כמו של הפאלים. ביום יום הולכים לתלמוד תורה, הביתה. תלמוד תורה, הביתה. מדי פעם חתונות, בר מצוות, שבתות, אירועים מיוחדים".

אשר פלאי ז"ל

אשר פלאי ז"ל צילום: באדיבות המשפחה

"איך אפשר לשכוח 2 ילדים קטנים כאלה"

לקראת סיום הפוסט הוא כותב: "לפעמים זה לא נתפס שגם מחר תזרח השמש. וגם מחר חבריהם לתלמוד תורה יקומו בבוקר, ייקחו את הילקוט, יסדרו את החולצה והציצית ויצעדו לבניינים ברחוב מינץ. גם מחר יעצרו אוטובוסים בתחנה הזו, ועוד חודש כבר נשכח". לוינסון מסיים וכותב: "לשכוח זה דבר טבעי, אבל לפעמים הוא גם כל כך מופרך. איך אפשר לשכוח 2 ילדים קטנים כאלה, את התמונות האלה עם החיוכים האלה".